[peachy]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

Queen/ The Show Must Go On Empty spaces what are we waiting for Abandoned places I guess we know the score On and on Does anybody know what we are looking for Another hero another mindless crime Behind the curtain in the pantomime Hold the line Does anybody want to take it anymore The show must go on The show must go on Inside my heart is breaking My make-up may be flaking But my smile still stays on

 

[אילונה הבוכיה]

...

אולי זה לא במקום, שאני אכתוב ואגיב, אבל מקומות ריקים הם מקומות, שכנראה צריך להיות בהם מדי פעם, ובסוף טיבם להתמלא בתוכן.. לפעמים עדיפה הריקנות על השחור והכאב שהם עשויים להכיל.. זה קשה כשהלב שבור מבפנים, כשהכל מתפורר ומרוסק, וצריך לשים את החיוך על הפנים ולקום לעבודה, ולעשות משהו עם עצמך, ולנסות להסתיר את זה עד כמה שאפשר.. לפעמים זה נכון, אבל לפעמים צריך ואפשר גם להוריד את המסיכה, ולהראות עד כמה הכל בפנים כואב ופוחד, להושיט את היד ולהסכים להאחז, וזה לפעמים הכי קשה והכי מפחיד מהכל.. הפחד מאכזבה, הפחד מכישלון, הפחד שלא יהיה שם אף אחד שיתפוס את היד הזו, שמישהו יראה אותך באמת, יבין שאתה על קצה התהום, ישמע את הצרחה ועדיין לא יוכל להציל.. אבל אולי כדאי לנסות, שוב ושוב, אני ניסיתי, התאכזבתי, התעקשתי, נדנדתי, בכיתי וצרחתי, ועכשיו לפחות מישהו יודע, מישהו מבין, מישהו רואה ושומע מה קורה באמת מאחורי המסיכה, מאחורי החיוך, מישהו יכול לנסות לפחות להדליק את האור שכבה שם מזמן.. מצטערת שנדחפת.. צריך לנסות להיות חזקים ולעבור את המשברים, ואני אומרת את זה בעיקר לעצמי...

 

[peachy]

......................

כנראה שאני חושבת שאני לא שווה בשביל שמישהו ינסה להדליק את האור שבי.... אני מאמינה גם שמי שינסה, לא יתאמץ הרבה כי אני מתרצה נורא מהר... אני רק מקבלת פירור ואני מאושרת לא יודעת..... משהו אומר לי בפנים שאני כלום, אפס, וכולם רואים את זה, אני לא עובדת על אף אחד, כי אני אפס........... אז אני מחייכת אבל בפנים

אף אחד לא רוצה להתקרב אלי ולאחות את השברים

PEACHY

 

[אילונה הבוכיה]

אין דבר כזה..

כן, גם אני רוב הזמן מרגישה די אפסית, וגם אני חושבת שאני לא שווה את המאמץ, אבל אנשים כן עושים את הכל כדי לחזק אותי בכל זאת, אז אולי אני לא רואה את הכל, אולי גם את לא רואה את הכל, אולי קשה לנו לשפוט באוביקטיביות, בתקופות היותר קשות שלנו, בתקופות היותר מכאיבות שלנו, וצריך לתת קצת לאחרים להוביל ולחזק.. אין דבר כזה שאף אחד לא רוצה לאחות את השברים, צריך רק לחפש חזק ולמצוא, אני מצאתי בסוף, גם את יכולה, צריך רק לנסות לקפל קצת את הקוצים, להסיר את המסיכה, לחשוף את האמת הכואבת, ולתת למישהו להיכנס איתך לבור השחור.. זה לא קל, זה קשה מאוד, להחשף ככה פתאום לפני אנשים, ולצרוח כואב לי, רע לי, חרא לי, החיוך הזה צבוע, זה לא אני, הוא לא משקף את מה שיש בפנים, בואו תיכנסו פנימה ותראו את הדמעות, את הבכי, את החושך, תטבעו באפילה ששקעתי בה, אבל אחרי שמתגברים על הקושי והפחד, ועושים את זה, יש סיכוי לראות באמת את האור, יש סיכוי להדליק את התקוה ולמצוא את הכוחות חזרה, יש סיכוי למצוא את עצמך, אז זה שווה.. לי לפחות.. מקווה שאני לא מכאיבה עוד יותר, לא בטוחה שיש לי את הזכות לכתוב פה יותר, לא בטוחה שיש לי מקום, אבל גם רוצה להאמין שכן..

 

[peachy]

אני מפחדת ../images/Emo55.gif

כי אם...... אם אף אחד לא יבין אותי אפילו לא מישהו מקצועי כי כל הזמן אומרים לי: מה את מתלוננת הכל בסדר אצלך אף אחד לא מרגיש את הכאב שלי, אף אחד לא יודע מה עובר עלי עצוב לי יכול להיות שחלק ממה שאני מרגישה הוא באמת לא נכון... אבל הרגשות האלו נטועים כל כך עמוק בתוכי..... שקשה לעקור אותם....... אני צריכה יד חזקה שתעזור לי ולא תוותר ואני לא יודעת איפה למצוא אותה..... למה את חושבת שאין לך זכות לכתוב פה? או שאין לך מקום?? בטח שיש......... את מעודדת אותי (כמה שאפשר...........) PEACHY (שרוצה להפסיק לצרף את הפרצוף הזה

)

 

[אילונה הבוכיה]

פיצ´י יקרה...

יש תמיד את הפחד שאף אחד לא יבין, שיאכזבו אותנו ויבטלו את הכאב שאנו חווים בכזאת חריפות, שלא יצליחו לחדור את המעטה הנוקשה ולראות מה באמת קורה בפנים, ושיבטלו אותנו ב"הכל בסדר.. מה את מתלוננת ?.." אבל יש גם באמת את אלה שיבינו, שיסכימו להיות איתך עם הרגשות שלך, שנטועים כל כך עמוק בתוכך כמו שאת אומרת, שלא יבטלו ולא יתעלמו ויראו את הפחד ולא יברחו. כל כך איתך בתחושה הזאת שצריכה יד חזקה שתעזור, ולא תוותר ותמשיך להילחם בשבילך ועלייך, וצריך למצוא כזאת, אני מצאתי אותה בטיפול, לפעמים גם זה קשה מדי, חונק, ולופת, כשלא מוותרים לך, כשלא נותנים לך ליפול, כשאתה כבר כל כך עייף, תשוש, ורק רוצה לנוח, אבל זה גם מה שמחזיק אותך בחיים, בעיניי זה הכרחי, חיוני ושומר עלי פה, ואני מקווה שגם את תמצאי את היד החזקה הזאת, שאת כל כך זקוקה לה, ובינתיים אני פה, היד שלי אמנם חלשה ודי רועדת, אבל היא יד שאת מוזמנת להשתמש בה, אימתי שתרצי. ולגבי ענין הזכות, אני לא בטוחה שיש לי מקום פה, בגלל שבאתי לכאן כשהייתי בקרקעית, ועכשיו אני מנסה לחלץ את עצמי משם, ואני לא בטוחה שזה פייר לנסות לעודד אחרים, כשאני בעצמי עוד במצב כזה שביר, כשכל תנודה לפה או לשם, יכולה להפיל אותי שוב, או להרים אותי יותר, וכשאתם מכירים אותי במצב שבו רציתי רק למות, שסרבתי להיפתח לאנשים שניסו לעודד, שלא הסכמתי לספר עד הסוף למה כל כך קשה, וכשלא אחזתי את היד שלכם כשיכולתי, כשאכזבתי אתכם כשרק המשכתי להתדרדר וליפול, מקצה התהום שבה עמדתי. למרות שמצד שני אני מאמינה, שלפעמים הכי מעודד זה לשמוע שאפשר איכשהו למצוא את הכוחות האבודים ולהתחזק, ממישהו שנגע בתחתית הבור, בדיוק כמוך, שמרגיש מה עובר עליך והיה שם, ואולי הוא עוד שם. אז זהו, קצת מבולבל, מתנצלת. אילונה הבוכיה.

 

[סהר-תמיכה]

אנחנו קוראים

ומתרגשים... ושמחים... שנוצר כזה קשר תומך ונעים... (למרות הקושי של התכנים)

 

[dylan]

נראה לי

דווקא שיש כמה אנשים שמבינים אותך, שלושה מהם נמצאים בשרשור הזה... זאת עובדה שאת מרגישה את מה שאת מרגישה אז אי אפשר (אפשר אבל לא נכון) להגיד לך שהכל בסדר. טוב.. יצא קצר ולא ממש עוזר אבל אני (כרגיל) לא ממש בטוח מה אני רוצה להגיד, כי אני לא יכול לתת עצות רק הזדהות. בכל מקרה בקשר לפרצוף שת רוצה להפסיק לצרף, אז הנה משהו ממני עד שתצליחי

 

[peachy]

../images/Emo24.gif לכולכם.............

אני מרגישה נורא ב12:00 אני צריכה לצאת היום כדי להיות ב14:00 בביה"ס הישן שלי (בעע

) אני מקווה שאני לא אתקל בכל מיני מורות שלי לשעבר..... אני בכלל לא מוכנה לבחינה בכלל בכלל בכלל לא ואני הולכת להיכשל אני כמעט בטוחה בזה שונאת את עצמי מטומטמת לא ישבתי ללמוד בגלל שהרגשתי קצת רע (נפשית) והברזתי משיעורים כי אני מפגרת והיום אני אוכל את הדייסה שבישלתי לי הדבר היחיד שנוצץ באפלה, הוא שלפחות אני אלמד מזה לפעם הבאה בא לי למות PEACHY

 

[avital24]

לפיצי החמודה../images/Emo39.gif

את נשמעת מאוד נחמדה ועכשיו כשהתחלת לספר על הבי"ס הישן והמורות שאת לא רוצה להתקל בהם (כנראה שאת לא אוהבת אותם או שעושות לך הרגשה רעה) אני מתחילה להבין אותך יותר ויותר להבין מאיפה הרגשות הלא טובים שלך מגיעים ובראה לי שככל שתספרי אליהם ותבטאי אותם ותחשפי אותם לאור האמת ויהיה בן אדם חכם ומבין שיוכל לעזור לך ולייעץ לך כיצד להתמודד איתם הרגשות שלך יעלו למעלה כמו "מטוס סילון" ואני בטוחה שברגע שתעמידי את הרגשות באור האמת הם יתגמדו ויהיו ננסיים ואת תהיי הגדולה מכולם. אני אשמח מאוד לעזור לך בתמיכה ריגשית לשמוע את מה שיש לך בלב

ואולי גם לייעץ אני חושבת שהתברכתי בחשיבה צלולה - שעזרה לי מאוד בבי"ס וגם במשפחה שגדלתי בה אז אם תרצי משהו תכתבי לי למייל או בפורום. באהבה אביטל

 

[avital24]

ודבר נוסף פיצי...../images/Emo77.gif

מורות הם מורות הם סה"כ בני אדם שכנראה לא היה להם מה לעשות אז הם בחרו במקצוע לימודי , ככה חלק מהמורות שלי היו ויש עבודות הרבה יותר טובות מלהיות מורה וכו ובקשר לבי"ס הישן שלך יכול להיות שאת לא אוהבת אותו וצריכה להחליף אותו במשהו אחר בבי"ס יותר תומך עם חברים שיאהבו אותך ומורים שיעריכו אותך ותקבלי את היחס שמגיע לך ודרך אגב באתרים של וואלה ונע נע וכל מיני אתרים מהסוג הזה יש אתר של בתי ספר עם רשימה של בתי ספר ושם תוכלי לבחור מה את הכי אוהבת אולי יש לך חברה שאת מכירה או מישהו שלומד בבי"ס נחמד שתוכלי גם את לעבור אליו. בהצלחה אביטל

 

[חנה גונן]

לפיצ-אני יכולה רק לנסות.....