ציףציף1000
New member
../images/Emo79.gif When the tigers broke free ../images/Emo79.gif
לפני שנפנה ל-the final cut יש שיר אחד שהופיע בפס הקול של הסרט, אבל לא באלבום "החומה". זה השיר שבכותרת השרשור. הוא מופיע בסרט בשני חלקים (אני לא זוכרת מה הראו בקטע הזה). השיר מדבר על הקרב במלחמת העולם השניה, בו נהרג אביו של ווטרס. ה"טייגרים" הם הטנקים של הנאצים. בכל אופן, המילים:
לפני שנפנה ל-the final cut יש שיר אחד שהופיע בפס הקול של הסרט, אבל לא באלבום "החומה". זה השיר שבכותרת השרשור. הוא מופיע בסרט בשני חלקים (אני לא זוכרת מה הראו בקטע הזה). השיר מדבר על הקרב במלחמת העולם השניה, בו נהרג אביו של ווטרס. ה"טייגרים" הם הטנקים של הנאצים. בכל אופן, המילים:
It was just before dawn One miserable morning in black ’44 When the Forward Commander Was told to sit tight When he asked That his men be withdrawn And the Generals gave thanks As the other ranks Held back the enemy tanks For a while And the Anzio Bridgehead Was held for the price Of a few hundred ordinary lives And kind old King George Sent Mother a note When he heard that Father was gone It was I recall In the form of a scroll With gold leaf and all And I found it one day In a drawer of old photographs Hidden away And my eyes still grow damp To remember His Majesty signed in his own rubber stamp It was dark all around There was frost in the ground When the Tigers broke free And no one survived From the Royal Fusiliers Company "Z" They were all left behind Most of them dead The rest of them dying And that’s how the High Command Took my daddy From me
זה היה בדיוק לפני עלות השחר ביום עגום אחד בשנת 44' השחורה כאשר למפקד החזית נאמר שלא לזוז מהמקום כאשר הוא ביקש שאנשיו יסוגו לאחור והגנרלים אמרו תודה בעוד בעלי הדרגות הנמוכות מנעו מהטנקים של האוייב מלהתקדם למשך זמן מה וראש-הגשר באנציו נשאר בידיהם, במחיר של כמה מאות חיים פשוטים והמלך ג'ורג' הזקן שלח מכתב לאמא כשהוא שמע שאבא נפל זה היה, אני זוכר בצורת מגילה עם עלה מוזהב והכל ומצאתי אותו יום אחד במגירה של תמונות ישנות מוסתר בעומקה ועיני עדיין מתלחלחות כשאני נזכר שהוד מעלתו חתם עם חותמת הגומי האישית שלו מסביב הכל היה חשוך כפור עטף את האדמה כאשר הטייגרים פרצו קדימה ואף אחד לא ניצל מאוגדת הרובאים המלכותית Z הם כולם הושארו מאחור רובם מתים והשאר גוססים וכך המפקדה העליונה לקחה את אבא שלי ממני זהו שיר דרמטי, שהאווירה בו מועצמת על ידי התיזמור והקצב ה"צבאי". הדימויים טובים, ו-ווטרס לוקח אותנו אתו למסע בחזרה ל-44, כאילו אנחנו שם. אנחנו יכולים לראות דרך עיניו של ווטרס הילד את תעודת ההערכה שקיבלה אמו (נדמה לי שהראו את זה בסרט). חבל רק שווטרס מקלקל את הכל בשורות האחרונות. במקום לראות בכך טרגדיה של האנושות, הוא רואה את זה כטרגדיה אישית שלו, ושולח אצבע מאשימה כלפי מפקדיו של אביו, במקום לראות את התמונה הכללית. בנקודה זו, הוא מאבד אותנו.