אוקי,אני לא לגמרי לא מסכימה איתך
שובגם בצד התומכים וגם בצד המתנגדים יש הרגשות מעורבות,גם אני עם כל השימחה שלי עדיין חוששת,חוששת מהמצב הביטחוני אבל יחד עם זה אני מבחנתי ערך החיים קודם להכל!קודם לביטחון ,קודם לכל דבר אחר שתגיד לי 1.מוסרית-זה אחד המעשים המוסריים שנעשו אי פעם במדינה,להחזיר חייל משבי של 5 שנים,לתת ערך לחיים שלו,שגם אם הוא אחד,הוא אחד אבל ממנו יצאו דורות רבים,ילדים ונכדים ונינים,המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו.אני לרגע לא שוכחת את ההורים השכולים שיקריהם נספו בפעולות איבה אנחנו במישפחה איבדנו אחד כזה בפיגוע במגידו,אבל שוב היקירים האלה מתו והם לא יחזרו,אין להם דרך חזרה ואילו גלעד חי,הלב שלו בועט,הוא צעיר,הוא בן 25 וכל החיים לפניו,הוא ילמד,הוא יתחתן הוא יביא ידים וכו. אני אקח רגע את כל ההורים השכולים ואשים אותם לרגע במצב שהם מצטרכים לשחרר 2000 אסירים תמורות אלה שאיבדו ,זה ברור שהם לא יחשבו פעמיים. 2.חברתי-אני מבחנתי להפקיר חייל בשטח או להפקיר חייל בידי האוייב זה המעשה הכי אגואיסטי לא חברתי שאפשר לעשות,אנחנו גם ככה חברה אגואיסטית שחושבת רק על עצמה ועל טובתה וזאת פעם ראשונה שכל החברה התאחדה לה יחדיו למען שיחרורו של גלעד,זהנ לא רק מרגש זה אפילו יפה בעיניי.לדעתי מהמהלך הזה לא נוגד אלא מחזק את ההיבט החברתי,כי אנו כחברה לא יכולים להרשות לעצימינו להוות דוגמא כל כך לא חברתית של הפקרת חייל שלנו שיצא להגן על המדינה שלנו ועלינו ,החייל הזה עשה תפקיד ונכון שהוא היה בתפקיד במודע שיפגע או יחטף אבל יחד עם זאת הוא ידע שהוא חייל צבא הגנה בישראל ושהמדינה לא תפקיר אותו,זה מה שנותן לחיילים הקרביים הרבה ביטחון להתגייס,הפאן החברתי ,הגיבושים,הידיעה שלא משאירים חייל פצוע בשטח הידיעה שחיילים זה נושא רגיש במדינה ושלא יתנו לממשלה להפקיר אותם. 3.המורל-אני דוורא חושבת להפך ממך שכל אדם שפגשתי שמח ומתרגש,כולם אומנם ברגשות מעורבים אבל שמחת הכלל כזאת לא נראתה בשיראל כבר מזמן.כל אדם שני שפגשתי או דיברתי איתו הוא שמח בשיחרורו אני גם מסכימה איתך שיהיו השלכות לשיחרור ואני מקווה שיהיו כמה שפחות חמורות ושבכלל יהיו כמה שפחות,אני בטוחה אבל שהביטחון מתוגברים בידיעה של האסירים האלה שמסתובבים חופשי והפעם אנחנו נהייה מוכנים יותר לכל מה שיבוא