The Post-war Dream

../images/Emo79.gif The Post-war Dream ../images/Emo79.gif

אנחנו מתחילים את הדיון באלבום הבא של הפלויד, The Final Cut. קצת רקע על האלבום, למי שלא זוכרים: במהלך העבודה על "החומה", פוטר ריק רייט, לאחר שווטרס הציב להם אולטימטום. במהלך הטור ולאחר מכן, היחסים בין ווטרס לבין גילמור ומייסון רק הלכו והתדרדרו. TFC היה, אפילו יותר מ"החומה", הבייבי של ווטרס, ומושא חזונו, המחווה האולטימטיבית שלו לאביו שנהרג במלחמת העולם השניה. ווטרס הרגיש שהוא לא מקבל מספיק "גיבוי" מחברי הלהקה האחרים, שאת זה אפשר לתרגם ל"הם לא מבינים אותי". לכן את האלבום הוא רואה עד היום, יותר כאלבום סולו שלו, ולא כאלבום של הפלויד. הכותרת של האלבום אף השתנתה, והפכה באופן רשמי ל"רקוויאם לחלום שלאחר מלחמת העולם השניה של רוג'ר ווטרס - מבוצע על ידי פינק פלויד". גרעין האלבום היה קטעים שהוצאו מהאלבום "החומה", רעיונות שלא הבשילו דיים בעת ההקלטות של האלבום ההוא, ושירים שכתב ווטרס בשנות השמונים הראשונות. עד כמה היה רייט חסר, מבחינת הסאונד של הפלויד? עד כמה היתה כאן עבודה משותפת של שלושת הפלויד הנותרים? גילמור מספר על התסכול הקיצוני שחש בעת ההקלטות, תקופה שלדבריו היתה הגרועה ביותר בזמנו בפלויד. אפילו מייסון, חברו הקרוב של ווטרס, הרגיש ניכור, והוחלף לפחות בקטע אחד על ידי מתופף אחר. נגני אולפן בעלי שם, הובאו לשם מילוי החסר. ביניהם מייקל קיימן, ריי קופר, אנדי ניומרק והסקסופוניסט רפאל רייבנסקרופט. ווטרס, על פי כמה עדויות, כולל שלו עצמו, קצת התחרפן באותם ימים. האלבום התקבל בביקורות פושרות בעת יציאתו. כיום המבקרים קצת יותר נדיבים כלפיו. בהדפסה המחודשת שלו, מלפני כשנתיים, הוסף לו השיר when the tigers broke free, שלא נכלל בטרקליסט המקורי. ונתחיל עם השיר הראשון, The Post-war Dream
...announced plans to build a nuclear fallout shelter at Peterborough in Cambridgeshire... ...three high court judges have cleared the way... ...It was announced today, that the replacement for the Atlantic Conveyor the container ship lost in the Falklands conflict would be built in Japan, a spokesman for... ...moving in. They say the third world countries, like Bolivia, which produce the drug are suffering from rising violence... Tell me true, tell me why, was Jesus crucified Was it for this that Daddy died? Was it you? Was it me? Did I watch too much TV? Is that a hint of accusation in your eyes? If it wasn't for the nips Being so good at building ships The yards would still be open on the Clyde And it can't be much fun for them Beneath the rising sun With all their kids committing suicide What have we done, Maggie what have we done? What have we done to England? Should we shout, should we scream: "What happened to the post war dream?" Oh Maggie, Maggie what did we do?​
מלל: ... הודיע על תכניות לבנות מקלט מנשורת אטומית בפיטרבורו בקיימברידג'שייר... שלושה שופטים נתנו אור ירוק... היום נודע כי התחליף לאטלנטי... קונבייר, ספינת הסוחר שאבדה בעימות בפולקלנדס תוכל ... להבנות ביפן, אמר דובר מטעם... אומרים שבמדינות העולם השלישי, כגון בוליביה, שבה.... מייצרות את הסם, סובלות מעליה באלימות.... תגידו לי באמת, תגידו לי למה, מדוע ישו נצלב האם זה בגלל שאביו מת? האם זה הייתם אתם? האם זה הייתי אני? האם צפיתי ביותר מדי טלוויזיה? האם יש רמז להאשמה בעיניכם? אם ה"צהובים" [מילת גנאי ליפנים - צ.] לא היו כל כך טובים בבניית אניות המספנות היו עדיין פתוחות על נהר הקלייד וזה בטח לא כיף בשבילם מתחת לשמש העולה כשכל הילדים שלהם מתאבדים מה עשינו, מגי, מה עשינו? מה עשינו לאנגליה? שנצעק? שנצרח? "מה קרה לחלום של אחר המלחמה?" הו, מגי, מגי מה עשינו? מבחינת הטקסט, זהו שיר חלש, אפילו תמוה. יש בו דעות קדומות - אפילו גזענות - נוסטלגיה, וכמובן רחמים עצמיים, אבל את זה כבר ידענו. רשעים היו אומרים, שהשיר הוא תמצית כל מה שחלש בכתיבתו של רוג'ר ווטרס. הוא עצמו, רואה זאת כמובן כיתרונות. החלום של תקופת פוסט-המלחמה הוא החלום על עולם שלו, ושגשוג כלכלי לכל, אך במיוחד לאנגליה. זה האידאל שבעבורו, לדעת ווטרס, נלחמו החיילים במלחמה, כולל אביו. זהו האידאל שמצוי בשיריה של ורה לין, המאוזכרת ב"החומה": יום אחד עוד נפגש, לאחר המלחמה, והשמש תזרח. חלום זה, אומר ווטרס בשיר, לא התממש הלכה למעשה. היפנים, ה"צהובים" בלשונו, הם בוני הספינות כיום, בעוד המספנות באנגליה נסגרות מחוסר כדאיות כלכלית. אנגליה היתה, כזכור, מעצמה ימית במשך מאות שנים. דעותיו הקדומות של ווטרס על היפנים וכינויי הגנאי בהם הוא משתמש הם מעליבים - גם את היפנים, וגם את האינטליגנציה של שאר מאזיניו. מעניין מה חושבים על כך אוהדיו היפניים. ווטרס לא מפנה אצבע מאשימה כלפי מישהו מסויים, אבל מזכיר בשיר את "מגי", היא מרגרט תאצ'ר, שהיתה ראש ממשלת אנגליה באותם ימים. תאצ'ר הנהיגה מדיניות הפרטה אגרסיבית, שהביאה להתמוטטות של תעשיות מסורתיות לא מעטות באנגליה, ולהרס קהילות רבות, שהתגבשו סביב תעשיות אלו. תעשיית בניית הספינות היתה אחת מהן. (וזה המקום להשוות ל-Shipbuilding של אלביס קוסטלו, כמובן. על הדומה והשונה בין שני השירים). הלחן העגמומי, שיש בו מהלכים מעטים, מוסיף לאווירה הדרמטית, אבל לא להזדהות של המאזינים עם השיר. ובעצם, עם מה יש כאן להזדהות, מלבד כאבו הפרטי של ווטרס? מה דעתכם?
 

holo

New member
הייתי אומר

שהשיר גם נכתב בצורה די ילדותית והרחמים העצמיים פה פשוט כבר מעוררים רחמים בעצמם, שזה מדהים. לא אוהב את האלבום הזה. פינק פלויד נעלמה כאן כליל, רוג'ר ווטרס השתלט סופית על הלהקה, ובצדק הוא מחשיב את האלבום הזה לאלבום סולו שלו.
 

flowerboy69

New member
אני בטח יהיה פה במיעוט אבל

מאז ומעולם הfinal cut היה האלבום שהכי אהבתי.כל האזנה רגשה אותי מחדש. אני לא חושב שיש בו דבר ילדותי או כל דבר אחר רע.בעיני זה פשוט אדם שיוצא מהבונקר אחרי המלחמה.רואה את כל ההרס והשינויים שקרו ומנסה להתמודד.אלבום ענק ללא רגעים חלשים אולי חוץ מnot now joun שתמיד לא ככ אהבתי למרות שהוא היה אחד הסינגלים הראשונים שהיו לי...:)
 

Jason2

New member
גם אני די אוהב אותו

אבל צריך לגשת לאלבום ולשמוע אותו ולא להתייחס אליו כאילו הוא היוקו אונו של פינק פלויד. ולדעתי הוא קודר, מחאתי וכך אלבום מסוג זה צריך להשמע.
 

TAZ!

New member
נראה לי...

שאתה באמת במיעוט. אני אוהב את האלבום אבל הוא רחוק מלהיות האהוב עלי של הפלויד. דווקא Not Now John הוא מהשירים האהובים עלי באלבום ושיר מעולה בפני עצמו (וסוף סוף שומעים בו קצת את גילמור). הקטע החלש באלבום לדעתי הוא Paranoid Eyes.
 

wommer

New member
כאלבום

אני די אוהב אותו. אפילו יותר מהחומה. אפילו הלחן פה, הוא לא עד כדי כך גרוע. ברור שחסר פה כל כך הטאץ' של גילמור, והקלידים של רייט. והשירה של ווטרס ממש מעניינת, טובה ומרגשת. אבל הלחן הוא מאוד אפל, ומאוד קודר, שמוסיף לאווירת האלבום כל כך. השיר הזה שמדבר על החלום של אחר המלחמה, אולי לא מדבר אלינו, הדור שלנו, ובמיוחד פה בישראל. אנחנו תמיד חיים במצב של מלחמה, או במצב של "שתגדל, כבר לא יהיה צבא" אומנם זה מצב של חלום לאחר מלחמה, אבל תמיד אנחנו במצב של לחימה כלשהי, ועדין יש אנשים שחולמים על חיים של שלום, ובלי מלחמות. אבל כאחד, שמתגייס ממש ממש בקרוב(שבוע), יודע ומבין, שהחלום הזה עדין לא הגיע, וכנראה שגם יקח לו קצת זמן להגיע.
 

flowerboy69

New member
השיר final cut הוא ההמשך של comfortably

והוא במקום הראשון אצלי יחד איתו בשירים הכי טובים של הפלויד.צריך להקשיב למילים ואז לחבר את המוזיקה כדי להבין כמה זה שיר מרגש וטוב.
 

MilkShack

New member
כשיר אחד מתוך הרבה שירים שלהם

ברור שהוא לא מי יודע מה... אבל הכניסה של התופים באמצע היא בהחלט טובה, וגם המילים די נחמדות... את פיינל קאט אני נורא אוהב, את השיר הפותח פחות..
 

שלום חן

New member
לדעתי...

דווקא שיר הפתיחה הוא אחד הטובים בתקליט לדעתי, ונגיד עליו את מה שנגיד, ילדותי, רחמים עצמיים עד לפאטתיות, אפלולי, קודר וכו' כי בסה"כ זה נכון. מבחינת המסר אני מאד מתחבר ומקווה שבאמת יום אחד הילדים שלי יגדלו לצבא של שלום.
 
אני חושב שהשיר מהווה פתיחה

חשובה לאלבום שהנושא שלו הוא רקוויאם לחלום של אחרי המלחמה- אחרי כל מלחמה ובמיוחד אחרי מלחה"ע ה-II היה חלום של שלום עולמי (כמו אחרי הראשונה, זאת שלפניה וכיוצ"ב) ורצון לבנות עולם טוב יותר- ווטרס מראה לנו איך מנהיגנו מנפצים לנו את החלומות לחיות בשלווה פעם אחרי פעם. במקרה הפרטי שלו הוא מפנה את זה נגד תאצ'ר (במיוחד על רקע מלחמת פוקלנד המיותרת) ומחבר את הכעס שלו לקפיטליזם האכזרי שהנהיגה ביד ברזל ושהיה למעשה ניצני הגלובליזציה ממנה נפגעו בריטים רבים כמו שציף כתבה. אז מה נעשה? נצעק? נבכה? מה עשית לנו מגי? מה עשית לנו גולדה? שרון? בוש?.........
 
למעלה