ציףציף1000
New member
../images/Emo80.gif סטורם תורגרסון ../images/Emo85.gif
לרגל יום הולדתו, כמה פרטים ביוגרפיים עליו. צירפתי גם את ההערות שנתן תורגרסון באתרו למצגת הפלאש, לשרשור בעניין, למטה. תורגרסון נולד בשנת 1944 במידלסקס, אנגליה. ילדותו היתה לא קלה. משפחתו עברה מספר מקומות מגורים, לפני שהתיישבה סופית בקיימבריג'. תורגרסון למד תחילה בבית הספר ה"פתוח" הראשון, "סאמרהיל" של א.ס. ניל, ואח"כ בבית הספר התיכון בקיימבריג' בו למד גם רוג'ר ווטרס, שנה מעליו. נעוריו הופרעו ע"י גרושי הוריו, אך בסה"כ היו די מאושרים. תורגרסון היה חלק מקבוצה של בני נוער בעלי נטיות אמנותיות ואינטלקטואליות, ממנה יצאו גם הפלויד, ואמנים אחרים, ואשר פרחה בעיר בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים (ראו בזכרונותיו של ג'ון דייויס, לדוגמא). תורגרסון הכיר את ווטרס עוד מילדותו, מאחר ואימו היא חברתה הטובה של אימו של ווטרס. שתי הנשים, אגב, עדיין בחיים - אמו של ווטרס בת 90 ואמו של תורגרסון בת 85 - והן שכנות וחברות טובות עד היום. בשלב הבא, הכיר תורגרסון את סיד בארט שנהיה ידידו, ואח"כ את גילמור, שהוא חברו הטוב עד היום. לאחר שסיים את לימודי התיכון, למד תורגרסון ספרות באוניברסיטת לסטר, ולאחר מכן נרשם ללימודי קולנוע וטלוויזיה ב-Royal College of Art היוקרתי, בלונדון. הקשר בינו לבין חבריו מקיימבריג' ניתק, במשך שנים אלו, וחודש רק לקראת סוף 1967 כאשר, לדבריו, פנו אליו הפלוידים על מנת שיתווך בינם לבין בארט, שמצבו הלך והתדרדר. בראיון אחד, הודה תורגרסון שהוא זה שיעץ ללהקה להפטר מסיד, דבר שלא ממש רצו לעשות. תורגרסון לא אוהב לדבר על התקופה הזו, במיוחד לאור האגדות על כך שהוא פעם נעל את סיד בארון, כשסיד היה תחת התקף כלשהו. ככה זה היפים. בכל מקרה, תורגרסון מאזכר את בארט בהרבה מהעיצובים שעשה לפלויד - לדוגמא ב-WYWH, בקליפים ל-High Hopes וכמובן SOYCD (וגם במצגת הפלאש - ראו בהמשך. תורגרסון גם הקדיש את אחד מספריו לסיד). בכל אופן, שיתוף הפעולה המקצועי בינו לבין הפלויד החל לאחר שסיד עזב את הלהקה, בשנת 1968. לתורגרסון נודע שהפלויד פנו לידיד שלו שיכין את עטיפת Saucerful. הידיד לא היה מסוגל לסיים את העבודה בזמן, ותורגרסון הציע את שירותיו, במקום. הלהקה קיבלה את הצעתו, ומאז הוא "מעצב הבית" של הפלויד. הוא עיצב את מרבית עטיפות אלבומיהם - היחידים שהוא לא עיצב הם Piper, "החומה" ו-The Final Cut (וכן חלק מהעטיפות האלטרנטיביות ל-relics). הוא עיצב גם את הפוסטרים של הלהקה וצילם קליפים עבורם בשנות השמונים והתשעים (לטעמי, העבודה הטובה ביותר שלו עם הלהקה). מרבית העבודה שעשה עבור הפלויד נעשתה במסגרת קבוצת העיצוב שהקים, בשנת 1968, יחד עם אוברי פאוול (המכונה "פו"), בשם "היפגנוזיס". קבוצת עיצוב זו היתה המובילה בעיצוב אלבומי רוק ופריטים אחרים, בשנות השבעים. בין היתר, עיצב תורגרסון עטיפות ללד זפלין, 10CC, הסקורפיונס ועוד רבים רבים אחרים. אבל עיקר פרסומו בא לו מהעיצובים שעשה עבור הפלויד. השותפות בינו לבין פאוול התפרקה באמצע שנות השמונים, לאחר נסיון כושל להכנס לעסקי הפקת סרטים. תורגרסון המשיך לבדו, בהצלחה גדולה. כיום, בנוסף לעיצובים המסורתיים של עטיפות אלבומים וקליפים, הוא גם מעצב אתרי אינטרנט וכותב - עורך - ספרים על עיצוב. באתר שלו ניתן לראות את מגוון העבודות שעשה ושהוא עושה גם כיום, כולל הספר Mind over Matter, המוקדש לעיצובים שעשה לפלויד. יחסיו עם הפלויד ידעו, עם השנים, עליות ומורדות. ווטרס הפסיק לדבר אתו בשנת 1980. השניים הסתכסכו עוד כמה שנים קודם לכן, בנוגע לעטיפת Animals. תורגרסון לקח את הקרדיט על העיצוב, אך ווטרס טען שהקרדיט מגיע לו-עצמו, כי הרעיון היה שלו. היחסים ביניהם התדרדרו עוד יותר בעת הקלטת The Wall, כיוון שתורגרסון תמך בגילמור (ורייט). בתגובה, סרב ווטרס לתת לו לעצב את האלבום, וגם את האלבום שאחריו - The Final Cut. השניים השמיצו זה את זה בראיונות בשנות השמונים והתשעים - וזכרו שמדובר באנשים שמכירים עוד מהילדות! תורגרסון חזר לשתף פעולה עם הפלוידים בראשותו של גילמור, כאמור, אך גם כאן התגלעו חילוקי דעות בינו לבין גילמור, לעיתים - לדוגמא, בקשר לעטיפת The Division Bell. אך בסופו של דבר, הידידות ביניהם גברה על חילוקי הדעות. בשנה שעברה (2003) מונה תורגרסון להיות האוצר (בצירה) של תערוכת הפלויד בפריז, עליה דווח ב"חשדות". זמן קצר לאחר פתיחת התערוכה, בסתיו 2003, הוא סבל משבץ, ומאז הוא מאושפז בבית חולים, ומתאושש בהדרגה. אז איזה מהעיצובים שלו מוצא הכי חן בעיניכם? מי מהם הכי מעניין? הערות? הגיגים? כלשהם?
לרגל יום הולדתו, כמה פרטים ביוגרפיים עליו. צירפתי גם את ההערות שנתן תורגרסון באתרו למצגת הפלאש, לשרשור בעניין, למטה. תורגרסון נולד בשנת 1944 במידלסקס, אנגליה. ילדותו היתה לא קלה. משפחתו עברה מספר מקומות מגורים, לפני שהתיישבה סופית בקיימבריג'. תורגרסון למד תחילה בבית הספר ה"פתוח" הראשון, "סאמרהיל" של א.ס. ניל, ואח"כ בבית הספר התיכון בקיימבריג' בו למד גם רוג'ר ווטרס, שנה מעליו. נעוריו הופרעו ע"י גרושי הוריו, אך בסה"כ היו די מאושרים. תורגרסון היה חלק מקבוצה של בני נוער בעלי נטיות אמנותיות ואינטלקטואליות, ממנה יצאו גם הפלויד, ואמנים אחרים, ואשר פרחה בעיר בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים (ראו בזכרונותיו של ג'ון דייויס, לדוגמא). תורגרסון הכיר את ווטרס עוד מילדותו, מאחר ואימו היא חברתה הטובה של אימו של ווטרס. שתי הנשים, אגב, עדיין בחיים - אמו של ווטרס בת 90 ואמו של תורגרסון בת 85 - והן שכנות וחברות טובות עד היום. בשלב הבא, הכיר תורגרסון את סיד בארט שנהיה ידידו, ואח"כ את גילמור, שהוא חברו הטוב עד היום. לאחר שסיים את לימודי התיכון, למד תורגרסון ספרות באוניברסיטת לסטר, ולאחר מכן נרשם ללימודי קולנוע וטלוויזיה ב-Royal College of Art היוקרתי, בלונדון. הקשר בינו לבין חבריו מקיימבריג' ניתק, במשך שנים אלו, וחודש רק לקראת סוף 1967 כאשר, לדבריו, פנו אליו הפלוידים על מנת שיתווך בינם לבין בארט, שמצבו הלך והתדרדר. בראיון אחד, הודה תורגרסון שהוא זה שיעץ ללהקה להפטר מסיד, דבר שלא ממש רצו לעשות. תורגרסון לא אוהב לדבר על התקופה הזו, במיוחד לאור האגדות על כך שהוא פעם נעל את סיד בארון, כשסיד היה תחת התקף כלשהו. ככה זה היפים. בכל מקרה, תורגרסון מאזכר את בארט בהרבה מהעיצובים שעשה לפלויד - לדוגמא ב-WYWH, בקליפים ל-High Hopes וכמובן SOYCD (וגם במצגת הפלאש - ראו בהמשך. תורגרסון גם הקדיש את אחד מספריו לסיד). בכל אופן, שיתוף הפעולה המקצועי בינו לבין הפלויד החל לאחר שסיד עזב את הלהקה, בשנת 1968. לתורגרסון נודע שהפלויד פנו לידיד שלו שיכין את עטיפת Saucerful. הידיד לא היה מסוגל לסיים את העבודה בזמן, ותורגרסון הציע את שירותיו, במקום. הלהקה קיבלה את הצעתו, ומאז הוא "מעצב הבית" של הפלויד. הוא עיצב את מרבית עטיפות אלבומיהם - היחידים שהוא לא עיצב הם Piper, "החומה" ו-The Final Cut (וכן חלק מהעטיפות האלטרנטיביות ל-relics). הוא עיצב גם את הפוסטרים של הלהקה וצילם קליפים עבורם בשנות השמונים והתשעים (לטעמי, העבודה הטובה ביותר שלו עם הלהקה). מרבית העבודה שעשה עבור הפלויד נעשתה במסגרת קבוצת העיצוב שהקים, בשנת 1968, יחד עם אוברי פאוול (המכונה "פו"), בשם "היפגנוזיס". קבוצת עיצוב זו היתה המובילה בעיצוב אלבומי רוק ופריטים אחרים, בשנות השבעים. בין היתר, עיצב תורגרסון עטיפות ללד זפלין, 10CC, הסקורפיונס ועוד רבים רבים אחרים. אבל עיקר פרסומו בא לו מהעיצובים שעשה עבור הפלויד. השותפות בינו לבין פאוול התפרקה באמצע שנות השמונים, לאחר נסיון כושל להכנס לעסקי הפקת סרטים. תורגרסון המשיך לבדו, בהצלחה גדולה. כיום, בנוסף לעיצובים המסורתיים של עטיפות אלבומים וקליפים, הוא גם מעצב אתרי אינטרנט וכותב - עורך - ספרים על עיצוב. באתר שלו ניתן לראות את מגוון העבודות שעשה ושהוא עושה גם כיום, כולל הספר Mind over Matter, המוקדש לעיצובים שעשה לפלויד. יחסיו עם הפלויד ידעו, עם השנים, עליות ומורדות. ווטרס הפסיק לדבר אתו בשנת 1980. השניים הסתכסכו עוד כמה שנים קודם לכן, בנוגע לעטיפת Animals. תורגרסון לקח את הקרדיט על העיצוב, אך ווטרס טען שהקרדיט מגיע לו-עצמו, כי הרעיון היה שלו. היחסים ביניהם התדרדרו עוד יותר בעת הקלטת The Wall, כיוון שתורגרסון תמך בגילמור (ורייט). בתגובה, סרב ווטרס לתת לו לעצב את האלבום, וגם את האלבום שאחריו - The Final Cut. השניים השמיצו זה את זה בראיונות בשנות השמונים והתשעים - וזכרו שמדובר באנשים שמכירים עוד מהילדות! תורגרסון חזר לשתף פעולה עם הפלוידים בראשותו של גילמור, כאמור, אך גם כאן התגלעו חילוקי דעות בינו לבין גילמור, לעיתים - לדוגמא, בקשר לעטיפת The Division Bell. אך בסופו של דבר, הידידות ביניהם גברה על חילוקי הדעות. בשנה שעברה (2003) מונה תורגרסון להיות האוצר (בצירה) של תערוכת הפלויד בפריז, עליה דווח ב"חשדות". זמן קצר לאחר פתיחת התערוכה, בסתיו 2003, הוא סבל משבץ, ומאז הוא מאושפז בבית חולים, ומתאושש בהדרגה. אז איזה מהעיצובים שלו מוצא הכי חן בעיניכם? מי מהם הכי מעניין? הערות? הגיגים? כלשהם?