נכון ולא נכון
עוד משהו שמרגיז אותי...נכון, ההורים תמיד רוצים בטובת הילדים שלהם, אבל לא תמיד יש סיבה למה שהם אוסרים וכו'. ההורים גם הם בני אדם, ויש להם מניעים אינטרסנטיים או לא רציונליים, שנובעים מדעות קדומות, שמרנות וכו'. בגיל ההתבגרות, ברגע שמבינים שההורים לא תמיד צודקים, ושגם להם יש אינטרס במערכת היחסים שלהם עם הילדים (לרוב להשאיר אותם קטנים ותלויים), משתחררים מרוב הפחדים - מה ההורים יגידו, וכו'... אני בעד שזה יקרה בגיל כמה שיותר צעיר, ושההורים אפילו יחנכו את ילדיהם להיות ביקורתיים ולהתמרד, כי זה אחד הכלים החשובים ביותר בהתמודדות עם העולם. נכון, זה צריך להעשות במידה, ובעיקר בגיל קצת יותר מבוגר מתשע, אבל גם לילד יש את השיקולים שלו וכו'. ההורים לא יודעים הכי טוב. אולי הדבר החשוב ביותר בחינוך, לדעתי, הוא שההורים לא יתנו לילדיהם איסורים שאינם רציונליים - שגם הם ימנעו מלאסור על הילדים כל הזמן, ויעשו זאת רק כשיש לכך סיבה מוצדקת. למשל, ההורים שלי לא הרשו לי לחזור הבייתה אחרי 12 גם בימי חופש (והייתי כבר בת 18) למרות שחברים היו מלווים אותי לבית, ולמרות שהרחוב שלי שומם בשעה זו של הלילה. המשמעות של השעה 12 בלילה, היא טפשית, מיושנת ושמרנית בדיוק כמו הגיל 18. אפשר לחשוב שברגע שהמחוג זז אחרי 12 פתאום יוצאות כל המפלצות והאנסים... אשמח לתגובות.