../images/Emo32.gifמפגש פורום אינפקציה בחיל הים
"דיסטורשן! תעלי על מדי א' ולכי הביתה!", נבחה המפקדת הבוכרית, "מחר את מתחילה עבודות רס"ר ואת לא שייכת לכאן יותר!". טוב, וואטאבר, כן המפגרת. צהלתי לי אל עבר מגורי בנות טכני חוף ובדרך ראיתי חבורת בנים עומדים בשלשות ולא זזים- לא מדברים, לא נושמים, בעיקר לא ממצמצים - מה זה, הטירונים החדשים? שיהיה. ניגשתי לארוז את פקלאותיי, חצי טון בגדים, גיטרה נטולת מיתר רביעי (נקרע לי השבוע. כמעט בכיתי) ומטריה בצבע ורוד. כעבור שעה קלה ובתוספת מסה כבדה (ממש.) על הגב המסכן שלי, כשאני כבר מדדה להנאתי כל הדרך לש"ג, הבנים עדיין קפואים במקומם- מוזר, אולי הם מתים? לא, הם לא מתים, הם קורס חובלים! התקרבתי טיפה כדי לצפות בתופעת הטבע כשלפתע לחישה צרודה החסירה פעימה מליבי: "פסססססט! סנדי קלאוס!" הא? מה? הנה חייל גבוה. הוא כל כך גבוה שאי אפשר לראות את הפנים שלו. הוא גבוה כמו ג'ירפה. הוא.. ג'פי הג'ירף! הא הא! ג'פי! מה אתה עושה פה? טריליליטרלהלהטרילי! ג'פי שתק. אסור לו לזוז, אסור לו לנשום והכי הרבה בעולם אסור לו לדבר איתי. משמעת צבאית, אתם יודעים, בדיוק היה אתמול יום השואה וזה. לא יכולתי להתנהג יותר מטומטמת מהטמטום שהתנהגתי בו, ולכן זכיתי לעוד לחישה אסורה: "כמה מטומטמת אפשר להיות?!", סינן ג'פי וחזר לבהות בשמיים בתקווה שאיזה מפקד ישחרר אותו ממצב מוות קליני למצב אנושי. מוסר השכל: ילדים, אל תתגייסו לצה"ל. גאד דאמיט, למה אני אף פעם לא מצליחה לכתוב קטע עם סוף נורמלי כמו שצריך? עזבו, לא משנה. העיקר שאני בבית! יאי! עכשיו רק נותר לי לשנן את המנטרה: "הופעה של אטליז בשבת הופעה של אטליז בשבת הופעה של אטליז בשבת הידד הופעה של אטליז בשבת הידד!"