פינת העצה
- פותח הנושא מיקי ג
- פורסם בתאריך
סיפור לא נחמד - על נסיון להיות נחמד
זה התחיל, באופן מאוד לא נדיר, כשיחה בצאט. הוא נראה ילד נחמד. בן 15 וחצי מעיר רחוקה בדרום הארץ. מבודד, שונה וזועק לתשומת לב. גיל לא קל 15 וחצי. אני זוכר. לגדול הומו במקום קטן והומופובי. הייתי שם. אבל הסיפור של הבחור הזה הוא שונה מכיוון שבניגוד אלי, הוא מרשה לעצמו להגיע מדי פעם לתל-אביב כדי "לבטא את עצמו", ולוו דווקא בקטע המיני – אלא יותר בתחום שאליו הוא נמשך יותר: גותיקה. כלומר הוא מאלה שצובעים את עצמם בלבן ושמים הרבה שחור בעיניים ועונדים על הצוואר קולרים עם ניטים, שלא לדבר על זה שהם בד"כ לובשים שחור מכף רגל ועד ראש. אני באמת לא שופט. רק נותן קצת רקע. מהשיחה הראשונית כבר עלה ניחוח רציני של הרס עצמי. ניסיונות התאבדות, צריכת אלכוהול היסטרית לחלוטין (ואני מזכיר: הילד בן 15 וחצי), הוצאת כספים היסטרית בלי כל פרופורציה למה שיש לו (הוא חייב כמה מאות שקלים לאנשים) ובקיצור, מקרה קשה של שנאה עצמית, חוסר קבלה וגיל ההתבגרות – מתובל בהרגשה מאוד עמוקה של בדידות, חוסר שייכות חברתית ושכנוע עצמי שהוא חולה במחלות נפשיות. שכחתי לציין שהנער גם סובל מהפרעות אכילה חמורות. עברנו לדבר בטלפון. לבקשתו. שיחה שנמשכה אל תוך הלילה. כמובן שלי היה ברור באופן מיידי שהקשר שיהיה כאן יהיה בקטע של יחסיי אח גדול אח קטן. באמת שבגילי (26) אין לי שום כוונה להיכנס למיטה עם נער בגילו (גם אם יש לו נסיון מכאן ועד להודעה חדשה). בשיחה הזאת מסתבר שהוא לא ביישן במיוחד. הוא סיפר לי על כמה הוא מרגיש זר ושונה. איך אין לו חברים בגילו ואיך החברים היחידים שלו נמצאים בתל-אביב הכל-כך רחוקה. החברים המקומיים שלו, הוא סיפר, שקועים בקטע של סמים - לשם הוא מסרב בשלב זה להיכנס. הוא סיפר לי שאין סיכוי שההורים ידעו. לא על הנטיות שלו ולא על הסצנה הגותית אליה הוא משתייך. הוא סיפר לי שהוא שונא את איך שהוא נראה. סיפר לי שהוא מאוהב בבחור שאין לו מושג אם יחזיר את אהבתו. (והוא משוכנע שלא...). בקיצור – הוא קרע את לבי. הקשבתי, ניסיתי להגיש את כל התמיכה שיכולתי. הקדשתי את הזמן ואת תשומת הלב כמעט במשך לילה שלם – ולבסוף הצלחתי להביא אותו לראות קצת אור ולשכנע אותו שהוא כן אוהב את עצמו לפחות קצת, ולכן הדרך הלאה כבר סלולה לפניו – הוא רק צריך לרצות. יום למחרת הוא התקשר שוב. "אני מרגיש הרבה יותר טוב", הוא סיפר לי. אמר שכבר הצליח ליישם חלק מהדברים שהצעתי לו ושההרגשה הכללית שלו עם עצמו הרבה יותר טובה. שמחתי. הרגשתי טוב. אם כי בלבי ידעתי, שאין נוסחאות אינסטנט. יכול להיות שיפור קטן – אבל פתרון מיידי ומלא למצב כמו שלו, לא קיים. כשבוע אחרי, יצא לגמרי במקרה שנזדמנתי לשהות כשבוע בעיר בה גר הנער הזה מטעם עבודתי. הוא רצה שניפגש ואני הסכמתי. שוב מידיעה ברורה על טיב הקשר. עמדתי בהחלטתי. יצאנו. בילינו. דיברנו – וכאשר שבתי לתל-אביב, הצעתי לו בתם לב כי במידה והוא זקוק למקום לישון בו – הוא מוזמן להתאכסן אצלי כיוון שאני שוכר דירה בכל מקרה. ואכן כך היה. לפני ארבעה ימים (אחרי שלא שמעתי מן הנער כמעט שלושה שבועות...) הוא התקשר אלי וסיפר כי הבריזו לו והוא הולך להיות בתל-אביב בסוף השבוע ואם הוא יכול לישון אצלי שישי שבת. השבתי בחיוב. הוא הגיע עם 4 תיקים. בגדים ליציאה ואיפור ולקח כמובן מאיליו שאני לא מצטרף אליו בערב. (אני רק בית מלון). "אני לא חושב שאתה תאהב את זה בכל מקרה..", קח הוא אמר לי. לא התווכחתי. אני לא דוחף את עצמי למקומות שבהם אני לא רצוי. הוא ביקש להתקלח. נתתי לו מגבת נקיה. מצאתי אותה לאחר מכן רטובה על הרצפה. השאיר את כל תכולת התיקים שלו מפוזרת על הספה בחדר שלי ממש בלי כוונה לאסוף דבר כלשהו. כעבור שעה הוא הלך להיפגש עם חבר אחר שקבע איתו ואמר שיחזור להתלבש מאוחר יותר. חזר עם עוד מישהי. לא מוכרת... אורח שמביא אורחים... נפלא. הם התלבשו פה שניהם ליציאה. הוא השאיר את המקלחת הפוכה לחלוטין עם כל האיפור שלו שנשבר והתפזר על הריצפה והגיע למצב שהשותף שלי שאל אם הכתמים האדומים על הרצפה של האמבטיה זה דם. "לא", אמרתי מביט באורח ה"חביב" שלי. "זה האיפור שלך"... "האיפור שלי? אבל ניקיתי אותו", "כנראה שלא מספיק" אמרתי. אבל הוא נשאר לשבת. אחר-כך הוא יצא. חזר בשעה חמש ורבע בבוקר (!!!) יחד עם אותה בחורה. ("לא היה לה מקום להתלבש בו", הוא אמר לי אחר-כך כשהערתי לו על חוסר העניין שבדבר). הנה עוד אינפורמציה: אני לא מעשן. לא אוהב שמעשנים לי בחדר. יש לי חלון מרפסת גדול. אפשר לשבת עליו ולעשן. הוא התעורר ביום שלמחרת בשעה שתיים בצהרים. אני, שיצאתי מהחדר כדי לאכול ארוחת צהרים במטבח, כדי שלא להפריע לו – נכנסתי וגיליתי אותו שוכב במיטה שלי מעשן. את הסיגריה הוא החזיק אמנם בחלון אבל כל האפר נכנס והתפזר על מיטה. אחר-כך הוא התלבש וניסה להשיג במשך איזו שעה חבר בטלפון. לאחר שהחבר לא ענה, הוא החליט "להפתיע אותו בדירה שלו בכל מקרה". נעלם משעה שלוש ועד שלא התקשרתי אליו אני בשעה עשר וחצי בלילה להודיע לו שאני יוצא וחוזר מוקדם בבוקר (לא נתתי לו כמובן מפתח והדברים שלו נשארו אצלי), הוא אמר לי שזה בסדר וגם הוא יחזור מאוחר – כך שזה בסדר. כשיצאתי מהדיסקוטק מצאתי על המשיבון שלי הודעה שהוא לא רצה לחכות, הוא ישן בסוף אצל חברה אחרת והוא יבוא ב-11 בבוקר לקחת ממני את הדברים שלו. (לא שהוא שאל אם אני עובד או משהו.. אם יש לי תכניות...). הוא הגיע בשלוש בצהרים. לא, הוא לא התקשר להגיד שהוא מתעכב. כששאלתי אותו לפשר הדבר הוא אמר לי שאוטובוס שלו איחר. (ציינתי בפניו שאוטובוס לא יכול לאחר 4 שעות בתוך תל-אביב ובזמן הזה הוא היה יכול להגיע מעירו המרוחקת) אבל הוא לא התרשם או תרח לתת לי הסבר אחר. רק אמר שהוא ממהר והוא חייב לרוץ כי קבע עם חברים אחרים וביי. וזהו. קח הוא גמל לי על הנחמדות ועל התמיכה. באמת לא שציפיתי לתודות או למשהו דומה. רק למעט נימוס ולהתחשבות בסיסית כמארח. נשבעתי לעצמי שהבחור הצעיר הזה לא יעבור שוב על סף דלתי. אין לי כוונה לדבר איתו שוב גם בטלפון. אני זוכר שגיל 15 וחצי הוא גיל לא קל. אני יודע שהמצב שלו בעייתי. אבל באמת... באמת!!! יש גבול. אז לפני שאתם חושבים על להיות נחמדים לאדם זר, ולפני שאתם פותחים בפניו את דלת ביתכם. ולפני שאתם מציעים לו מכל טוב שיש לכם לתת – תזכרו בסיפור הלא נחמד שלי על הניסיון להיות נחמד, ותשקלו שוב. נ.ב. לא שהתייאשתי מלעשות טוב לאנשים. רק שאני אחשוב שוב על איך לעשות את זה וכמה לתת מעצמי, בפעם הבאה...
זה התחיל, באופן מאוד לא נדיר, כשיחה בצאט. הוא נראה ילד נחמד. בן 15 וחצי מעיר רחוקה בדרום הארץ. מבודד, שונה וזועק לתשומת לב. גיל לא קל 15 וחצי. אני זוכר. לגדול הומו במקום קטן והומופובי. הייתי שם. אבל הסיפור של הבחור הזה הוא שונה מכיוון שבניגוד אלי, הוא מרשה לעצמו להגיע מדי פעם לתל-אביב כדי "לבטא את עצמו", ולוו דווקא בקטע המיני – אלא יותר בתחום שאליו הוא נמשך יותר: גותיקה. כלומר הוא מאלה שצובעים את עצמם בלבן ושמים הרבה שחור בעיניים ועונדים על הצוואר קולרים עם ניטים, שלא לדבר על זה שהם בד"כ לובשים שחור מכף רגל ועד ראש. אני באמת לא שופט. רק נותן קצת רקע. מהשיחה הראשונית כבר עלה ניחוח רציני של הרס עצמי. ניסיונות התאבדות, צריכת אלכוהול היסטרית לחלוטין (ואני מזכיר: הילד בן 15 וחצי), הוצאת כספים היסטרית בלי כל פרופורציה למה שיש לו (הוא חייב כמה מאות שקלים לאנשים) ובקיצור, מקרה קשה של שנאה עצמית, חוסר קבלה וגיל ההתבגרות – מתובל בהרגשה מאוד עמוקה של בדידות, חוסר שייכות חברתית ושכנוע עצמי שהוא חולה במחלות נפשיות. שכחתי לציין שהנער גם סובל מהפרעות אכילה חמורות. עברנו לדבר בטלפון. לבקשתו. שיחה שנמשכה אל תוך הלילה. כמובן שלי היה ברור באופן מיידי שהקשר שיהיה כאן יהיה בקטע של יחסיי אח גדול אח קטן. באמת שבגילי (26) אין לי שום כוונה להיכנס למיטה עם נער בגילו (גם אם יש לו נסיון מכאן ועד להודעה חדשה). בשיחה הזאת מסתבר שהוא לא ביישן במיוחד. הוא סיפר לי על כמה הוא מרגיש זר ושונה. איך אין לו חברים בגילו ואיך החברים היחידים שלו נמצאים בתל-אביב הכל-כך רחוקה. החברים המקומיים שלו, הוא סיפר, שקועים בקטע של סמים - לשם הוא מסרב בשלב זה להיכנס. הוא סיפר לי שאין סיכוי שההורים ידעו. לא על הנטיות שלו ולא על הסצנה הגותית אליה הוא משתייך. הוא סיפר לי שהוא שונא את איך שהוא נראה. סיפר לי שהוא מאוהב בבחור שאין לו מושג אם יחזיר את אהבתו. (והוא משוכנע שלא...). בקיצור – הוא קרע את לבי. הקשבתי, ניסיתי להגיש את כל התמיכה שיכולתי. הקדשתי את הזמן ואת תשומת הלב כמעט במשך לילה שלם – ולבסוף הצלחתי להביא אותו לראות קצת אור ולשכנע אותו שהוא כן אוהב את עצמו לפחות קצת, ולכן הדרך הלאה כבר סלולה לפניו – הוא רק צריך לרצות. יום למחרת הוא התקשר שוב. "אני מרגיש הרבה יותר טוב", הוא סיפר לי. אמר שכבר הצליח ליישם חלק מהדברים שהצעתי לו ושההרגשה הכללית שלו עם עצמו הרבה יותר טובה. שמחתי. הרגשתי טוב. אם כי בלבי ידעתי, שאין נוסחאות אינסטנט. יכול להיות שיפור קטן – אבל פתרון מיידי ומלא למצב כמו שלו, לא קיים. כשבוע אחרי, יצא לגמרי במקרה שנזדמנתי לשהות כשבוע בעיר בה גר הנער הזה מטעם עבודתי. הוא רצה שניפגש ואני הסכמתי. שוב מידיעה ברורה על טיב הקשר. עמדתי בהחלטתי. יצאנו. בילינו. דיברנו – וכאשר שבתי לתל-אביב, הצעתי לו בתם לב כי במידה והוא זקוק למקום לישון בו – הוא מוזמן להתאכסן אצלי כיוון שאני שוכר דירה בכל מקרה. ואכן כך היה. לפני ארבעה ימים (אחרי שלא שמעתי מן הנער כמעט שלושה שבועות...) הוא התקשר אלי וסיפר כי הבריזו לו והוא הולך להיות בתל-אביב בסוף השבוע ואם הוא יכול לישון אצלי שישי שבת. השבתי בחיוב. הוא הגיע עם 4 תיקים. בגדים ליציאה ואיפור ולקח כמובן מאיליו שאני לא מצטרף אליו בערב. (אני רק בית מלון). "אני לא חושב שאתה תאהב את זה בכל מקרה..", קח הוא אמר לי. לא התווכחתי. אני לא דוחף את עצמי למקומות שבהם אני לא רצוי. הוא ביקש להתקלח. נתתי לו מגבת נקיה. מצאתי אותה לאחר מכן רטובה על הרצפה. השאיר את כל תכולת התיקים שלו מפוזרת על הספה בחדר שלי ממש בלי כוונה לאסוף דבר כלשהו. כעבור שעה הוא הלך להיפגש עם חבר אחר שקבע איתו ואמר שיחזור להתלבש מאוחר יותר. חזר עם עוד מישהי. לא מוכרת... אורח שמביא אורחים... נפלא. הם התלבשו פה שניהם ליציאה. הוא השאיר את המקלחת הפוכה לחלוטין עם כל האיפור שלו שנשבר והתפזר על הריצפה והגיע למצב שהשותף שלי שאל אם הכתמים האדומים על הרצפה של האמבטיה זה דם. "לא", אמרתי מביט באורח ה"חביב" שלי. "זה האיפור שלך"... "האיפור שלי? אבל ניקיתי אותו", "כנראה שלא מספיק" אמרתי. אבל הוא נשאר לשבת. אחר-כך הוא יצא. חזר בשעה חמש ורבע בבוקר (!!!) יחד עם אותה בחורה. ("לא היה לה מקום להתלבש בו", הוא אמר לי אחר-כך כשהערתי לו על חוסר העניין שבדבר). הנה עוד אינפורמציה: אני לא מעשן. לא אוהב שמעשנים לי בחדר. יש לי חלון מרפסת גדול. אפשר לשבת עליו ולעשן. הוא התעורר ביום שלמחרת בשעה שתיים בצהרים. אני, שיצאתי מהחדר כדי לאכול ארוחת צהרים במטבח, כדי שלא להפריע לו – נכנסתי וגיליתי אותו שוכב במיטה שלי מעשן. את הסיגריה הוא החזיק אמנם בחלון אבל כל האפר נכנס והתפזר על מיטה. אחר-כך הוא התלבש וניסה להשיג במשך איזו שעה חבר בטלפון. לאחר שהחבר לא ענה, הוא החליט "להפתיע אותו בדירה שלו בכל מקרה". נעלם משעה שלוש ועד שלא התקשרתי אליו אני בשעה עשר וחצי בלילה להודיע לו שאני יוצא וחוזר מוקדם בבוקר (לא נתתי לו כמובן מפתח והדברים שלו נשארו אצלי), הוא אמר לי שזה בסדר וגם הוא יחזור מאוחר – כך שזה בסדר. כשיצאתי מהדיסקוטק מצאתי על המשיבון שלי הודעה שהוא לא רצה לחכות, הוא ישן בסוף אצל חברה אחרת והוא יבוא ב-11 בבוקר לקחת ממני את הדברים שלו. (לא שהוא שאל אם אני עובד או משהו.. אם יש לי תכניות...). הוא הגיע בשלוש בצהרים. לא, הוא לא התקשר להגיד שהוא מתעכב. כששאלתי אותו לפשר הדבר הוא אמר לי שאוטובוס שלו איחר. (ציינתי בפניו שאוטובוס לא יכול לאחר 4 שעות בתוך תל-אביב ובזמן הזה הוא היה יכול להגיע מעירו המרוחקת) אבל הוא לא התרשם או תרח לתת לי הסבר אחר. רק אמר שהוא ממהר והוא חייב לרוץ כי קבע עם חברים אחרים וביי. וזהו. קח הוא גמל לי על הנחמדות ועל התמיכה. באמת לא שציפיתי לתודות או למשהו דומה. רק למעט נימוס ולהתחשבות בסיסית כמארח. נשבעתי לעצמי שהבחור הצעיר הזה לא יעבור שוב על סף דלתי. אין לי כוונה לדבר איתו שוב גם בטלפון. אני זוכר שגיל 15 וחצי הוא גיל לא קל. אני יודע שהמצב שלו בעייתי. אבל באמת... באמת!!! יש גבול. אז לפני שאתם חושבים על להיות נחמדים לאדם זר, ולפני שאתם פותחים בפניו את דלת ביתכם. ולפני שאתם מציעים לו מכל טוב שיש לכם לתת – תזכרו בסיפור הלא נחמד שלי על הניסיון להיות נחמד, ותשקלו שוב. נ.ב. לא שהתייאשתי מלעשות טוב לאנשים. רק שאני אחשוב שוב על איך לעשות את זה וכמה לתת מעצמי, בפעם הבאה...
אני צועק לעזרה ../images/Emo53.gif
או קיי, הסיפור שלי הוא לא כזה... אבל בשבילי הוא כזה... אז ככה, יש לי חבר, לא חבר בקטע של זוגות חבר חבר כמו אחד מהחברה, אז ככה, בואו נגיד ששמו "משה", אז ככה, אני ומשה אף פעם לא היינו חברים טובים, אבל תמיד היינו כאלה פעם למעלה פעם למטה, הינו חברים כמו כולם הרבה ריבים, בלי קשר למיניות, אז לפני חצי שנה התנתקנו, ועכשיו אנחנו שוב חברים, הוא הומו ואני יודע את זה, וגם הוא יודע אליי, לא שירות אבל הוא יודע. אז בראש שלו יש את האשליה המושלמת בגלל שאני ההומו היחיד שהוא מכיר אז זה הופך אותנו לזוג, אז מאז אותו הקטע שעשינו סייבר סקס שהוא ואני מדגיש הוא יזם, הוא לא מפסיק להביא לי רמיזות וכאלה, זה לא שאני לא רטצה להיות איתו בקשר פשוט הוא לא הטיפוס שלי, אני בכלל מדמיין אותי עם מישהו אקטיבי, חסון גבוה, טוב אם יש מעניינים.. טוב סתם סטיתי מהנושא, פשוט הוא לא בשבילי ואני לא יודע איך להסביר לו את זה, הוא כבר שבוע מתחנן שאני יבוא לישון אצלו, כי פעם היינו ישנים אחד אצל השני המון, ועכשיו אני פוחד שזה יוביל, הוא שולח לי הודעות לפלאפון ממש לא במקום, רמשתי לו שאני ניכנס להיתקלח הוא רשם לי שכבר עומד לו. אז בבקשה ממכם אני לא יודע איך להסביר לו, מבלי לפגוע בו שאני לא בקטע איתו, טוב אם יש לכם ניסיון עם אנשים כאלה... או שיש לכם עצה, דברו חופשי שלכם נועם/יריב שאני אומר שהוא לא הטיפוס שלי אני מתכוון שהוא כזה.. איך אומרים אוחצ´ה. ואני מחפש מישהו עם גבריות!!!
או קיי, הסיפור שלי הוא לא כזה... אבל בשבילי הוא כזה... אז ככה, יש לי חבר, לא חבר בקטע של זוגות חבר חבר כמו אחד מהחברה, אז ככה, בואו נגיד ששמו "משה", אז ככה, אני ומשה אף פעם לא היינו חברים טובים, אבל תמיד היינו כאלה פעם למעלה פעם למטה, הינו חברים כמו כולם הרבה ריבים, בלי קשר למיניות, אז לפני חצי שנה התנתקנו, ועכשיו אנחנו שוב חברים, הוא הומו ואני יודע את זה, וגם הוא יודע אליי, לא שירות אבל הוא יודע. אז בראש שלו יש את האשליה המושלמת בגלל שאני ההומו היחיד שהוא מכיר אז זה הופך אותנו לזוג, אז מאז אותו הקטע שעשינו סייבר סקס שהוא ואני מדגיש הוא יזם, הוא לא מפסיק להביא לי רמיזות וכאלה, זה לא שאני לא רטצה להיות איתו בקשר פשוט הוא לא הטיפוס שלי, אני בכלל מדמיין אותי עם מישהו אקטיבי, חסון גבוה, טוב אם יש מעניינים.. טוב סתם סטיתי מהנושא, פשוט הוא לא בשבילי ואני לא יודע איך להסביר לו את זה, הוא כבר שבוע מתחנן שאני יבוא לישון אצלו, כי פעם היינו ישנים אחד אצל השני המון, ועכשיו אני פוחד שזה יוביל, הוא שולח לי הודעות לפלאפון ממש לא במקום, רמשתי לו שאני ניכנס להיתקלח הוא רשם לי שכבר עומד לו. אז בבקשה ממכם אני לא יודע איך להסביר לו, מבלי לפגוע בו שאני לא בקטע איתו, טוב אם יש לכם ניסיון עם אנשים כאלה... או שיש לכם עצה, דברו חופשי שלכם נועם/יריב שאני אומר שהוא לא הטיפוס שלי אני מתכוון שהוא כזה.. איך אומרים אוחצ´ה. ואני מחפש מישהו עם גבריות!!!
שאלתי את עצמי
האם יש לך איזהשהוא נסיון עם בנים או שאתה רק בתחילת דרכך בכל מקרה לא הייתי ממליץ לך ללכת לגן העצמאות.. למה שלא תתחיל במקומות בילוי למיניהם לגייז? במיוחד אם אתה בן 18, לא תהיה לך בעייה להיכנס לשומקום. ההצעה שלי: את גן העצמאות תשאיר כאופציה אחרונה. MARMELAD ויש כאן בפורום מלא חבר´ה בגילך וגם צעירים ממך שישמחו לעזור לך להכיר מקומות וכו´
האם יש לך איזהשהוא נסיון עם בנים או שאתה רק בתחילת דרכך בכל מקרה לא הייתי ממליץ לך ללכת לגן העצמאות.. למה שלא תתחיל במקומות בילוי למיניהם לגייז? במיוחד אם אתה בן 18, לא תהיה לך בעייה להיכנס לשומקום. ההצעה שלי: את גן העצמאות תשאיר כאופציה אחרונה. MARMELAD ויש כאן בפורום מלא חבר´ה בגילך וגם צעירים ממך שישמחו לעזור לך להכיר מקומות וכו´
קודם כל ברוך הבא....
קודם כל בן כמה אתה..? השאלה היא איך מסתדר אצלך להיות גם חברותי וגם ביישן.. מה, אתה חברותי רק עם בנים? או רק עם אנשים שאתה מכיר הרבה זמן? בכל מקרה אני לא חושב ששומן זה משהו שצריך להפריע לך. מנסיוני אצל מי שאוהב את עצמו השומן נמדד רק בקילוגרמים... ולא בשום דבר אחר. אני מציע שתנסה להתקרב אל המישהי הזאת.. לאט, ובעדינות. אל תמהר, קודם כל תכיר אותה בתור בנאדם, אח"כ תראה אם אתם באמת זורמים לכיוון של זוגיות. תנסה ליצור הזדמנויות להיפגש איתה, אם זה בהכנת שיעורים ביחד, יציאה משותפת, בילוי משותף בהפסקה, תחומי ענין משותפים או כל דבר כזה.. וללא שום קשר.. אתה יודע שהפורום הזה הוא ל.. איך להגיד.. בנים שאוהבים בנים? בכל מקרה אתה מוזמן להישאר ולעדכן אותנו מה קורה, ואם תתן עוד פרטים אי בטוח שמישהו מהחבר´ה יוכל לעזור לך קצת יותר. MARMELAD
קודם כל בן כמה אתה..? השאלה היא איך מסתדר אצלך להיות גם חברותי וגם ביישן.. מה, אתה חברותי רק עם בנים? או רק עם אנשים שאתה מכיר הרבה זמן? בכל מקרה אני לא חושב ששומן זה משהו שצריך להפריע לך. מנסיוני אצל מי שאוהב את עצמו השומן נמדד רק בקילוגרמים... ולא בשום דבר אחר. אני מציע שתנסה להתקרב אל המישהי הזאת.. לאט, ובעדינות. אל תמהר, קודם כל תכיר אותה בתור בנאדם, אח"כ תראה אם אתם באמת זורמים לכיוון של זוגיות. תנסה ליצור הזדמנויות להיפגש איתה, אם זה בהכנת שיעורים ביחד, יציאה משותפת, בילוי משותף בהפסקה, תחומי ענין משותפים או כל דבר כזה.. וללא שום קשר.. אתה יודע שהפורום הזה הוא ל.. איך להגיד.. בנים שאוהבים בנים? בכל מקרה אתה מוזמן להישאר ולעדכן אותנו מה קורה, ואם תתן עוד פרטים אי בטוח שמישהו מהחבר´ה יוכל לעזור לך קצת יותר. MARMELAD
הי !
טוב, קראתי את כל הסיפור ה"מרגש" שכתבת. אתה מתחיל ומספר כמה הנער בעייתי וכמה אתה רוצה לעזור לו. אתה מספר על זה שיש לו בעיות חמורות, ושקשה לו נורא. אתה אומר שניסית לגרום לו קצת לאהוב אותו, אחרי שהוא סיפר לך שהוא שונא את עצמו, וסיפר לך נסיונות התאבדות. ואז אתה מזמין אותו לביתך.. או יותר נכון, הוא שואל ואתה מסכים. לא כתבת אם אמרת לו איך להתנהג, אבל אני מניח שלא. ומה שעשית.. זה מה שכולם עשו לו כל החיים שלו!! אתה לא שונה אם כך מאף אחד אחר... נכון! אתה לא חייב לא כלום, אבל אתה מצפה מאותו הנער שקודם תארת כ"מבודד, שונה וזועק לתשומת לב" להתנהג בצורה שאתה מחשיב לנימוסית. ומה קרה כשהוא לא התנהג כפי שרצית? ומה קורה כשהוא לא "גומל לך" כפי שציפית? אתה נוטש אותו.. כמו כולם. אולי לקחת על עצמך משהו שהוא קצת גדול עליך, אבל אם באמת היית ´רואה´ את הבעייתיות שלו, והיית מנסה לעזור לו -ללא תנאים- ו-ללא שפיטה- אולי לא היית טורח להיפגע ולטפל באגו שלך, אלא היית באמת מחויב לריפוי שלו. ושוב! אני לא אומר שזו אחריות שלך. אבל אני לא חושב שהוא צריך את "הנחמדות" שלך. ככה הוא שורד את החיים, חבל שלא הבנת את זה קודם. מהסיפור שלך נראה שאתה מתנהג אליו בדיוק כמו שההורים שלו מתנהגים אליו.. ומזה הוא בורח. אני מצטער, אבל את המסקנות שרצית שנקבל מהסיפור שלך, אני לא קיבלתי. אני מעריך אותך על הרצון לעזור.. אבל זה לא מספיק. ומסכים על ה"נ.ב." שלך!
טוב, קראתי את כל הסיפור ה"מרגש" שכתבת. אתה מתחיל ומספר כמה הנער בעייתי וכמה אתה רוצה לעזור לו. אתה מספר על זה שיש לו בעיות חמורות, ושקשה לו נורא. אתה אומר שניסית לגרום לו קצת לאהוב אותו, אחרי שהוא סיפר לך שהוא שונא את עצמו, וסיפר לך נסיונות התאבדות. ואז אתה מזמין אותו לביתך.. או יותר נכון, הוא שואל ואתה מסכים. לא כתבת אם אמרת לו איך להתנהג, אבל אני מניח שלא. ומה שעשית.. זה מה שכולם עשו לו כל החיים שלו!! אתה לא שונה אם כך מאף אחד אחר... נכון! אתה לא חייב לא כלום, אבל אתה מצפה מאותו הנער שקודם תארת כ"מבודד, שונה וזועק לתשומת לב" להתנהג בצורה שאתה מחשיב לנימוסית. ומה קרה כשהוא לא התנהג כפי שרצית? ומה קורה כשהוא לא "גומל לך" כפי שציפית? אתה נוטש אותו.. כמו כולם. אולי לקחת על עצמך משהו שהוא קצת גדול עליך, אבל אם באמת היית ´רואה´ את הבעייתיות שלו, והיית מנסה לעזור לו -ללא תנאים- ו-ללא שפיטה- אולי לא היית טורח להיפגע ולטפל באגו שלך, אלא היית באמת מחויב לריפוי שלו. ושוב! אני לא אומר שזו אחריות שלך. אבל אני לא חושב שהוא צריך את "הנחמדות" שלך. ככה הוא שורד את החיים, חבל שלא הבנת את זה קודם. מהסיפור שלך נראה שאתה מתנהג אליו בדיוק כמו שההורים שלו מתנהגים אליו.. ומזה הוא בורח. אני מצטער, אבל את המסקנות שרצית שנקבל מהסיפור שלך, אני לא קיבלתי. אני מעריך אותך על הרצון לעזור.. אבל זה לא מספיק. ומסכים על ה"נ.ב." שלך!
אז אתה אומר לו
"משה... אתה חבר כזה טוב שלי שאני לא רוצה לקלקל את זה בשביל סקס....." ואתה מביא לו חיבוק גדול ונשיקה על הלחי ובכל פעם שהוא אפילו רומז משהו על קשר ביניכם אתה מזכיר לו שכל כך אכפת לך ממנו... וכו´. הבנת ת´פרינצתיפ? תתפלא לדעת כמה חברים "יקרים" ו"משמעותיים" נהיו לי בגלל שלא רציתי להתערבב איתם... MARMELAD
"משה... אתה חבר כזה טוב שלי שאני לא רוצה לקלקל את זה בשביל סקס....." ואתה מביא לו חיבוק גדול ונשיקה על הלחי ובכל פעם שהוא אפילו רומז משהו על קשר ביניכם אתה מזכיר לו שכל כך אכפת לך ממנו... וכו´. הבנת ת´פרינצתיפ? תתפלא לדעת כמה חברים "יקרים" ו"משמעותיים" נהיו לי בגלל שלא רציתי להתערבב איתם... MARMELAD
בלי להכנס לדיון הפסיכולוגי של מה
הנער צריך (ל DJ- אולי הוא דווקא צריך גבולות, כי זה מה שחסר לו בחיים, תמיד נתנו לו חופש וחוסר שיפוטיות וזה מה שגורם לו להתדרדר?) כדאי מאוד לשמור על גבולות באינטרנט. כשאתה רואה קטין בן 15.5 במצוקה, אתה לא מאמץ אותו אליך, הוא לא חתול, אתה מפנה אותו לאנשי מקצוע, ועל פי מיטב ידיעתי גם יש חובת דיווח אם הוא מביע רעיונות אובדניים. גם אם לא היה מדובר בקטין עם בעיות, אלא בסתם קטין, אתה מוזמן ללכת לפורום הורים למתבגרים ולגלות שצעירים אגואיסטים שחושבים רק על התחת של עצמם ונראה להם ברור מאליו שהמבוגרים מסביב הם נותני שירותים, זה לא מחזה נדיר. אתה צודק, אתה לא צריך ולא חייב ובכלל לא רצוי שתסבול את זה, ולכן כדאי מאוד לשמור על גבולות באינטרנט. אפשר להיות נחמד מאוד לאנשים בספקטרום רחב מאוד גם מבלי להגיע ללארח אנשים זרים לא מוכרים ולא מנומסים מהאינטרנט.
הנער צריך (ל DJ- אולי הוא דווקא צריך גבולות, כי זה מה שחסר לו בחיים, תמיד נתנו לו חופש וחוסר שיפוטיות וזה מה שגורם לו להתדרדר?) כדאי מאוד לשמור על גבולות באינטרנט. כשאתה רואה קטין בן 15.5 במצוקה, אתה לא מאמץ אותו אליך, הוא לא חתול, אתה מפנה אותו לאנשי מקצוע, ועל פי מיטב ידיעתי גם יש חובת דיווח אם הוא מביע רעיונות אובדניים. גם אם לא היה מדובר בקטין עם בעיות, אלא בסתם קטין, אתה מוזמן ללכת לפורום הורים למתבגרים ולגלות שצעירים אגואיסטים שחושבים רק על התחת של עצמם ונראה להם ברור מאליו שהמבוגרים מסביב הם נותני שירותים, זה לא מחזה נדיר. אתה צודק, אתה לא צריך ולא חייב ובכלל לא רצוי שתסבול את זה, ולכן כדאי מאוד לשמור על גבולות באינטרנט. אפשר להיות נחמד מאוד לאנשים בספקטרום רחב מאוד גם מבלי להגיע ללארח אנשים זרים לא מוכרים ולא מנומסים מהאינטרנט.
יש דברים בג´ו
אני בטוח לא הייתי אוסף שום ילד בן 15.5 מהאינטרנט אליי הביתה, גם אם דיברתי איתו בטלפון... יש לו חברים, שייהנה. אין לו איפה להיות - אף אחד לא אומר שהוא חייב לבוא לתל אביב. אני לא יודע אם הילד הזה הוא באמת אגואיסט, או סתם ילד שמשחק אותה גדול ונהנה להיכנס ולצאת בשעות הלילה עם חברים... בבחינת "גם לי יש חיים כמו למבוגרים"... ואם נוסיף לזה את כל הבעיות שהזכרת קודם הוא באמת צריך טיפול. אבל אני לא חושב שאתה צריך להיות עד כדי כך נחמד לבן אדם זר, גם אם דיברתם באינטרנט, ובטלפון, ונפגשתם בעיר שלו. בכל מקרה לעניין ה"לתת" אני מאמין בזה. כשאני יכול לעשות משהו טוב בשביל מישהו אחר אני עושה את זה, זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. אבל.. עד השלב שזה פוגע בי. ואת הגבול הזה אני נזהר מאוד לא לעבור. דוגמא? לפני חודש בערך פגשתי מישהו בים. הוא ישב עם מכר שלי (שלא מת"א וגם לא טיפוס ברמה במיוחד...) שהכיר בינינו. התחלנו לדבר ופה ושם וגיליתי שהבנאדם (בן 22) הגיע אתמול לת"א, שאין לו איפה לישון, ושהוא לא אכל כבר 24. הקיצר, לא חשבתי הרבה, לקחתי אותו אליי הביתה, הבאתי לו מגבת, הכנתי לו סנדביץ´, ואח"כ - יאללה סלאמת. הקפצתי אותו לאגודה, הוא אמר שהוא מכיר שם מישהו שאולי יעזור לו... ובזה זה נגמר. והוא כבר שאל - אפשר לישון אצלך? יש לך כסף להלוות לי? אולי אני אבוא לאכול במסעדה שאתה עובד בה אח"כ? התשובה - לא. SORRY. אין מצב. נחמד נחמד המרמלד אבל עד גבול מסוים.
אני בטוח לא הייתי אוסף שום ילד בן 15.5 מהאינטרנט אליי הביתה, גם אם דיברתי איתו בטלפון... יש לו חברים, שייהנה. אין לו איפה להיות - אף אחד לא אומר שהוא חייב לבוא לתל אביב. אני לא יודע אם הילד הזה הוא באמת אגואיסט, או סתם ילד שמשחק אותה גדול ונהנה להיכנס ולצאת בשעות הלילה עם חברים... בבחינת "גם לי יש חיים כמו למבוגרים"... ואם נוסיף לזה את כל הבעיות שהזכרת קודם הוא באמת צריך טיפול. אבל אני לא חושב שאתה צריך להיות עד כדי כך נחמד לבן אדם זר, גם אם דיברתם באינטרנט, ובטלפון, ונפגשתם בעיר שלו. בכל מקרה לעניין ה"לתת" אני מאמין בזה. כשאני יכול לעשות משהו טוב בשביל מישהו אחר אני עושה את זה, זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. אבל.. עד השלב שזה פוגע בי. ואת הגבול הזה אני נזהר מאוד לא לעבור. דוגמא? לפני חודש בערך פגשתי מישהו בים. הוא ישב עם מכר שלי (שלא מת"א וגם לא טיפוס ברמה במיוחד...) שהכיר בינינו. התחלנו לדבר ופה ושם וגיליתי שהבנאדם (בן 22) הגיע אתמול לת"א, שאין לו איפה לישון, ושהוא לא אכל כבר 24. הקיצר, לא חשבתי הרבה, לקחתי אותו אליי הביתה, הבאתי לו מגבת, הכנתי לו סנדביץ´, ואח"כ - יאללה סלאמת. הקפצתי אותו לאגודה, הוא אמר שהוא מכיר שם מישהו שאולי יעזור לו... ובזה זה נגמר. והוא כבר שאל - אפשר לישון אצלך? יש לך כסף להלוות לי? אולי אני אבוא לאכול במסעדה שאתה עובד בה אח"כ? התשובה - לא. SORRY. אין מצב. נחמד נחמד המרמלד אבל עד גבול מסוים.
the_new_guy
New member
קצת פסיכולוגיה בגרוש ../images/Emo62.gif
זה מה שכתבתי לך בפורום "גאווה" (נראה לי שיש לדיון קצת פיצול אישיות) v_lestat, דבר ראשו: וואו! סחתיין על ה
הרחב שלך! לא כל אחד היה מוכן ללכת כ"כ רחוק ולעזור לאדם זר, שלא לדבר על להכניס אותו הביתה! מצד אחד, אני די הייתי מבין אם לא תדבר עם הבחור הצעיר, אבל אני גם מסכים עם DJNYC: לילד יש דפוס התנהגות שמזמין אנשים לדחות אותו. אם אתה עדיין רוצה איכשהו לעזור לו (ואני די אבין אם לא...) אתה יכול להגיד לו בפרצוף (=טלפון/אימייל) מה הוא עשה ומה הוא גרם לך להרגיש (גם אם אתה עכשיו קורא את זה ואומר: "נו מה? כאילו שהוא לא יודע מה הוא עשה ואיך הרגשתי?!"- לפעמים אנשים צריכים שישימו להם מול הפרצוף מראה כדי שהם ידעו שהשיער שלהם קופץ או שתקוע להם שאריות אוכל בשיניים ורק אז הם יוכלו לעשות משהו בעניין)ושבגלל זה אתה לא מוכן לארח אותו שוב, א-ב-ל תגיד לו גם שלמרות כל מה הוא עשה, תשמח להמשיך ולשמור על הקשר ביניכם במסגרת האינטרנט או בטלפון. ככה לא תהיה כמו "כולם" שזרקו אותו, אבל מצד שני תציב לו גבולות שישמרו שהוא לא יפגע בך שוב ומי יודע? אולי גם הוא ילמד משהו (אני יודע שאני נאיבי, אז מה! shoot me) אני אישית הייתי משכנע אותו ללכת לטיפול (ולא, כסף זה לא תירוץ לא ללכת- אפשר ללכת במסגרת קופ"ח). אם העיר הדרומית היא באר-שבע, יכול להיות (אני יכול להבטיח לנסות) שאני אוכל לברר על שמות של מטפלים או קליניקות של קופ"ח. ושוב, גם אם תחליט לנתק איתו קשר, אי אפשר לומר שלא הלכת איתו הרבה יותר רחוק ממה שרוב האנשים היו מוכנים! אל תתן לבחור אחד להקשיח את לבך- קבל
ממני
זה מה שכתבתי לך בפורום "גאווה" (נראה לי שיש לדיון קצת פיצול אישיות) v_lestat, דבר ראשו: וואו! סחתיין על ה
מצאת איפה לבקש עצה... ../images/Emo8.gif
אבל בכל מקרה... תנסה ליצור תיקשורת בסיסית ("מה שלומך"), ליצור הכירות מסויימת. אחרי שיש מערכת יחסים בסיסית, שהיא יודעת מי אתה ויודעת קצת עליך, תשאל אותה. וזהו. לפי דעתי, ללכת סחור סחור לא יעזור (חרוז!). אחרי שהיא מכירה אותך קצת, תשאל אם בא לה ללכת לסרט או משהו. אם היא תגיד כן, יופי. אם לא, לא נורא. החיים ארוכים, ויהיו עוד בנות, ולפי כל חוקי ההיסתברות לפחות אחת מהן תגיד "כן". בהצלחה מר מומין
אבל בכל מקרה... תנסה ליצור תיקשורת בסיסית ("מה שלומך"), ליצור הכירות מסויימת. אחרי שיש מערכת יחסים בסיסית, שהיא יודעת מי אתה ויודעת קצת עליך, תשאל אותה. וזהו. לפי דעתי, ללכת סחור סחור לא יעזור (חרוז!). אחרי שהיא מכירה אותך קצת, תשאל אם בא לה ללכת לסרט או משהו. אם היא תגיד כן, יופי. אם לא, לא נורא. החיים ארוכים, ויהיו עוד בנות, ולפי כל חוקי ההיסתברות לפחות אחת מהן תגיד "כן". בהצלחה מר מומין
רצית עצה, קבל עצה
אז ככה אני עד לפני שנה וחצי הייתי גם, איך אומרים... "מלא" ותמיד היה לי הבעיה להתחיל עם בנות, וגם לא היה לי ביטחון להכיר בנים, אבל הכל בול שייט זה עובר, כי אנשים שלומדים להכיר את האני הפנימי יאוהבו אותך, ואלה שישפטו אותך על איך שאתה ניראה לא שווים שתיתן להם יחס בכלל! אז נכון להיות רזה זה כיף, וזה חלומו של כל ילד שמנמן (כמו שאמרתי גם אני הייתי שם) זה לא דבר כזה רציני, אבל אם אתה רוצה לשפר את ההרגשה הפנימית שלך ולעלות את הביטחון העצמי, אז זה הזמן להתחיל להפעיל את השרירים! אז שיהיה לך בהצלחה נועם נ.ב- דבר אחד בחיים אל תישכח, בחיים אבל בחיים אל תישתנה בשביל מישהי או מישהו, אלה אם כן זה אתה!
אז ככה אני עד לפני שנה וחצי הייתי גם, איך אומרים... "מלא" ותמיד היה לי הבעיה להתחיל עם בנות, וגם לא היה לי ביטחון להכיר בנים, אבל הכל בול שייט זה עובר, כי אנשים שלומדים להכיר את האני הפנימי יאוהבו אותך, ואלה שישפטו אותך על איך שאתה ניראה לא שווים שתיתן להם יחס בכלל! אז נכון להיות רזה זה כיף, וזה חלומו של כל ילד שמנמן (כמו שאמרתי גם אני הייתי שם) זה לא דבר כזה רציני, אבל אם אתה רוצה לשפר את ההרגשה הפנימית שלך ולעלות את הביטחון העצמי, אז זה הזמן להתחיל להפעיל את השרירים! אז שיהיה לך בהצלחה נועם נ.ב- דבר אחד בחיים אל תישכח, בחיים אבל בחיים אל תישתנה בשביל מישהי או מישהו, אלה אם כן זה אתה!
וללא ../images/Emo38.gif....
נועם, אמרת שפעם היית מלא, והיום אתה לא? איך זה קרה...? והאם היום אתה מרגיש יותר טוב עם עצמך...? ז"א... אני מנסה להבין מה קדם למה: אם הרגשת טוב עם עצמך ולכן רזית או שרזית ולכן הרגשת טוב עם עצמך.... או שבכלל לא רזית ובכל זאת טוב לך עם עצמך או שרזית אבל לא טוב לך עם עצמך או שגם לא רזית וגם לא טוב לך עם עצמך? הבנת את השאלה? שאני אחזור עליה?
נועם, אמרת שפעם היית מלא, והיום אתה לא? איך זה קרה...? והאם היום אתה מרגיש יותר טוב עם עצמך...? ז"א... אני מנסה להבין מה קדם למה: אם הרגשת טוב עם עצמך ולכן רזית או שרזית ולכן הרגשת טוב עם עצמך.... או שבכלל לא רזית ובכל זאת טוב לך עם עצמך או שרזית אבל לא טוב לך עם עצמך או שגם לא רזית וגם לא טוב לך עם עצמך? הבנת את השאלה? שאני אחזור עליה?
הבנתי את השאלה.. אני חושב ../images/Emo5.gif
אז ככה בוא נבהיר את הדברים... לפני שנה וחצי הייתי שמן, ולא היה לי ביטחון להיפגש עם אנשים חדשים, או במילים אחרות גברים שאני מדבר איתם באינטרנט, אז עברה שנה, ובשמך כל השנה גרמתי לכולם להאמין שאני יפגש איתם, בעוד שאני יודע שזה לא יקרה בזמן הקרוב! אז במשך על השנה וחצי האחרון אני עושה כל יום ג´וגינג (הליכה מהירה, סיבוב של שעה) אוכל יותר נכון, כפיפות בטן וכל דבר בסיסי. אז אחרי שנה וחצי הגעתי למה שרציתי כל חיי... להיות רזה. ויש התחלתי לתפוס ביטחון, וניפגשתי עם מישהו מהאינרטנט, הוא היה בן 24, אבל זה כבר סיפור אחר... שאני אשמח לספר פעם אחרת. בקיצור המסקנה הסופית כמו שאמרתי אם אתה מרגיש שאתה חייב את זה לעצמך אז תרזה! ואם לא, ידידה שלך יכולה לחכות, תאמין לי יש עוד הרבה עולמות... שלכם נועם נ.ב- מרמלדי מקווה שהבנת אם לא, אתה יכול להרים
, סתם צוחק
אז ככה בוא נבהיר את הדברים... לפני שנה וחצי הייתי שמן, ולא היה לי ביטחון להיפגש עם אנשים חדשים, או במילים אחרות גברים שאני מדבר איתם באינטרנט, אז עברה שנה, ובשמך כל השנה גרמתי לכולם להאמין שאני יפגש איתם, בעוד שאני יודע שזה לא יקרה בזמן הקרוב! אז במשך על השנה וחצי האחרון אני עושה כל יום ג´וגינג (הליכה מהירה, סיבוב של שעה) אוכל יותר נכון, כפיפות בטן וכל דבר בסיסי. אז אחרי שנה וחצי הגעתי למה שרציתי כל חיי... להיות רזה. ויש התחלתי לתפוס ביטחון, וניפגשתי עם מישהו מהאינרטנט, הוא היה בן 24, אבל זה כבר סיפור אחר... שאני אשמח לספר פעם אחרת. בקיצור המסקנה הסופית כמו שאמרתי אם אתה מרגיש שאתה חייב את זה לעצמך אז תרזה! ואם לא, ידידה שלך יכולה לחכות, תאמין לי יש עוד הרבה עולמות... שלכם נועם נ.ב- מרמלדי מקווה שהבנת אם לא, אתה יכול להרים
נועמ´קה
אולי להבריז לאנשים במשך שנה וחצי ז הלא הדבר הכי נחמד עולם.... אבל אם היום אתה במצב שאתה מרגיש בנוח עם עצמך ולא מתבייש להיפגש עם י שבא לך - אז הרווח הוא רק שלך.. ולדעתי אין שום קשר בין המשקל של הבנאדם לבין היכולת שלו להיות מושך.. גם אנשים מלאים ואפילו שמנים יכולים למשוך - הכל תלוי באופי שלהם..
אולי להבריז לאנשים במשך שנה וחצי ז הלא הדבר הכי נחמד עולם.... אבל אם היום אתה במצב שאתה מרגיש בנוח עם עצמך ולא מתבייש להיפגש עם י שבא לך - אז הרווח הוא רק שלך.. ולדעתי אין שום קשר בין המשקל של הבנאדם לבין היכולת שלו להיות מושך.. גם אנשים מלאים ואפילו שמנים יכולים למשוך - הכל תלוי באופי שלהם..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.