אז על קצה המזלג
לטיול עצמו יצאתי בגפי, בתאריך 01/12/2007, כשהזמנתי מהארץ טיול של 6 ימים עם חברת
passywagon. הגעתי ביום שבת 01/12/07 ונחתתי בדבלין. הגעתי לאכסנייה ובמשך יומיים הסתובבתי להנאתי בדבלין. ראיתי קצת את האזור, לילה של משקאות בטמפל בר, הכרות קצרה נוספת עם האזור על גבי אוטובוס "תיירים". אוטבוס שנוסע דרך 15 תחנות ואתרים בדבלין. ניתן לעלות ולרדת מהאוטבוס חופשי (המחיר 15 יורו). ביום שני התחיל הטיול "הגדול": מדבלין לבלפסט - התחלנו את הטיול דווקא במבשלה של גינס. מקום מדהים, נוף משגע והכי טוב, הבירה בקומה השביעית. הידעתם: כאשר ארתור גינס שכר את המקום, ביקשו ממנו 50 ליש"ט לחודש, כשהוא חתם על החוזה, הוא ביקש שהוא יהיה תקף ל- הרבההרבה הרבה שנים (עד היום החוזה בתוקף ומשלמים על כל המקום רק 50 ליש"ט לחודש). בבלפסט לקחנו טיול מוניות - black taxi - (מומלץ מאוד, רק לא מומלץ לשבת ליד הנהגים, הם צועקים באוזן ובקושי מבינים מה הם אומרים (בגלל המבטא הכבד). בבלפסט לקחו אותנו לראות מקומות כמו חומת השלום, סיפרו לנו סיפורים על המלחמה בין הפרוטסנטים לקטולים וכו'. בערב... שוב אלכוהול אלכוהול ושוב אלכוהול. בדרך לאלכוהול, יש את האוניברסיטה של בלפסט (שבלילה רואים אותה יפה מאוד).. מבלפסט לדרי - דרי עירה שגם כן עקובה מדם וקרובות. חיכה לנו שם מדריך מקומי שעשה לנו סיור מסביב לדרי והסביר לנו שוב על המלחמה. דרי מוקפת חומה ועליה מוצבים תותחים לכיוון העיר שמעבר לחומה. סוף הסיור היה באנדרטת bluddy sunday. מדרי לגלוואי - בדרך עצנו לבקר את וו.בי.ייטס. יש שם מוזיאון על שמו ועוד כל מיני. יש שם נהר שזורם והצבע שלו די הזכיר לי את הצבע של הגינס... חחח. את האמת... כאן מתחיל לו הגיל להשפיע (או אולי זו הבירה והשתיה המרובה) לא זוכר את כל כל כל המקומות שהיינו רק היילטים צוקי מוהר - שקיבלנו שם מג אוויר מעפן לחלוטין ורק בגלל זה אני רוצה לטוס שוב פעם לאירלנד. הענק השוכב - שוב, מזג אוויר מעפן. Giant's cuaseway - מקום מדהים ביופיו. הכל טבעי (צורת הסלעים/אבנים) מסלול הליכה אל מול האוקיינוס עם אוויר מדהים ונוף מטמטם. בסוף סוף יש שתי דרכים לחזור למעלה, אחת מאיפה שמתחילים את הטיול (שביל סלול) והשניה להמשיך על צלע ההר ולעלות מדרגות (והרבה). תפסתי את הקנדית המתוקה שהייתה איתי, ומשכתי אותה למדרגות. שנינו סבלנו (כמו כל שאר חברי הטיול) אבל זה היה שווה ברמות שאי אפשר לתאר. Blarny Castle - עם כל האגדות האורבניות על כך ששיכורים עולים למלעה ומשתינים על האבן שמנשקים, זה בולשיט. אני, שלא הייתי שיכור, בקושי עליתי למעלה. המדרגות הלוללייניות והחלקלקות לא ישאירו שיכור על רגליו. נוף משגע מלמעה משקיף על כל האיזור. נישקתי את האבן (לא צולמתי כאוי) וירדתי להתסובב למטה "בחצר". לצערי, הגנים עצמם היו סגורים (צריך לברר מתי (באיזו עונה) הם פתוחים. אבל יש את הגן הפרטי של הטירה. מקום מדהים ומהמם ביופיו. שביל ארוך ומתפתל שכולל בתוכו נמעברים סלעיים עוצרי נשימה. עשינו טיול סוסים באיזה יער (טיול של שעה) עם גשם לפרקים, ונוף... טוב נו, אפשר לדבר שעות על הנוף של אירלנד ועדין יהיה מה להגיד ומה לרשום. אחרי הטיול, הייתי יומיים נוספים בדבלין. הייתי במבשלת ג'יימסון (15 יורו בערך), טריניטי קולג' ומבט על book of kelts (בתשלום), עוד סיבוב יפה באיזור טמפל בר (מקום מדהים חבל שאין לנו בארץ כזה איזור). מה שמאוד התלהבתי באירלנד (וזו אחת הסיבות שהתחלתי לחשוב על לעבור לשם), הנינוחות של התושבים. השלווה. הרוגע. גם כשהם שיכורים, הם נחמדים ולא מגעילים כמו בארץ. שוב, המראות באירלנד (בקור לא מפריע לי, אף על פי שהייתי בתחילת דצמבר, הייתי שם לא מעט עם חולצה קצרה ובלילות אמממ אשמור על זכות השתיקה). בפאבים אהבתי מאוד את הלהקות הקטנות. היה איזה ערב שהסתובבתי לבד במעין מדרחוב, פתאום שמעתי הרבה מוזיקה שמחה (טוב נו, מוזיקה אירית), נכנסתי וראיתי להקה של שמונה חברים שפשוט מנגנים עבור באי הפאב. מדהים מדהים מדהים. צילמתי שני סרטוני וידאו שלהם עם הפאלפון, נהנתי, שתיתי וחזרתי לאכסניה. אין כמו אירלנד לדעתי. הטעות שעשיתי בטיול, שלא הבאתי איתי יומן לרשום כל מקום שבתכלס היינו בו. אמנם באתר שלהם רשום המסלול בגדול, אבל לפעמים ישנם שינויים לפי מזג האוויר ומצב רוח המדריך. מקווה שלא איכזבתי עם הרישום... בפעם הבאה ארשום יותר