מים רדיואקטיביים
מה דעתכם על השיר? כששמעתי אותו בהתחלה- בהקלטה מההופעה הראשונה בה היא ביצעה את זה, ובהופעה השניה בה היא ביצעה את זה- ממש לא אהבתי. במיוחד המלים נשמעו לי מגוכחות ובוסריות להחריד. הבתים נשמעו לי משעממים, את הפזמון אהבתי, אבל העובדה שהיא דיברה בלשון זכר ואמרה "צמא" הרס לי גם אותו. לא הבנתי למה היא החליטה להשאיר אותו לעצמה, אחרי שכתבה אותו למישהו (מי?). השורה השנואה עלי- "...את השלווה המתוקה של הבשר כשאתה נכנס למעיין הזוהר". שלווה מתוקה של הבשר. איכס. זה נשמע כמו תירגום רע מאיזו שורה קלישאתית מסרט הוליוודי. והמעיין הזוהר? זה מזכיר לי נזלת ירוקה. את החייזרים מהסימפסונים. בעע. אחר כך שמעתי את זה בעיבוד לא אקוסטי, לקראת הדיסק, ופתאום התאהבתי בו. הצעקות, הגיטרות, הליין של הבאס, התחלתי להתעלם מהמלים הלא טובות (ומהעובדה שזה בלשון זכר, שעדיין מצלצל לי נדוש מדי) ואפילו להתרגש מצעקות של "אל תתני לי, אל תתני לי להשאר צמאאאאאא!!!" בקיצור, אחד השירים הטובים בדיסק החדש. במיוחד לאור העובדה שאני יותר אוהבת את השירים הרוקיסטיים והעוצמתיים שלה, ולא את השקטים ישראלים-סטייל. - בTOP 10 שלכם? אולי בטופ 15. - מה השורה/הבית שאתם אוהבים? "זה מהיר כמו תאונה, מבט אחד ודי". - מה אומר לכם השיר? נו, זה ברור מדי בשביל בכלל לפרט. אהבה, אסור לו לבקש אותה, רוצה אותה, צמא אליה, בלה בלה. - איפה שמעתם אותו לראשונה? ראו תשובה ראשונה. - איפה אתם אוהבים לשמוע אותו? בבית, בשעות של זעם.