Pow R Toc H

../images/Emo79.gif Pow R Toc H ../images/Emo79.gif

הקטע הבא שהוקלט עבור האלבום, היה הקטע האינסטרומנטלי Pow R Toc H. ישנן תאוריות שונות לגבי משמעות השם. Toc H היה קיצור שמו של מסדר אחווה של חיילים במלחמת העולם הראשונה, אבל לטענת פיטר ג'נר ואנדרו קינג, לשם אין משמעות והוא נבחר פשוט בגלל הצליל של ההברות. פיטר בוון, שהיה הטכנאי בהקלטות השיר באבי רואד, זוכר שבאחד הסשנים הביאו נגן טימפני מקצועי כדי לנגן בהקלטה, אבל אף אחד אחר לא זוכר את זה. באחד הימים בהם השיר הוקלט, ב-21 למארס, קיבל המפיק נורמן סמית' רשות לקחת את הפלוידים לאולפן 1, שם עבדו הביטלס על סרג'נט פפר. הלהקה נכנסה לאולפן 1 בדיוק כשהביטלס עבדו על המיקסינג של Lovely Rita, ועמדו בצד בשקט. פול מקרטני היה בא לעיתים לראות את הפלויד מקליטים, והביטלס היו נוכחים בהופעות של הפלויד, אבל עבור הפלוידים, הביטלס היו סגני-אלוהים, והם התייחסו אליהם בייראה. ה-BBC צילם את הפלויד מבצעים את Pow R Toc H ב14-hour technicolour dream כמדומני, אך רק חלק קטן מההופעה שודר. מה דעתכם על הקטע?
 

Liorking

New member
קטע מאוד טוב

אני מאוד אוהב את הקטע הזה, הפסנתר שם פשוט מעולה, נעים וגם מורכב.
 

itaikuskus

New member
פו פום צ' צ'

ענק! הפסנתר הגאז'י בהתחלה, ההתאספות של כל הכלים ביחד למשהו כאוטי, והסוף הרגוע. אני מת על זה. קטע מלא הומור ויופי.
 

avki

New member
../images/Emo45.gif

קטע שנע על הגבול הדק של המון מרכיבים, אבל מבוסס ג'אז בעיקר. יפה מאד, ויחסית חדשני. הקטע האפי בסוף הוא בכלל קטע פלוידי במיוחד שמעביר תחושות שהזכות ליצור תחושות כאלה דרך המוזיקה שמורות רק לפלויד.
 

vegetable man

New member
כן, אבל מה שרובכם לא יודעים

זה שעם כל מה שרשמתם על הקטע הזה (שזה נכון, בהחלט מאוד יפה), גם הקטע הזה עבר סוג של "צינזור" רציני מההופעות לאולפן. הפלויד ניגנו אותו עוד בתחילת דרכם, כשהם היו מותחים אותו בהופעות בלי הגבלה, מאלתרים ומנסים דברים חדשים. גם פה (כמו רוב השירים באלבום) התוצאה הסופית, לדעתי, מאוד מאכזבת לעומת מה שהיה בהופעות, וחבל.
 
יש לך הקלטות של זה מהופעות?

יש לי הקלטה אחת, באיכות גרועה ביותר. איך הסקת שזה יותר טוב מגרסת האולפן?
 

vegetable man

New member
ישנה הקלטה

של זה את בודאי מכירה את The man & the journey מ-69 באמסטרדם. הקלטה די מחורבנת, כשהגיטרה נשמעת חלש. אבל זה בלי סיד, עם גילמור, ורחוק מהימים של UFO, בגישה שהם ניגנו את זה, למרות שזה קצת פרוע ויפה. איך הסקתי שזה יותר טוב מגירסת האולפן? קודם כל, טעם אישי. הגירסא באולפן מאוד ג'אז, בהשפעת נורמן סמית'. יותר קלידים, פחות גיטרות, פחות אותם צעקות, פחות מהטירוף הזה שהיה בהופעות. וזה מאכזב שההפקה של piper היתה (אמנם יפה) כזאת שמרנית. אם השיר הזה היה בהופעות חצי שעה ויותר, אין לי יותר מה להוסיף. גם 2 הקטעים מ-tonite lets all make love in london נותנים "מושג" איך היו נשמעים הפלויד ללא אותו "צינזור" של המפיק. אני אישית חושב שבהופעות סיד הצטייר בצורה יותר אמיתית (המטורפת שלו) ולא באלבום עצמו.
 
בעיקרון, אני מסכימה אתך

אבל בהעדר הקלטות מהופעות הפלויד עם סיד, אנחנו רק יכולים לשער איך זה היה, ולכן אי אפשר להסיק שגרסת האולפן פחות טובה מגרסת ההופעות. ההשוואה ל-the man and the journey היא לא במקום, משום שמדובר בהקלטות משנת 1969 - ובלי סיד. לנורמן סמית' היתה השפעה מועטה על ההקלטות של Piper, כפי שעולה מספרו של דייויד פארקר. הלהקה היא זו שהחליטה איזה take לקחת, וכיצד לנגן. נכון שהשירים 'קוצרו', אבל זה נבע מהצורך להכניס יותר שירים לאלבום. אם הם היו נותנים גרסה של חצי שעה ל-Interstellar, כפי שעשו בהופעות, לא היה מקום לעוד שירים באלבום. ואני גם לא מוצאת שום ג'אז בשיר. זהו קטע פסיכדלי למהדרין. כמובן, אם יימצאו יום אחד הקלטות טובות של הפלויד בהופעה מ-1966-1967, נצא כולנו נשכרים מכך.
 

vegetable man

New member
כמובן ש

ברור שההופעה מ-69 היא לא מקום להשוואה, כפי שסייגתי בהתחלה. לא יודע איזה השפעה היתה למפיק, יכול להיות שהיה לחץ גם מחברת התקליטים, יכול להיות שהפלויד קיבלו סוג של פיק ברכיים עוד לפני שכיוונו אליהם רובים ואמרו להם "זה פרוע מדי". הכל יכול להיות. וברור שלא ציפיתי שיכניסו קטע של חצי שעה לפורמט של ויניל אבל עדיין היה ניתן לעשות את זה אחרת. והתתחלה של השיר עם הפסנתר ממש ג'אז! איך את לא שומעת את זה...ברור שהקטע עדיין "פסיכדלי למהדרין". בכל אופן מה שהכי חבל מכל הסיפור הזה, זה שבאמת אין הקלטות הופעות מהתקופה. זה יכל להיות עם כ"כ הרבה משמעות, לעומת איך שפינק פלויד ממחזרים אלבומים שלהם בהופעות בימינו...
 

avki

New member
בכל אופן, האם כשדברת על ההופעות

הפרועות יותר, התכוונת לפסקול של Tonite lets all make love in london?
 

avki

New member
אוקיי, והאם ההקלטה שונה מהשירים

שהוקלטו באולפן שהוכנסו לאלבומי האולפן של הפלויד?
 
כן

בפסקול יש רק שני קטעים - Interstellar וקטע בשם Nick's Boogie. הקטע השני לא יצא רשמית מעולם. Interstellar ב-Piper קצר בהרבה מהגרסה בפסקול, שאורכה כ-15 דקות. בהופעות, הלהקה היתה מסוגלת לאלתר אפילו במשך חצי שעה, על השיר.
 
מוזר מאוד

כי בתקופה הזאת הפלויד לא נגעו בחומר שהתעסקו איתו מאז 67 וסיד, כך שזה תמוה וחשוד.
 

new revolution1

New member
דוי דוי...

אחחחח... קטע אינסטרומנטלי פסיכודלי מתקדם מדהים!! הקולות המוזרים בתחילת השיר, מוסיקה שלאט לאט נחלשת ואז הפסנתר מראה נוכחות בסגנון ג'אזי סוחף, הכלי הקשה מתפרצים אל הבמה עם מקהלת קולות מטורפת ועם האורגן, ושוב פעם המוסיקה נחלשת והבס נכנס לתמונה ביחד עם שאר הכלים..
פשוט גאונות.
 

נימרודל

New member
טוי-טוי כבר הפך להיות מטבע לשון

אני וחברה שלי כבר אומרות טוי-טוי במקום "שלום" ו"להתראות". זה גם סוג של צליל המביע שמחה/ עצב/ רוגז. בכל מקרה, דעתי על הקטע? ההתחלה ללא ספק גאונית :) ובכלל כל הטראק מאד פסיכדלי ומוזר משהו... כיאה לסיד בארט.
 
למעלה