אפרת ארנון
New member
../images/Emo79.gif ניגונים וזמירות לשבת
השבוע שמעתי משהו מענין: אחד התלמידים שלי שאל את השני - "אפשר לתת לך טיפ?" ענה לו השני - "כן". אמר הראשון - "כשאתה מדבר עם אנשים, אל תתנפל עליהם"! השני לא ענה ופנה לדרכו. חשבתי לעצמי, שהראשון דיבר מתוך כוונה טובה וחשב שהוא מלמד את השני. והשני, אין לי מושג מה חשב והרגיש. יותר מאוחר הבנתי שהשני כל כך כעס על הראשון, עד שלא היה מסוגל לענות לו. מכאן השיעור : טיפים, עצות ופתרונות, אנו נוטים לתת לאחרים בדרך כלל עם הכוונות הטובות ביותר והמחשבה שאנו עוזרים ומלמדים. 1. כדאי לשאול את האדם איתו אנו רוצים לדבר, האם הוא מעונין לשמוע מה שיש לנו לומר. לתת לו את הבחירה. אולי אינו חפץ בשיעור הזה כרגע, אולי אינו חפץ בהסבר ודברים מאיתנו. 2. כשהסכים האדם לקבל מאיתנו עיצה/טיפ/פיתרון, ניתן לו ראשית תצפית. כלומר, ניתן לו דוגמה על מה אנו מדברים. למשל- "כשישבנו בישיבה ורוני דיבר, נכנסת עם דבריך בתוך משפטיו". כך יודע האדם על מה אנו מדברים. 3. אז נומר לו איך אנו מרגישים או במקרה הזה איך רוני הרגיש כשזה קרה, וכן איזה צורך לא התמלא. "רוני היה מתוסכל כשהתחלת לדבר כשהוא עוד דיבר כיוון שהצורך שלו בביטוי ושוויון לא התמלא". אני מזמינה כל אחד מכם למצוא כאן את הניסוח המתאים לו. 4. ניתן את העצה/טיפ/פיתרון בלשון חיובית ונשתמש במילים ברורות ומעשיות. למשל - "בפעם הבאה, כשאתה מדבר בישיבה, אנא חכה לסיום הדברים ואז תאמר את דבריך. כך יקבל כל אחד את הזמן שלו להתבטא. כאשר אנו נותנים עיצה/טיפ/פיתרון בשפה שלילית- "אל תעשה..." נוצר כמעט תמיד אנטי בצד השני וכך לא השגנו את המטרה. שלא לדבר על כך, שבעצם האדם לא הבין מה כן לעשות. הוא גם לא הבין מהדברים, מה הוא עשה לא בסדר. כאשר אנו נותנים תצפית, ומסבירים את הרגש והצורך, אנו מאפשרים פוטנציאל של הבנה ומכאן, פוטנציאל של פיתרון ותוצאות. ו - נזכור כולנו, רגע לפני שאנו נותנים עצה/טיפ/פיתרון : אין זה מתפקידנו לפתור לכולם את הבעיות, ליעץ ולתקן. אנו עושים זאת מתוך הרגל. הנה ההזדמנות לעשות אחרת. כשאנו רוצים לעזור, נשאל את האדם האם ואיך הוא חפץ בעזרתנו. שתהיה לכולנו שבת נעימה
השבוע שמעתי משהו מענין: אחד התלמידים שלי שאל את השני - "אפשר לתת לך טיפ?" ענה לו השני - "כן". אמר הראשון - "כשאתה מדבר עם אנשים, אל תתנפל עליהם"! השני לא ענה ופנה לדרכו. חשבתי לעצמי, שהראשון דיבר מתוך כוונה טובה וחשב שהוא מלמד את השני. והשני, אין לי מושג מה חשב והרגיש. יותר מאוחר הבנתי שהשני כל כך כעס על הראשון, עד שלא היה מסוגל לענות לו. מכאן השיעור : טיפים, עצות ופתרונות, אנו נוטים לתת לאחרים בדרך כלל עם הכוונות הטובות ביותר והמחשבה שאנו עוזרים ומלמדים. 1. כדאי לשאול את האדם איתו אנו רוצים לדבר, האם הוא מעונין לשמוע מה שיש לנו לומר. לתת לו את הבחירה. אולי אינו חפץ בשיעור הזה כרגע, אולי אינו חפץ בהסבר ודברים מאיתנו. 2. כשהסכים האדם לקבל מאיתנו עיצה/טיפ/פיתרון, ניתן לו ראשית תצפית. כלומר, ניתן לו דוגמה על מה אנו מדברים. למשל- "כשישבנו בישיבה ורוני דיבר, נכנסת עם דבריך בתוך משפטיו". כך יודע האדם על מה אנו מדברים. 3. אז נומר לו איך אנו מרגישים או במקרה הזה איך רוני הרגיש כשזה קרה, וכן איזה צורך לא התמלא. "רוני היה מתוסכל כשהתחלת לדבר כשהוא עוד דיבר כיוון שהצורך שלו בביטוי ושוויון לא התמלא". אני מזמינה כל אחד מכם למצוא כאן את הניסוח המתאים לו. 4. ניתן את העצה/טיפ/פיתרון בלשון חיובית ונשתמש במילים ברורות ומעשיות. למשל - "בפעם הבאה, כשאתה מדבר בישיבה, אנא חכה לסיום הדברים ואז תאמר את דבריך. כך יקבל כל אחד את הזמן שלו להתבטא. כאשר אנו נותנים עיצה/טיפ/פיתרון בשפה שלילית- "אל תעשה..." נוצר כמעט תמיד אנטי בצד השני וכך לא השגנו את המטרה. שלא לדבר על כך, שבעצם האדם לא הבין מה כן לעשות. הוא גם לא הבין מהדברים, מה הוא עשה לא בסדר. כאשר אנו נותנים תצפית, ומסבירים את הרגש והצורך, אנו מאפשרים פוטנציאל של הבנה ומכאן, פוטנציאל של פיתרון ותוצאות. ו - נזכור כולנו, רגע לפני שאנו נותנים עצה/טיפ/פיתרון : אין זה מתפקידנו לפתור לכולם את הבעיות, ליעץ ולתקן. אנו עושים זאת מתוך הרגל. הנה ההזדמנות לעשות אחרת. כשאנו רוצים לעזור, נשאל את האדם האם ואיך הוא חפץ בעזרתנו. שתהיה לכולנו שבת נעימה