[nicegirl10]

../images/Emo7.gif

רע לי ואני לא יודעת איך להתחיל לספר תעזרו לי

 

[מלדה שלהב]

כבר התחלת לספר

שרע לך. לא משנה איך ומאיפה תמשיכי, ואל תצפי מעצמך שהסיפור יהיה מסודר וברור. לאן שזה יוביל אותך - זה יוביל אותך. יש משתתפים בפורום זה שירצו ויוכלי להיות איתך במקום שבו את נמצאת. פשוט תמשיכי.

 

[nicegirl10]

אני...

ההורים שלי גרושים ואמא שלי נישאה שנית ובעלה מרים עלי ידים והיו תקופות שהוא גם הרביץ לאמא שלי ואמא שלי מפחדת לדבר וגם אני אני כל הזמן סופגת מכות וגם מילים נורא קשות

 

[נטע....]

את לא חייבת לסבול את זה

היי, לפי הכרטיס שלך את בת 21, לא קטינה ובגיל שאת כבר יכולה לעמוד ברשות עצמך. אין סיבה שתסבלי מהאלימות של בן זוגה של אמך. בגילך את בהחלט יכולה לקום ולעזוב ולהחליט שלא לחיות בבית שיש בו אלימות. אני יודעת שזה יכול להיות מפחיד לעשות את השינוי, יש את המחסומים האלה של "אין לי כסף" או מעצורים אחרים אבל תאמיני לי, מניסיון אני אומרת לך, זה כן אפשרי. כל אדם שעובד יכול לממן ולפרנס את עצמו ובהחלט עדיף לגור באיזה חור אי שם והעיקר שיהיה שקט ומוגן מאשר לחיות בצל אלימות. את לא יכולה לשלוט בבחירות של אמא שלך ובאיך שהיא בוחרת לחיות, אבל יש לך את יכולת הבחירה עבור עצמך איך את רוצה שייראו המשך החיים שלך. בהצלחה!

 

[הגרה3]

יש גם מציאות אחרת

לפעמים אנחנו נמצאים במצב שבו נראה כאילו אין דרך אחרת , כך נועדו הדברים להיות ואז את לא מוצאת את הכוחות לצאת ממנה ,מה שמביא אותך ליאוש ולאפתיה . ברגע שתביני שישנה מציאות אחרת שמאירה לך, אומנם מרחוק, אבל היא תיתן לך את הכוחות למשוך את עצמך מהמצב הנוכחי ושאוף למצב טוב יותר. אל יאוש יקירה, אל תסתכלי אחורה, תתעסקי יותר בעתיד באיך את יוצאת משם אל מקום טוב יותר. יש הרבה אהבה מסביבך ואין לי ספק שתמצאי אותה.

 

[הכוכב33]

מי שמרביץ- הולך לכלא !

במדינה נורמלית .מכות נחשבות לעבירה פלילית . ומי שמרביץ הולך לבית-סוהר . מכיוון שמדובר באבא חורג את צריכה להודיע לו בתקיפות -- אסור להרביץ ! ! שלא תעז לגעת בי יותר ! ! אחרת תפני למשטרה . לפי החוק יש כפל עונש על אלימות במשפחה. אסור לשתוק . בהצלחה !

 

[מלדה שלהב]

איך את מרגישה

אני לא יודעת איך את מרגישה עם העובדה שספרת קצת על מה שקורה בחיים שלך ואיך את מרגישה עם התגובות שקיבלת, תגובות שיש בהן הרבה תבונה ורגישות. כיוון שאני מסכימה מאד עם המגיבים, אני אשמח לשמוע ממך, כדי שאפשר יהיה להמשיך את ההדברות איתך. אם את מוכנה לכך.

 

[nicegirl10]

היי

האמת לא הכי נעים לי כי אני מרגישה שהמגיבים הם קצת תוקפים ואני לא הכי מסכימה איתם כי המצב איך שהוא נראה אני לא יכולה לעזוב את הבית

 

[spring9]

יקרה שלנו

אנא, ספרי, למה אינך יכולה לעזוב את הבית?

 

[נטע....]

ל-nicegirl

אני מצטערת אם נשמעתי כתוקפת אותך, ממש לא הייתה לי כוונה לתקוף. התגובה שלי באה ממקום של כאב בשבילך, כי גם אני הייתי שם, גדלתי בבית שהייתה בו אלימות ובכל זאת לקח לי המון זמן עד שעזבתי (עזבתי בגיל מאוחר, 24) והיום אני לא מבינה איך יכולתי להמשיך לחיות שם. לפעמים דווקא כשנמצאים בתוך גיהנום קשה לראות אותו ורק אחרי שיוצאים ממנו מבינים שזה לא המקום להיות בו. את נמצאת במקום שמזיק לך מכל הבחינות, פיזית ונפשית וחבל שכך כי תמיד אפשר גם אחרת. שוב, אני ממש לא תוקפת אותך, אלא רק מנסה להציג בפנייך דרך אחרת להסתכל על הדברים. מאחלת לך שתגיעי למקום שקט, בטוח ובריא.

 

[nicegirl10]

מה שאני רוצה להגיד

תבינו איפה שאני נמצאת אני לבד אין לי אף אחד ובנוסף לכל אני אמורה להפליג על תקיפה שעברתי כי אין לי שם עם מי לדבר בגלל זה אני מרגישה שאין לי ללכת וזה אמת

 

[מלדה שלהב]

המשך

אני לא הרגשתי את הבקורתיות שאת הרגשת, אבל נראה שאת במצב מאד רגיש - את סובלת, את מרגישה לבד וגם מרגישה שאת כרגע בדרך ללא מוצא (מסיבות שלא ברורות לי, כי לא הרחבת על כך, את לא רואה דרך לצאת מהבית שבו את חווה את הפגיעה). במצב זה את את גם מרגישה שלא מבינים אותך, לא עוזרים לך וזה משאיר אותך עוד יותר לבד. מהמעט שאת מתארת, אני חושבת שאת צריכה למצוא כתובת טיפולית - איש מקצוע שיוכל להיות איתך, להבין אותך ולעזור לך לצאת מהמצב הזה. האם זה נראה לך משהו שאת יכולה לעשות?

 

[nicegirl10]

תראי

אני נמצאת אצל פסיכולוגית אמנם רק בהתחלה אבל עדין נמצאת בטיפול

 

[spring9]

ילדה חמודה

ראשית קחי חיבוק ע נ ק

ספרי לנו, האם את עובדת? לומדת? למה את כל כך לבד? יש לך חברות? בת דוד? מישהו?

 

[nicegirl10]

היי

לא אני לא עובדת אני כרגע מנסה ללמוד לפסיכומטרי אני מרגישה לבד כי לאף אחד לא אכפת מני אני אחרי ניסיון אובדני של בליעת כדורים ואנשים רק חיכו שאני לא יהיה פה אני רק מתענה פה ולא אין לי חברות לצערי הרב כולם נותקו ממני

 

[spring9]

ילדה חמודה

קחי עוד חיבוק

את צודקת. החיים הם לא פקניק. אבל את בהחלט לא לבד. את לומדת לפסיכומטרי - זה נפלא. זה מראה גם שאת מוכשרת ובעלת יכולת וגם שיש לך שאיפות להגשים. לכי אחריהן. חברייך נותקו ממך? אז בכיתה של הפסיכומטרי, בני חברויות חדשות ואל תזמיני אותם הביתה. שבבית לא ידעו מי החברים שלך ואז לא יוכלו לנתק אותך. ועכשיו לצעד השני. לימודים לפסיכומטרי זה לא עיסוק ליום שלם. רק לחלק. חפשי לך משרה, אפילו קטנה, למשל, קופאית בסופר, זו עבודת משמרות בדרך כלל ל 6 שעות. או עבודה אחרת. אבל חפשי משהו שקל למצוא, לא חשוב מה. אפילו לחלק עיתונים. התחילי להרויח קצת כסף. זה יעודד אותך, יתן לך עצמאות. על הצעד השלישי, אספר לך בהמשך אחרי שתספרי לנו מה הצלחת לעשות.

 

[הכוכב33]

איפה האב הביולוגי ?

לנייס גירל - 1.יש לך אחים ? בני דודים ? 2.אני מבין את המצב שלך . כניראה האבא החורג לא מקבל אותך .כי את לא שלו . יתכן אפילו שהוא מעוניין בך כבת-זוג . כי כאילו זה לא גילוי-עריות . אני מייעץ לך בינתיים - לנתק מגע. לשמור מרחק . כשהאבא החורג חוזר מהעבודה ,להסתגר בחדר . להיות הרבה מחוץ לבית .ליסוע לתל-אביב . 3.תשמרי על קשר בפורום הזה . הפורום הזה תמיד יקבל אותך .

 

[nicegirl10]

תודה

תודה על ההבנה שלכם אתם לא מבינים איך אני צריכה את זה ההורים שלי שהם התגרשו אבא שלי קצת נותק ממני היום אין לנו ממש קשר לצערי ולצערי להסתגר בחדר זה לא פתרון כי גם שם הם מצליחים להציק לי ולהגיד לי מילים ממש פוגעות אני מרגישה חנוקה כי גם אין לי ממש לאן ללכת וגם אני חיה באיום