מוסיקת החיים

[שויי]

../images/Emo79.gif מוסיקת החיים

הכוכבים הפליגו לדרכם ואבא-בן גם. אז אחרי יום, לילה ויום של פעילויות מהנות וסתם להיות, כשהבטן מתחממת מבקבוק חם עם כיסוי רך קטיפתי, כשמשקה הזנגוויל בדבש ומי וורדים מערפל באדיו את חושי ומחשבותי, אני חושבת על כך שהמתוקים קוראים לי בשמי ולא בתואר סבתא ולמה זה כך? האם אני נהנית מזה. האם אני מפחדת מההקשרים הנובעים מהשם סבתא. האם אני כל כך אוהבת את שמי הפרטי, צמודה אליו. כאשר הם היו פעוטות, נהגתי לציין את הסבתא בדברי, אתם יודעים... כמו בוא לסבתא.. על פניו, איני מרגישה מוקנטת מהתואר סבתא מאידך, אני ממש נהנית לשמוע את שמי נישא בקולם המתוק של הכוכבים

ובכן, כאן בביתנו החדש, האייקון של הכוכבים שלי הוא

מוסיקת החיים. ערב טוב לכם חמודידידידידידידידים

 

[רונית 1031]

../images/Emo79.gifמוסיקת החיים וסבתא של ../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

אני דווקא רוצה שיקראו לי סבתא....אני זוכרת אותי בילדותי שהשווצתי בפני חברותי שאני מכייפת עם סבתא שלי והיו כאלה שלא היה להם עם לי לכייף כי לא היתה להם סבתא..ביכלל סבתא זה משהו טוב... משהו מפנק...אבל יחד עם זאת כשנכדיי קוראים לי בשמי הפרטי זה גם בסדר מבחינתי ואני נהנית משני העולמות. איזה כייף להיות סבתא

 

[שויי]

../images/Emo6.gif חה-חה-חה אחותי, הם לא קוראים לך סבתא

הם קוראים לך צצה.

 

[רונית 1031]

צצה זה בשביל הפינוק וסבתא זה על יד החברים ../images/Emo3.gif

ים עדיין לא קורה סבתא והוא כמו ששמע מאור קורא לי צצה , אור כבר הפסיק עם צצה וקורא לי סבתא ואני נמסה....לקח לו 6 וחצי שנים עד שהוא עלה לכתה א לקרוא לי סבתא ולא צצה ביגלל שהחברים שלו לא הבינו מי זאת הצצה שלו חחחחחחחחחח

 

[שויי]

צצה, אני הרוסה על השם הזה

את יודעת, הגן הראשון, פעוטון של ג'ון ג'ון היה בחדר שיועד לכך בבית שלנו. כלתי המתוקה היתה מגיעה כל אחרי העבודה ויחד היינו אוכלות צהריים... Y אני מתגעגעת לזה. הוא שמע מיושבי הבית ולמד את שמי. אחת המילים הראשונות. הוא היה כזה תינוק ומלמל את'זה כל כך חמוד, עד היום הוא מבטא ש' נורא מתוק.

 

[רונית 1031]

הכי כייף זה השפה הראשונה שלהם ,זה הכי אמיתי

ויש מילים שנשארות איתנו לתמיד ,שאהבנו ונאהב תמיד , עינת שלי אומרת שכנראה גם כשהם יילכו לצבא הם עדיין יקראו לי צצה חחחחחחחחחח

 

[שוב מתחילה מחדש]

אני מודה שאם ההורים שלי היו מבקשים

מהילדים שלי לקרוא להם בשמות הפרטיים היה לי מאוד עצוב. סבתא וסבא זה הדבר הכי נפלא בעולם. כשהטוען לכתר קורא לאמא שלי טפטפ אני מתמוגגת מאושר. ההורים שלי הרוויחו את הזכות הזו (אגב, אני גם מאלה שמתחלחלים כשאני שומעת ילדים קוראים להורים שלהם בשם הפרטי ולא "אמא" או "אבא")

 

[רונית 1031]

ולעומת זאת הסבא של נכדיי שהוא החצי השני שלי

לא מת על זה שקוראים לו סבא...הוא דווקא מאוד מבסוט מזה שהם קוראים לו בשמו הפרטי... הוא מרגיש עם זה יותר טוב , יענו סחבקים אנחנו....חברים....גברים חחחחחח, עכשיו בזמן האחרון כשהאור של החיים שלנו התחיל לקרוא לו סבא הוא לאט לאט מתחיל להתרגל לרעיון. לא יודעת , אולי לגברים קשה יותר עם התואר הזה סבא

 

[stp51]

ואני לא זכיתי מימיי לסבא וסבתא אפילו

בחלומותיי לא תארתי לעצמי איך זה., אני חושבת עכשיו אילולא הנכדים שלי היו קוראים לי בשמי, איך הייתי מרגישה

לא יכולה אפילו לדמיין לא מוכנה שהם יקראו לי בשמי, הם לא חברים שלי ואין שום סיבה למתירנות כזו, זוהי הבעיה לדעתי עם החופש והעצמאות, מצד אחד רוצים שהם יהיו גדולים ומצד שני שומרים עליהם עד גיל 30 מתחת לשמלה, וככה גם לגבי השמות, לכל אחד יש שם, מעמד ותואר וצריך ללמד את הקטנים כבר מעכשיו מה זה אבא אמא, סבא סבתא, אח אחות וההבדל בינהם לבין חברים. חשוב מאוד

 

[רונית 1031]

אני מסכימה איתך חוץ מ....

מי אמר שסבתא וסבא הם לא חברים

אני זוכרת את אמא שלי שעשיתי אותה סבתא מאוד צעירה כשילדתי את ביתי הבכורה והן היו מאוד קשורות (עד היום ) וכן...הן היו ממש כמו שתי חברות, הולכות יחד לקניות, יושבות יחד בבית קפה וגם נסעו ביחד לחו"ל פעמיים , אני מאחלת לי כן להיות חברה של נכדיי ובכייף

 

[batiarr3]

איך שאני מתגעגעתלסבתא היחידה שהיתה לי../images/Emo204.gif

 

[שויי]

ריקה, האם התואר עושה את האדם

אי אפשר להתעלם ממנו, מהתואר. אנחנו מכירים את'זה, פרופסור... דוקטור.... סבל... אוטו זבל... עו"ד. תארים נועדו לבטא את מומחיותו של האדם או את השתייכותו החברתית והמשפחתית, לבטח יש עוד סיבות. תארים מעוררים הערכה, כבוד או זילזול ועוד רגשות כמו אהבה. אני חושבת שעדיף היה להפריד את התחושות מהתואר. התואר לא תמיד נכון לרגש שאנו מתאימים לו. לדוגמא התואר אמא - יעורר אהבה בלב אחד והחמצה בלב אחר. הכוכבים שלי אוהבים אותי בשמי כמו בשם תואר שלי והדינמיקה בינינו משתנה בהתאם לנסיבות. פעם שותפה למשחק, פעם דמות מחנכת ופעם מטפלת. אבל בעיקר הם מכירים אותי כמשוגעת. משוגעת עליהם

ריקה, מעציב שלא היכרת את סבסבתא שלך ועוד יותר מעציב לדעת הנסיבות להעלמותם. את זכית להיות סבתא מדהימה, משקיעה ואוהבת וזה נפלא.

 

[שויי]

../images/Emo24.gif שוב מחדש

אני מסכימה איתך. זו זכות להיות סבתא וסבא. זו חוויה אדירה ונפלאה לנו ולנכדים.

 

[רונית 1031]

בהחלט וגם אני חותמת על התואר הנכבד הזה ../images/Emo23.gif

 

[שויי]

../images/Emo13.gif וגם אני חותמת על התואר הזה

והנכבד, אני משאירה לבית המשפט.