חזרתי כרגע מסבתא שלי

[איזי בת]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif חזרתי כרגע מסבתא שלי

לפיליפינית שלה היו דמעות בעינים.... סבתא החביאה את הטלפון והאשימה את הפיליפינית שלקחה לה את הטלפון, הפיליפינית מרוב פחד לא חיפשה אותו כדי שלא תאשים אותה שהיא גנבה..... סבתא כשיצאנו אמרה "זה עוד יגמר ברע"...... אנחנו לא רוצים לקחת אותה למוסד היא עדיין לא במצב כזה אבל אנחנו מפחדים שתזיק לעצמה או לפיליפינית שלה.... לא ממש מכירים את המחלה זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר.... עצוב לי....

 

[אפס שתיים]

מאד מאד לא נעים...

כדאי שתשבו עם הגברת שעוזרת לסבתא ותסבירו לה שזה חלק מהמחלה שלה, שאתם, בני המשפחה המורחבת יודעים שהיא ישרה והגונה ולא לוקחת, חלילה, דברים מסבתא. וכשבתא תאמר לכם דברים כאלה, אל תנסו אפילו לסתור את דבריה, זה חסר תועלת, פשוט תאמרו לה שאתם תבדקו את הענין ותענו לה מחר.(אם היא תשאל אתכם מחר אם באמת בדקתם, אולי אין לה אלצהיימר) זאת המחלה הארורה הזאת, היא גורמת המון סבל לסובבים את החולה, פי כמה וכמה מאשר לחולה עצמו. וכשקשה, באים לכאן לקבל חיבוקים וחיזוקים

.

 

[איזי בת]

אובחנה כחולת אלצהיימר...

לפעמים היא נראית נורמלית לחלוטין.... לפעמים שוכחת את הגז והולכת.... לפעמים משוטטת באמצע הלילה עם פיג'מה ברחובות.... ויום אחד אפילו הלכה לישון בחוץ עם השמיכה.... העוזרת של סבתא יודעת אבל סבתא שלי כל הזמן מקללת אותה (היא אפילו לא מבינה את השפה של הקללות) אבל בכל זאת משהו נכנס אני בטוחה...

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifאיזי בת שלום, אני חושבת שסבתא

צריכה כדורי הרגעה,צריך לקחת אותה לרופא ולספר את כל מה שהיא עושה לפסיכייטר.אם הפיליפינית לא יכולה לטפל בה הדרך הבאה זה בית אבות לתשושי נפש , אגב בת כמה סבתא?

 

[איזי בת]

היום דיברנו על בית אבות....

אבל מצד שני יש לה רגעים צלולים.... היא לא נראית חולה בכלל.... וכן אמרתי לאמא שלי לערב איש מקצוע.... סבתא בת כמעט 80 אני חושבת (אין גיל מדוייק)

 

[שריוש2]

שלום איזי..

אכן, כפי שכתבת בהודעותייך, סבתך באמת עדיין אינה במצב של ללכת למוסד. כפי שאחרים כתבו לך, התייעצו עם אדם מקצועי על מצבה של סבתך, לשם קבלת כדורי הרגעה, וכן הסבירו ליפיליפינית את מצבה של סבתא, ושכל ההתפרצויות והכעסים הן רק מתוך המחלה, ולא מכוונות אליה אישית, כך שלא תיקח ללב. עם סבתי בזמנו, גם היה אותו דבר. הפיליפינית היתה חוטפת ממנה על ימין ועל שמאל, והיתה נשברת בקלוןת ולא מצליחה להתמודד. בסופו של דבר, נאלצנו להחליפה גם בגלל שכנראה לא התאימה לטפל בחולה עם אלצהיימר, וגם מסיבות אחרות..

 

[gui1]

איזי מותק

אחוז גבוה מהחולים שבתחילת דרכם נהנים יותר מזמן שפיות מאשר מחולי , הם מטעים אותנו כבני משפחתם ואנו בשמחה מוכנים לטעות שאולי המחלה עברה , שאולי הם חזרו להיות "נורמלים " וזו הייתה סתם גומחה , [ עד היום דודה שלי בטוחה שסבתא תבריא ] אבל זה לא נכון כפי שאת בטח יודעת , וכל פעם מחדש מדהים אותי לגלות לאיזה מצבים הם מסוגלים לחזור [ אני רואה את זה על מטופלים ] אני לא יודעת אם זה הזמן / המצב שבו היא צריכה ללכת למוסד אבל אני יכולה לתת לך עיצה תמיד ללכת עם כיוון המחשבה שלה , אם היא חושבת שיש גנבים אז להגיד סבתא את צודקת בזמן האחרון יש גנבות ולכן הבנו לכן שומרת צמודה , זה יתן לה ביטחון שמקשיבים לה , ושמתיחסים לדבריה ברצינות , ואז הם נירגעים , או צריך לדבר עם המטפלת להדריך אותה איך להתנהג איך להגיב , כי זה לא פשוט . פעם הראשונה שהגעתי למועדון לא ידעתי לאין אני הולכת וצפיתי הרבה בחברים של סבתא במועדון ובטיפול של הצוות , הייתה שם אישה שכל הזמן חזרה על המשפט אני רוצה ללכת הבייתה האוטובוס יברח לי , עשרות פעמים , המטפלת לא רבה איתה היא לקחה כיסא ואמרה לגברת הנה התחנה תחכי פה לאוטובס הגברת ישבה וחיכתה ונירגעה זה היה מחזה קומי טרגי אבל מלמד מאד , שיהיה לך בהצלחה נכדה יקרה