אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה

../images/Emo75.gifאבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה

התורה מצווה "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ" (דברים כ"ד טז). במבט ראשון נראה ציווי זה מיותר ותמוה, האם יתכן שאב ישלם את המחיר על חטא בנו והאם יתכן שהבן ידרש על חטא אביו? עיון מעמיק יותר בסוגיא זו ילמד אותנו מדוע התורה מדגישה לאו זה בשני הכיוונים למרות הקביעה של כלל הצדק הבסיסי "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ". במבט שני אנו מוצאים, אכן שהבן משלם על מעשי אביו.
למה ילדים צריכים לשלם על מעשי הוריהם?
האם מעשי ההורים הם כמו קללה שדובקת בילדיהם ובדורות הבאים?
האם תמיד ילדים משלמים על מעשי הוריהם?
והאם הנוסחה הזו עובדת גם להיפך, כלומר כשהורים עושים דברים טובים הילדים יוצאים נשכרים?
מה דעתכם?
 
שלום קסמי אהבה..שלום פורום../images/Emo140.gif

מבקרת לראשונה בפורום (הכותרת משכה אותי..מהעמוד הראשי..) זו באמת סוגיה מעוררת תהיות עמוקות... ילדים כלכך ישירם ותמים לרוב ולעיתים מסתכלים מהצד..ותוהים למה הם "מתבזבזים"..עם הורה מסויים. אני מאמינה בהשארות הנשמה (מה שמכונה גלגולי חיים), ומתקשור מסרו לי פעמים רבות על סיטואציות למשל בין בני לבעלי...שנראה שבעימות בעלי מפעיל כוח הורי שלדעתי מיותר או חזק מידי לילד.. ומוסרים לי 'אל תתערבי..' ומוסרים לי 'אל תשכחי שכל אחד בוחר את שיעוריו בטרם לידתו ושאין נשמה מקבלת שיעור שאיינו כפי מידתה'..דהיינו: הילדים בחרו להיוולד להורים שלהם מראש..ואף להפך..ושני הצדדים חתומים על חוזה קרמתי...זה מחד אבל איך נסביר שלפעמים יש (לא עלינו טפו טפו טפו
) מקרה של רצח במשפחה? הורים שרוצחים את ילדיהם..זה מקרה קיצוני שאני לא מבינה ובאמת אם חושבים "שהכל כתוב והרשות נתונה", נושא הרצח הוא בגדר 'הרשות'.. ואז אב שרצח את אם ילדיו שיני ילדיו תכהנה גם תכהנה.. אבל מספיק שמישהו נולד למשפחה שבה הנכשלות היא הנוף סביבו...לאן ימריא משם?! (ולא מתכוונת למצב כלכלי אלא לנכשלות..במובן הסוציואקונומי..) אגב מבחינה קרמתית הילדים שנולדים לנו..הם שיעור עבורנו, ואם נפקח את עיננו וליבנו נלמד המון...בני הוא מורה דרך מופלא..שהנחה ומנחה אותי עד היום.(באמירות שפעם זיהיתי כדמיון והיום חלקם אני מזהה כתקשור) כמובן שמביטים במבט שלי הרחב..יש סכנה של התנערות מלקיחת אחריות על מעשינו שלשם כך הפסוק הרי מתריע..שנקח אחריות על עצמנו..שהאב לא ישכח שהו אב אך שהבן יבין שמשלב מסויים הוא ברשות עצמו..אכן סוגיה סבוכה...
 
היי ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

וסליחה על העיכוב במתן התשובה (בבית האינט' מתנתק כל הזמן ובעבודה אני לא תמיד זמינה...) אני גם מרגישה שילדיי הם "מורים" שלי הם בהחלט יוצרים אצלי שינוי. גם מההיבט האישי/התנהלות יומיומית וגם מההיבט הרוחני-לראות דברים מנקודת המבט שלהם,להגיד דברים ישירות לפי מה שמרגישים מבלי להסתיר ולהסוות. אני מאמינה שתמיד ילדים מאז ומעולם יצרו שינויים רק שבעשרים שנים האחרונות המבוגרים/דעת העולם נתנו ביטוי ותשומת לב לכך והעמידו את הילד במרכז. את ציינת שכל אחד בחר את שיעוריו ולאן להיוולד- האם מקרה אלימות/רצח שנעשה בידיי הורים (לאו דווקא כלפי ילדיהם) מעיב על הדורות הבאים והם צריכים לשאת בעול העונש והניכור? האם ההסכם של הנשמות הוא להיות מאושמים ולהתנהל בעקבות מעשה הגנאי? האם לא ניתן לשבור את המעגל הזה?
 
למעלה