../images/Emo7.gif
הזמן ממשיך לעבור, וצריך ללכת לעבודה ולהקשיב לאנשים ולדבר אליהם, ולהמשיך הלאה ואי אפשר. אני לא מצליחה בוכה כל הזמן ומחפשת מישהו שיקשיב אבל כולם המשיכו והם רוצים שאמשיך גם איך ממשיכים עם הכאב הזה בגוף? כל דבר נראה כמו מכשול קשה שצריך לעבור כל בעיה מפילה יש לי כל כך הרבה לספר לאבא ולשאול ולהגיד אני מתגעגעת כל כך. אני רוצה את השקט שלי, אני רוצה לבכות וליפול ושכולם יעזבו אותי בשקט. שלא ידברו אלי. אני לא רוצה להמשיך הלאה. כל כך קשה בעבודה. לחייך ולעמוד בציפיות.. ועוד לא עיכלתי בכלל זה תופס אותי ברגעים, היום עובר והידיעה מחלחלת למחשבות לרגע ואני רוצה ליפול ולהתאבל בשקט אבל אני בעבודה, אמרו לי שעבודה תשחרר אותי מהעצב, אז לקחתי חצי משרה פה, בייביסטרים שם, קצת נקיונות ועשיו אני טובעת בתוך כל זה... רוצה להישאר במיטה. אני רוצה להתמכר לכאב, לדמעות, לעצב הנורא הזה
הזמן ממשיך לעבור, וצריך ללכת לעבודה ולהקשיב לאנשים ולדבר אליהם, ולהמשיך הלאה ואי אפשר. אני לא מצליחה בוכה כל הזמן ומחפשת מישהו שיקשיב אבל כולם המשיכו והם רוצים שאמשיך גם איך ממשיכים עם הכאב הזה בגוף? כל דבר נראה כמו מכשול קשה שצריך לעבור כל בעיה מפילה יש לי כל כך הרבה לספר לאבא ולשאול ולהגיד אני מתגעגעת כל כך. אני רוצה את השקט שלי, אני רוצה לבכות וליפול ושכולם יעזבו אותי בשקט. שלא ידברו אלי. אני לא רוצה להמשיך הלאה. כל כך קשה בעבודה. לחייך ולעמוד בציפיות.. ועוד לא עיכלתי בכלל זה תופס אותי ברגעים, היום עובר והידיעה מחלחלת למחשבות לרגע ואני רוצה ליפול ולהתאבל בשקט אבל אני בעבודה, אמרו לי שעבודה תשחרר אותי מהעצב, אז לקחתי חצי משרה פה, בייביסטרים שם, קצת נקיונות ועשיו אני טובעת בתוך כל זה... רוצה להישאר במיטה. אני רוצה להתמכר לכאב, לדמעות, לעצב הנורא הזה