../images/Emo7.gif

זה כבר יותר משבוע שאני מרגישה עליי ידיים מתפסות.. מזהמות את כל איברי גופי.. דמעות ירדות מעיניי ללא הפסק... אני מנסה לברוח מזה וכל כך קשה.. רצה לכל כיוון.. והזכרונות לא עוזבים.. אני מתמוטטת בלי שיראו.. ושמסובבים את המבט לכיווני אני מחייכת ואז שוב נופלת.. ואני שם בשביל אחרים כל עוד שלא בשבילי.. ואני עצמי נשברת , לא זה יעבור , אני בסדר...או שלא... אסור לדבר! אסור לבכות! מה אני עושה??? אוףףףףףף נמאס לי לבכות מכל דבר, נמאס לי לנסות להתרוממם לנסות לצאת מזה וליפל יותר חזק... אולי כבר נמאס לי לנסות... אני לא רוצה למות , כי אז יתעצבנו עליי... - רוצה לישון ולא לקום...
ושוב בוכה...
 
../images/Emo121.gifכל כך קשה...

לראות את דברייך, לקרוא בהם את התחושות... לדעת. למה אסור לבכות ? למה אסור לדבר ? רק למסור לך, שאנחנו כאן, מחבקות חיבוק, נקי, בהיר, אוהב, מבין, קחי אותו תמיד אלייך, אולי בין כל המכוער, יבוא בך מפוייס...
 
ולמה אסור

דווקא מותר ורצוי לדבר וגם לבכות. לפעמים להיות בשביל אחרים, יכול להיות קצת כמו להיות בשביל עצמך, אבל זה לא יכול ממש לעבוד לאורך זמן. קחי זמן לעצמך קשת.
 
אסור

אסור כי זה מראה חולשה.. כי זה הוכחה שאני לא כזאת חזקה, שכן נשברת שכן נופלת... שליאמרה לי שהייתי קטנ שאסור לבכות ול משנה מה... לכות זה לרחם על עצמך... כל דמעה = סטירה.
 
אני כל כך מבינה אותך...

אני כמוך... לא יכולה לבכות, ובמיוחד לא לפני אנשים... אך נראה לי כי זו דרך מצויינת לתת פורקן לרגשות... לבכות זה אנושי... לדעתי, לרחם עלעצמך זה לבכות ולבכות ולא לדבר על זה, ולא לנסות לשפר את המצב, ונראה לי כי את לא רק בוכה... את בוכה ומתמודדת... זה לא נקרא לרחם...
 
ואנחנו פה דווקא חושבים שלהיפך

שצריך הרבה כוח פנימי כדי לאפשר למישהו לראות את הכאב שלך. שצריך הרבה אומץ כדי לחשוף את הבטן הרכה. שצריך הרבה נכונות להחלים, כדי לתת למישהו לעזור לך וכדי שמישהו יוכל לעזור לך, עליך להיות גלויה ואמיתית לגבי מה שמתרחש בתוכך. נכון, יש אנשים שלא נעים להם לראות אותך בוכה כי אולי זה מציג אותם באור לא טוב? אולי זה גורם להם להרגיש אשמה? חוסר אונים? אבל לא כולם כאלה. את לא חייבת לחשוף את עצמך לפני אנשים שדוחים את הצדדים הכואבים שלך, אך יש אנשים ומקומות שזו בדיוק המטרה שלהם. ואז מותר ורצוי. אז שוב, את מוזמנת.
 

ט י ט י

New member
../images/Emo24.gif ליטלי מתוקה שלי ../images/Emo24.gif

תסלחי לעצמך.. מה שקרה.. לא היה באשמתך. אל תברחי.. תשלימי עם זה.. עם הכאב.. עם הפחד. אל תנסי לברוח מהתמודדות, ואני יודעת שקשה להישאר. את חזקה, את חכמה, את טובה, את מדהימה. מותר לבכות.. ומותר לדבר.. מותר לצעוק. ומותר להתפרק. אבל תמיד לשמור מקום לאמונה שאפשר לקום. שאת תקומי. אל תאבדי תיקווה. אל תתני לאותם אנשים את הסיפוק לראות אותך נופלת. תעשי את זה מתוך נקמה. נקמה על כל הרע שהם גרמו לך. על הכל. ליטלי.. אני חושבת שכדאי לך לבקש עזרה.. עזרה מקצועית.. את הצורך לברוח תשמרי לשם. תברחי לשם. ליטל בעולם של אנשים שמחפשים איך להפיל. יש אנשים שמחפשים איך לעזור לקום. תסמכי עליהם. הם שם בשבילך. אני כאן בשבילך. בכל שעה. בכל זמן. בכל יום. גם אם אני מנותקת , אני פה. אני פה בשבילך. תזכרי.. אל תשכחי. יש לך אנשים שאוהבים אותך שלא רוצים לעשות לך רע. תסמכי עליהם. זה לא יבוא מהר. לאט לאט.. צעד צעד.. ותצליחי להקים את עצמך. אל תאבדי תיקווה. זה אפשרי. שלך. נטלי
 
למעלה