../images/Emo7.gif
אתמול, יום ששי. באתי עם הבן הבכור לאמא, לקחת אותה לארוחת ערב אצל בנדוד ומשפחתו, שמקפידים להזמין אותה כל יום ששי מאז שאבא נפטר. מצאתי אותה לבושה יפה, אבל עם מדחום בפה... החליטה שהיא חולה. הצלחנו לשכנע אותה שאינה חולה (לא היה לה חום, והיא היפוכונדרית ידועה, עוד מצעירותה... חבל שהדברים האלה דוקא נשארים), והלכנו לאכול, וחזרנו... היא קיטרה יותר מכרגיל, בעיקר על המטפלת (הנהדרת) שיש לה, אבל בסך הכל עבר ערב נעים, אם כי קצר מאד - היתה עייפה ורצתה הביתה מוקדם. והיום אחר הצהריים התקשרה אלי בבכי מר, מבקשת ממני סליחה על אתמול. אמרה שהיא לא בסדר, כי לא זיהתה אותי אתמול. ?????????????? הרי דיברנו, והיא קראה בשמי, ודיברה אל הבן שבא ועל הבן שלא הגיע, שבצבא. לא הצלחתי לשכנע אותה שהיא כן זיהתה אותי.... וסתם, היה לי עצוב, וגם לה. שבוע טוב. ו... תחזיקו לי אצבעות למחר בבוקר
אתמול, יום ששי. באתי עם הבן הבכור לאמא, לקחת אותה לארוחת ערב אצל בנדוד ומשפחתו, שמקפידים להזמין אותה כל יום ששי מאז שאבא נפטר. מצאתי אותה לבושה יפה, אבל עם מדחום בפה... החליטה שהיא חולה. הצלחנו לשכנע אותה שאינה חולה (לא היה לה חום, והיא היפוכונדרית ידועה, עוד מצעירותה... חבל שהדברים האלה דוקא נשארים), והלכנו לאכול, וחזרנו... היא קיטרה יותר מכרגיל, בעיקר על המטפלת (הנהדרת) שיש לה, אבל בסך הכל עבר ערב נעים, אם כי קצר מאד - היתה עייפה ורצתה הביתה מוקדם. והיום אחר הצהריים התקשרה אלי בבכי מר, מבקשת ממני סליחה על אתמול. אמרה שהיא לא בסדר, כי לא זיהתה אותי אתמול. ?????????????? הרי דיברנו, והיא קראה בשמי, ודיברה אל הבן שבא ועל הבן שלא הגיע, שבצבא. לא הצלחתי לשכנע אותה שהיא כן זיהתה אותי.... וסתם, היה לי עצוב, וגם לה. שבוע טוב. ו... תחזיקו לי אצבעות למחר בבוקר