הנאחס הזאת, שאת קמה בבוקר והכל כזה מגעיל, ואתה רב 10 פעמים עם אמא וחברות מתקשרות ואין לך כוח אליהם ומה שאתה רוצה זה רק לא להיות פה זה מה שאני מרגישה עכשיו ופרפר,זה אני מבואסת לא נדב
אני יודעת איך את מרגישה אבל זה מהצד של האבא ולא של האמא..[ אני רבה איתו כמעט כל יום ! הוא מחפש סיבות לריב איתי ! גם לי אין חשק לאנשים שבאים ומדברים איתי אני דיי מבינה אותך אבל אל תתני להם להרוס אותך!!!
זאת ההרגשה שאני קמה איתה בכל בוקר בזמן האחרון.... נמאס לי מזה!!!!!!!!! זה נורא לא נעים להתחיל ככה בוקר.... במיוחד שבוקר זה הזמן האהוב עליי ביום... אבל לדעתי זה נובע מכל המחשבות המבאסות שבאות לי בלילה לפני שאני נרדמת... זה כאילו שאני חושבת על הדברים שעושים לי מצב רוח רע ואז אני נרדמת (אחרי אין ספור שעות) והמצב רוח שלי נעצר ל5-6 שעות ואז אני קמה וכאילו ממשיכה את הבאסה של הלילה... אז רותם, אני מאוד מבינה אותך ואני מקווה שזה יעבור לך כמה שיותר מהר! שלך, יוני
כי כשהדמעות מבקשות לצאת כל כך הרבה זמן ולא נותנים להן מגיע שלב מסוים שהן כבר לא שואלות נהיה להן צפוף ומחניק והן פשוט צצות החוצה בלי לבקש כי הן יודעות שאם יבקשו הן יענו בשלילה תבכי רותם תשחתררי הדמעות האלו שלך לא מסמלות חולשה הן מראות שגם את <כן, כן, את!> אנושית! תבכי, הוצאי הכל וכשהדמעות יפסקו קומי על רגלייך שטיפי את פנייך וצאי לעולם שמחכה לך בכליון עיניים כי לא תוכלי להחזיק הרבה בזמן במצב הנוכחי... אני תפקידי לנגב לך את הדמעות אוהבת דואגת
הייתי בביה"ס שלי -מה?! מטורפת!!! מה את עושה?! עכשיו חופש?! חולת נפש!- תרגעו... הייתה לי השתלמות על פולין... רותם, כבר כמעט כולם אמרו שהם שם בשבילך גם אני, כמוהם איתך. תמיד.
למרות שאני לא מגיבה למרות שאין לפעמים מה להגיד. באהבה, לימור
כולם נוטשים אני היחידה שישאר כאן לבד עם עצמי רון יוירד לאילת אור נקודה נוסעת לניו יורק את נוסעת לפולין. ובטח תכב עוד מישהו יגיד לי שהוא נוסע אוףףףף כמה זמן המשלחת?
אני חוזרת ב25 לחודש. את לא לבד ילדה! תכנסי את זה טוב טוב לראש שלך!!! את לא לבד אחרי את לא לבד עוד פעם את לא לבד! בכל הכח! את לא לבד! להוציא ת´מיץ! את לאאאא לבד!! קולטת?! -לימור-