../images/Emo79.gif Life In A Glass House
Life In A Glass House בתרגום לעברית - חיים בבית זכוכית Once again, I'm in trouble with my only friend She is papering the window panes She is putting on a smile Living in a glass house Once again, packed like frozen food and battery hens Think of all the starving millions Don't talk politics and don't throw stones Your royal highnesses Well of course I'd like to sit around and chat Well of course I'd like to stay and chew the fat Well of course I'd like to sit around and chat But someone's listening in. Once again, we are hungry for a lynching That's a strange mistake to make You should turn the other cheek Living in a glass house Well of course I'd like to sit around and chat Well of course I'd like to stay and chew the fat Well of course I'd like to sit around and chat But someone's listening in. פעם נוספת, אני בצרות עם חברי היחיד היא מניירת את שמשות החלונות היא מחייכת חיה בבית זכוכית פעם נוספת, ארוז כמו מזון קפוא ובטריות רכלניות חשוב על כל המיליונים הגובעים ברעב אל תדבר על פוליטיקה ואל תזרוק אבנים הוד מעלתך ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת ולשוחח ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת וללעוס את השומן* ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת ולשוחח אבל מישהו מאזין.** פעם נוספת, אנחנו רעבים ל"לינץ'" זאת טעות מוזרה לבצע אתה צריך להפנות את הלחי השניה חי בבית מזכוכית ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת ולשוחח ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת וללעוס את השומן* ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת ולשוחח אבל מישהו מאזין. * במקור "Chew the fat" - יכול להיות גם את השומן וגם את השמן. לדעתי האישית הכוונה היא דווקא לשמן, מלשון איש שמן, שיש על מה לצחוק עליו. מצד שני, שומן אפשר ללעוס, איש שמן קצת פחות. לדעתי הכוונה היא בכל אופן ללעוס את הרכילות - בין אם זה השומן, ואז תום משווה את ההתעסקות ברכילות ללעיסת שומן, שזה מנהג זול ומכוער, ואם זאת מפתה וזול. ובין אם זה ללעוס את השמן - זאת אומרת, לדבר שוב ושוב ולרמוס אותו שוב ושוב על כך שהוא שמן, על כך שהוא שונה - גם כן מתייחס אל הרכילות בבוז, בדחיה. ** ולא 'מישהו מקשיב' כי במקור זה "Someone's listening in". זאת אומרת - מישהו מקשיב פה. מישהו מקשיב לנו ספציפית, המקום הזה תחת האזנה, או השיחה שלנו תחת האזנה. הקטע המסיים את Amnesiac הוא לטעמי קטע חזק במיוחד, מצד אחד הקטע מבוסס על סגנון בלוז אווירתי שנות הארבעים, ומצד שני הסאונד נשאר רדיוהדי לחלוטין לאורך כל השיר (חוץ מהקטעים שיש רק כלי נשיפה). אני אישית נורא אוהב את השיר הזה, וחושב שהוא עומד בגאווה עם המסורת של רדיוהד (ומתסבר לאחרונה שזאת מסורת גם של תום יורק
) לסיים אלבומים עם שירים עוצמתיים ומרגשים במיוחד. סולו החצוצרה (הכלי הזה זה חצוצרה?) כאן הוא עוצמתי ומדהים, ויוצר אווירה לילית, שממשיך את האווירה הכללית של האלבום ומסיים אותו בצורה הולמת בהחלט. כמו כן, אני חושב שדווקא בשיר הזה, למרות המשך קוו הכתיבה האסוציטיבי-דוגמתי של תום, המילים פה מאוד ברורות. אני חושב שהמילים מדברים פה על התסכול של אנשים שנחשפו לתקשורת עוינת או שלילית על לא עוול בחפם. "בית הזכוכית" הוא בעצם החיים של ה"סלבריטיז" מחוץ למקום המוגן שלהם, בחוץ, איפה שהתקשורת והפפארצ'י עורבים בכל פינה, מחכים שתיפול, מחכים שתעשה טעות שיוכלו לצחוק עליה, 'ללעוס' את השומן שלה, מחכים לעשות עליך לינץ' וכו'. כל דבר שתעשה, כל נושא חשוב או אמיתי שתדבר עליו, ההד שיצא מכך יהיה שלילי, יהיה מגביל, מתסכל. מכאן גם הסגנון הבלוזי המתוסכל של השיר. בית הזכוכית הזה שנכפה על תום כל כך מעיק כל כך מתסכל. כל מה שהוא רוצה זה לשבת ולשוחח, אבל אפילו את זה הוא לא יכול לעשות כי מישהו מאזין לשיחה שלו.
Life In A Glass House בתרגום לעברית - חיים בבית זכוכית Once again, I'm in trouble with my only friend She is papering the window panes She is putting on a smile Living in a glass house Once again, packed like frozen food and battery hens Think of all the starving millions Don't talk politics and don't throw stones Your royal highnesses Well of course I'd like to sit around and chat Well of course I'd like to stay and chew the fat Well of course I'd like to sit around and chat But someone's listening in. Once again, we are hungry for a lynching That's a strange mistake to make You should turn the other cheek Living in a glass house Well of course I'd like to sit around and chat Well of course I'd like to stay and chew the fat Well of course I'd like to sit around and chat But someone's listening in. פעם נוספת, אני בצרות עם חברי היחיד היא מניירת את שמשות החלונות היא מחייכת חיה בבית זכוכית פעם נוספת, ארוז כמו מזון קפוא ובטריות רכלניות חשוב על כל המיליונים הגובעים ברעב אל תדבר על פוליטיקה ואל תזרוק אבנים הוד מעלתך ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת ולשוחח ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת וללעוס את השומן* ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת ולשוחח אבל מישהו מאזין.** פעם נוספת, אנחנו רעבים ל"לינץ'" זאת טעות מוזרה לבצע אתה צריך להפנות את הלחי השניה חי בבית מזכוכית ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת ולשוחח ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת וללעוס את השומן* ובכן, כמובן שאני רוצה לשבת ולשוחח אבל מישהו מאזין. * במקור "Chew the fat" - יכול להיות גם את השומן וגם את השמן. לדעתי האישית הכוונה היא דווקא לשמן, מלשון איש שמן, שיש על מה לצחוק עליו. מצד שני, שומן אפשר ללעוס, איש שמן קצת פחות. לדעתי הכוונה היא בכל אופן ללעוס את הרכילות - בין אם זה השומן, ואז תום משווה את ההתעסקות ברכילות ללעיסת שומן, שזה מנהג זול ומכוער, ואם זאת מפתה וזול. ובין אם זה ללעוס את השמן - זאת אומרת, לדבר שוב ושוב ולרמוס אותו שוב ושוב על כך שהוא שמן, על כך שהוא שונה - גם כן מתייחס אל הרכילות בבוז, בדחיה. ** ולא 'מישהו מקשיב' כי במקור זה "Someone's listening in". זאת אומרת - מישהו מקשיב פה. מישהו מקשיב לנו ספציפית, המקום הזה תחת האזנה, או השיחה שלנו תחת האזנה. הקטע המסיים את Amnesiac הוא לטעמי קטע חזק במיוחד, מצד אחד הקטע מבוסס על סגנון בלוז אווירתי שנות הארבעים, ומצד שני הסאונד נשאר רדיוהדי לחלוטין לאורך כל השיר (חוץ מהקטעים שיש רק כלי נשיפה). אני אישית נורא אוהב את השיר הזה, וחושב שהוא עומד בגאווה עם המסורת של רדיוהד (ומתסבר לאחרונה שזאת מסורת גם של תום יורק
