כן,אף אני שמעתי כנראה את אותה ההרצאה...
[שידורי האוניברסיטה הפתוחה בגלי צהל,או שמא מדברים אנו על שתי הרצאות שונות
] אך עלייך לזכור שבעשרים השנה הראשונות גוף האדם גדל ומתפתח,כך שתהליך המוות[התחדשות] של התאים משמש מטרה שונה,תהליך מותנו מתחיל בשלב מאוחר יותר. ישנם שני משפטים שלי-אין לי בעייה שתאמצם אם ימצאו חן בעיניך,לכבוד יהיה לי... "הצעד הראשון שאנו עושים הוא לכיוון קברנו הממתין לנו בסבלנות" "למה עריסות תמיד נראות כמו ארונות קבורה אלטרנטיביים ?" לפי תפישה בודהיסטית הנשמה באה אל העולם זכה וטהורה,אך ביוצאה לעולם היא מזדהמת ממנו,ועלינו לעשות הכל על מנת לטהרה בחזרה ולהביאה למצב בו הייתה ברגע לידתנו.אישית רסקול-לא משנה איך באנו לעולם,וגם לא משנה איך נצא ממנו,משנה רק אם נצליח פה ושם למצא מעט אבק יהלומים בתוך החלודה,גרגרי אושר בהררי האכזבות,וכבד אחד או שניים לצלייה על גחלים,עם סלט ירקות טרי,כוס בירה צוננת וחתיכת עגבניה כבושה תוצרת בית [רוצה מתכון נהדר
] והשאר כבר יבוא בזמנו.אנו חיים בחברה היי-טקית מחורבנת,הכל חייב להיות כאן ועכשיו,השגים מיידיים,תוצאות ללא דיחוי,המרוץ המטורף והפחד שחולקים כה רבים שישארו מאחור... מצטער,לא מוכן לרוץ,"החיפזון מהשטן" אומרים רבים,וכנראה יש בזה משהוא...הכרתי פעם בדואי זקן שעד שלא גמר לעשן איתך סיגריה,וסיים את הקפה שלו,לא אמר כלום ויהי מה,כשהייתי צעיר חשבתי שיש לו בעייה,היום בדיעבד אני מבין כמה צדק,וכי לאן היה לו ולי למהר
להנות ממה שיש עכשיו,ובבוא היום נגיע אל מה שצופן לנו העתיד,זמן הוא דבר כה יחסי,כאילו רק אתמול היה ליל המילניום,אני עדיין זוכר את החברים שהיו כאן עמנו באותו הלילה-אכלנו סושי,צחקנו,הייתה באקלווה שהבאתי שעתיים לפני זה מהעיר העתיקה,היום דיברתי בטלפון עם החבר שביליתי בחברתו את היום האחרון של המילניום הקודם,ביתו הבכורה חגגה היום יום הולדת שמיני,אני זוכר כאילו היה זה אך אתמול את הנסיעה אז במונית לבית החולים לראות את התינוקת הטרייה...הגענו חמש דקות לפני שאר בני משפחתו ממזרח העיר... זוכר את החיוך העייף והגאה של אישתו,שמונה שנים,ונדמה כאילו אך אתמול.... מעניין היכן נהיה שמונה שנים מעתה,אתה וסויה ומיאמוטו ואני... מהם החיים אם לא מסע... ללא מצפן ומפה... לילה טוב TAINTED SAINT
