ניו יורק רפיח
New member
../images/Emo72.gifחברים שלי טסו היום לפולין
הסתכלתי עליהם מחוץ לחלון לאוטובוס שלוקח אותם לנתב"ג...והלב של התמלא קנאה, והזכיר לי כמה אני רוצה לחזור לשם, כמה אני למדתי במסע הזה וכמה התבגרתי, אבל עד כמה בכלל לא מיציתי את הכל, ואני רוצה לסוע שוב לספוג שוב כמה שיותר, איך אני מת לסוע למסע המדהים הזה, לחוות אותו, את הרגעים הכי מאושרים והרגעים הכי עצובים ומכעיסים בחיי חוויתי במסע הזה, כמה זה הפך אותי צמא לכמה שיותר ידע בנושא, הזכיר לי כמה שוב אני רוצה לראות את הכל, לראות הכל ולא לפספס דבר, איך אני מת לצאת שוב למשלחת הזאת, אני רוצה לצאת שנה הבאה, זה הדבר שאני הכי רוצה, רק לחוות את שוב, זה באמת הרגשה הכי טובה שיש כשחוזרים מהמסע הזה, חוזרים חזקים, וזה מה שאני רוצה להרגיש את זה, להרגיש את הכל החל מההתרגשות כשנפגשים בבית הספר כשעולים על האוטובוס לשדה ההתרגשות של הליכה לעבר משהו לא ידוע, ששמענו עליו כ"כ הרבה אבל בעצם לא יודעים כלום, ועד להרגשה כשאתה נמצא בתוך מידנאק, ואת כולך עומד להשבר ובו זמנית תומך בחברים שלידך (נתן
). ועד להרגשה הכי מאושרת ועליזה בעולם כשאתה נמצא בקבר רבי אלי מלך , או בערב שירה בציבור לכבוד חסידי אומות עלום ואת שר שירים שכל אחד באולם שאתה נמצא בו מכיר, ואתה קופץ ומשתולל, ועד להרגשה כשאתה בעצמך משתתף בטקס במרכז בירקנאו ואתה מרגיש כמו שליח, כשאתה עומד שם, עם דגל ישראל, וללכת בדשא הירוק של מידאנק עם הדגל שמרחוק אתה נראה כ"כ קטן אבל אתה מרגיש הכי גדול, והנסיעה באוטובוס עם שירים ביידיש שאיש עדות והמדריך מנסים ללמד את כל הקבוצה, ובערב שישי בארוחה אחרי הבית כנס שהשמחה שהולך שם פשוט מדהים, אני כ"כ כ"כ כ"כ רוצה לחוות את זה שוב....
הסתכלתי עליהם מחוץ לחלון לאוטובוס שלוקח אותם לנתב"ג...והלב של התמלא קנאה, והזכיר לי כמה אני רוצה לחזור לשם, כמה אני למדתי במסע הזה וכמה התבגרתי, אבל עד כמה בכלל לא מיציתי את הכל, ואני רוצה לסוע שוב לספוג שוב כמה שיותר, איך אני מת לסוע למסע המדהים הזה, לחוות אותו, את הרגעים הכי מאושרים והרגעים הכי עצובים ומכעיסים בחיי חוויתי במסע הזה, כמה זה הפך אותי צמא לכמה שיותר ידע בנושא, הזכיר לי כמה שוב אני רוצה לראות את הכל, לראות הכל ולא לפספס דבר, איך אני מת לצאת שוב למשלחת הזאת, אני רוצה לצאת שנה הבאה, זה הדבר שאני הכי רוצה, רק לחוות את שוב, זה באמת הרגשה הכי טובה שיש כשחוזרים מהמסע הזה, חוזרים חזקים, וזה מה שאני רוצה להרגיש את זה, להרגיש את הכל החל מההתרגשות כשנפגשים בבית הספר כשעולים על האוטובוס לשדה ההתרגשות של הליכה לעבר משהו לא ידוע, ששמענו עליו כ"כ הרבה אבל בעצם לא יודעים כלום, ועד להרגשה כשאתה נמצא בתוך מידנאק, ואת כולך עומד להשבר ובו זמנית תומך בחברים שלידך (נתן
