חדר חדש במקום!
- פותח הנושא צוות מקום
- פורסם בתאריך
חדרי הלב
בכל פעם שאני נכנסת לחדר כזה המלא בילדות נערות ובגרות של התעללות מתגבש לו איזה גוש בליבי של כעס על האנשים האלה שראשם וליבם בין רגליהם. כעס על החמצה ענקית של ילד או ילדה שנולדו עם יכולות ותכונות עם שמחה ואהבה ולקחו מהם הכל והותירו אותם עם אילוץ להעביר שנים ארוכות בטיפול וחיפוש אחר האני שנחבא אי-שם בפינת הנפש ובמקומו עלו לתפקוד חרדה, אי אמון בעצמנו ובזולת ועצב נורא. וההזדהות גם היא חלק חשוב מהתחושות שעולות בי, בכל חדר מצאתי משהו ממני מעברתי ומתחושותי. מהחדר של עדי אני שמחה לספר שהזדהיתי גם עם הנצחון כי יש בי חלק גדול של מנצחת כי אכן עשיתי, בניתי, יצרתי .... ועדיין יש בי כעס ענק ואין בי סליחה למתעללים ולשותקים שיכלו להציל אותי ולא עשו כלום כי הנצחון היה צריך להיות הדבר הכי טבעי בעולם! להתחתן ולבנות משפחה, ללמוד, לבלות עם חברים - זה לא נצחון זה מהלך טבעי אלא שאבי וכל האונסים האחרים, אימי וכל השותקים האחרים גרמו שזה יהיה משהו שרק עם עוצמות נפש גדולים אפשר להגיע להם. לבנה
בכל פעם שאני נכנסת לחדר כזה המלא בילדות נערות ובגרות של התעללות מתגבש לו איזה גוש בליבי של כעס על האנשים האלה שראשם וליבם בין רגליהם. כעס על החמצה ענקית של ילד או ילדה שנולדו עם יכולות ותכונות עם שמחה ואהבה ולקחו מהם הכל והותירו אותם עם אילוץ להעביר שנים ארוכות בטיפול וחיפוש אחר האני שנחבא אי-שם בפינת הנפש ובמקומו עלו לתפקוד חרדה, אי אמון בעצמנו ובזולת ועצב נורא. וההזדהות גם היא חלק חשוב מהתחושות שעולות בי, בכל חדר מצאתי משהו ממני מעברתי ומתחושותי. מהחדר של עדי אני שמחה לספר שהזדהיתי גם עם הנצחון כי יש בי חלק גדול של מנצחת כי אכן עשיתי, בניתי, יצרתי .... ועדיין יש בי כעס ענק ואין בי סליחה למתעללים ולשותקים שיכלו להציל אותי ולא עשו כלום כי הנצחון היה צריך להיות הדבר הכי טבעי בעולם! להתחתן ולבנות משפחה, ללמוד, לבלות עם חברים - זה לא נצחון זה מהלך טבעי אלא שאבי וכל האונסים האחרים, אימי וכל השותקים האחרים גרמו שזה יהיה משהו שרק עם עוצמות נפש גדולים אפשר להגיע להם. לבנה
מאוד מסכימה
כשיוצאים אל העולם עם זיכרונות שאנשים פוגעים במעשה או במחדל, כשאת לא יודעת מי זה מי, מי טוב ומי רע, כשאת אמורה לתפקד בתוך זה בכל זאת, כל דבר שנחשב שגרתי ורגיל - אינו כזה כלל. הוא תוצאה של מאבק וגילוי כוחות בהחלט יוצאי דופן. אבל זה מה שזה. אין לך את הפריבילגיה להכחיש (=לשתוק) ולהעמיד פנים שהעולם שלך טוב בעוד שהעולם של האנשים מהעיתון הוא רע. מה שזה עשה לך, זה להוביל אותך לקחת אחריות ולעשות משהו בנוגע לזה. וכמה כבר אנשים כאלה יש? כלום לא מהלך טבעי לבנה. הכל תוצאה של מה שאת, בפנימיותך.
כשיוצאים אל העולם עם זיכרונות שאנשים פוגעים במעשה או במחדל, כשאת לא יודעת מי זה מי, מי טוב ומי רע, כשאת אמורה לתפקד בתוך זה בכל זאת, כל דבר שנחשב שגרתי ורגיל - אינו כזה כלל. הוא תוצאה של מאבק וגילוי כוחות בהחלט יוצאי דופן. אבל זה מה שזה. אין לך את הפריבילגיה להכחיש (=לשתוק) ולהעמיד פנים שהעולם שלך טוב בעוד שהעולם של האנשים מהעיתון הוא רע. מה שזה עשה לך, זה להוביל אותך לקחת אחריות ולעשות משהו בנוגע לזה. וכמה כבר אנשים כאלה יש? כלום לא מהלך טבעי לבנה. הכל תוצאה של מה שאת, בפנימיותך.
סתם מחשבה
אולי הכעס הזה מאפשר לנצח? כי הכעס מסדר דברים וברור מי התוקף ומי הנפגע. מי אמור לשאת באחריות על לשלם את המחיר על פשעיו ומי יכול ללכת במסלול של ההתגברות והלחימה על החיים. וגם אם הצד השני לא ישלם כי הוא לא בחיים יותר, את לא חייבת לשלם את החשבון שלו. והכעס מבהיר את זה.
אולי הכעס הזה מאפשר לנצח? כי הכעס מסדר דברים וברור מי התוקף ומי הנפגע. מי אמור לשאת באחריות על לשלם את המחיר על פשעיו ומי יכול ללכת במסלול של ההתגברות והלחימה על החיים. וגם אם הצד השני לא ישלם כי הוא לא בחיים יותר, את לא חייבת לשלם את החשבון שלו. והכעס מבהיר את זה.
כעס
אני חושבת שהכעס הוא טבעי ומוצדק ומותר לו להתקיים כל עוד הוא לא "מרעיל" אותי. הכעס שלי בא להגיד - אל תספרו לי כמה מסכן גם הוא היה בילדותו, אל תגידו לי תסלחי כי אחרת לא תוכלי להשתחרר, אני כועסת עליו/עליהם כי בגללם לא פיתחתי כישורים/לא טיילתי בעולם/לא בחרתי בני זוג וכ"ו. במקום כל זאת הייתי עסוקה בהעלאת עוצמות וכוחות פנימיים אפילו בשביל הדברים הטבעיים ביותר והפשוטים ביותר. אז (שוב) אני כועסת! אבל אני לא עסוקה בכעס בדרגת שיתוק, הכעס הוא חלק נוסף ממני אך לא שיתק אותי, במקביל עסקתי בטיפול בעצמי בהקמת משפחה בלימודים ובעיקר בהכרת עצמי וחיזוק נפשי ואם יותר לי להעיד על עצמי - עשיתי את כל אלו. לבנה
אני חושבת שהכעס הוא טבעי ומוצדק ומותר לו להתקיים כל עוד הוא לא "מרעיל" אותי. הכעס שלי בא להגיד - אל תספרו לי כמה מסכן גם הוא היה בילדותו, אל תגידו לי תסלחי כי אחרת לא תוכלי להשתחרר, אני כועסת עליו/עליהם כי בגללם לא פיתחתי כישורים/לא טיילתי בעולם/לא בחרתי בני זוג וכ"ו. במקום כל זאת הייתי עסוקה בהעלאת עוצמות וכוחות פנימיים אפילו בשביל הדברים הטבעיים ביותר והפשוטים ביותר. אז (שוב) אני כועסת! אבל אני לא עסוקה בכעס בדרגת שיתוק, הכעס הוא חלק נוסף ממני אך לא שיתק אותי, במקביל עסקתי בטיפול בעצמי בהקמת משפחה בלימודים ובעיקר בהכרת עצמי וחיזוק נפשי ואם יותר לי להעיד על עצמי - עשיתי את כל אלו. לבנה
(((((((לי-סהר)))))))
הבוקר כתבתי על הכעס הזה, ועכשיו במקרה נכנסתי לפורום, וכאילו כתבת בשבילי, אני לא מסוגלת לכתוב להתבטא כמו שאת אמרת את זה. המשפט "אני חושבת שהכעס הוא טבעי ומוצדק ומותר לו להתקיים כל עוד הוא לא "מרעיל" אותי." עשה לי דקירה בלב, כי אצלי אני מרגישה לפעמים שהוא כן "מרעיל" אותי. גם אני לא עסוקה בכעס בדרגת שיתוק, ובמקביל עסקתי בדברים אחרים, אבל הוא כמו אש מתפרצת והורס ככה פתאום לפעמים דברים שלוקח לי הרבה זמן לבנות, במחי יד . הוא תופס לו תקופות קשות בחיי, והוא מתחיל להרעיל אותי מחדש, עד שאני מצליחה להתגבר על המשברים בחיי, ולשתק אותו בצד עד הפעם הבאה. יום טוב מרחל-נשמה
הבוקר כתבתי על הכעס הזה, ועכשיו במקרה נכנסתי לפורום, וכאילו כתבת בשבילי, אני לא מסוגלת לכתוב להתבטא כמו שאת אמרת את זה. המשפט "אני חושבת שהכעס הוא טבעי ומוצדק ומותר לו להתקיים כל עוד הוא לא "מרעיל" אותי." עשה לי דקירה בלב, כי אצלי אני מרגישה לפעמים שהוא כן "מרעיל" אותי. גם אני לא עסוקה בכעס בדרגת שיתוק, ובמקביל עסקתי בדברים אחרים, אבל הוא כמו אש מתפרצת והורס ככה פתאום לפעמים דברים שלוקח לי הרבה זמן לבנות, במחי יד . הוא תופס לו תקופות קשות בחיי, והוא מתחיל להרעיל אותי מחדש, עד שאני מצליחה להתגבר על המשברים בחיי, ולשתק אותו בצד עד הפעם הבאה. יום טוב מרחל-נשמה
פעם חשבתי
שאני לבד בתחושות האלה כלומר אם אני כועסת מאוד! זה רק בגלל שאני (!) לא יודעת לסלוח אם יש לי חרדה משתקת שכובלת אותי לבית וגורמת לסביבה להיפגע/לכעוס/למאוס בי זה בגללי, כי לא למדתי להתגבר ולעמוד על הרגליים. אבל... עם הזמן ובו שיחות עם הרבה נשים וגם גברים גיליתי שאני לא לבד ואני לא אשמה והעיקר אני לא יוצאת דופן. לכן "העזתי" להתווכח על נושא הכעס דבר שלפני זמן לא רב הייתי מתכנסת בפינה מבויישת על עצם הכעס שזורם בי. אני יכולה לדבר על הקשיים והבעיות שיש בחיי בלי להתבייש כפי שבעבר שהייתי צריכה למצוא תרוצים למה לא באתי ואם באתי למה ברחתי וכ"ו. לצערי אנו נמצאות במקום דומה מבחינת החרדה והכעס כמובן, זה לא עושה אותי מאושרת, הייתי מעדיפה להרגיש משוחררת ללכת ולעשות את הדברים שאצל אחרים הם כל כך טבעיים אבל לפחות חלק מהסבל ירד כשהפסקתי להתגונן וקיבלתי את עצמי כמו שאני. רחל נשמה אני מקווה בכל ליבי שימצאו עבורך פתרון שיקל עלייך את התפקוד ואולי ימצאו גם משהו שייקל על כל חולי החרדה כמוני. לבנה
שאני לבד בתחושות האלה כלומר אם אני כועסת מאוד! זה רק בגלל שאני (!) לא יודעת לסלוח אם יש לי חרדה משתקת שכובלת אותי לבית וגורמת לסביבה להיפגע/לכעוס/למאוס בי זה בגללי, כי לא למדתי להתגבר ולעמוד על הרגליים. אבל... עם הזמן ובו שיחות עם הרבה נשים וגם גברים גיליתי שאני לא לבד ואני לא אשמה והעיקר אני לא יוצאת דופן. לכן "העזתי" להתווכח על נושא הכעס דבר שלפני זמן לא רב הייתי מתכנסת בפינה מבויישת על עצם הכעס שזורם בי. אני יכולה לדבר על הקשיים והבעיות שיש בחיי בלי להתבייש כפי שבעבר שהייתי צריכה למצוא תרוצים למה לא באתי ואם באתי למה ברחתי וכ"ו. לצערי אנו נמצאות במקום דומה מבחינת החרדה והכעס כמובן, זה לא עושה אותי מאושרת, הייתי מעדיפה להרגיש משוחררת ללכת ולעשות את הדברים שאצל אחרים הם כל כך טבעיים אבל לפחות חלק מהסבל ירד כשהפסקתי להתגונן וקיבלתי את עצמי כמו שאני. רחל נשמה אני מקווה בכל ליבי שימצאו עבורך פתרון שיקל עלייך את התפקוד ואולי ימצאו גם משהו שייקל על כל חולי החרדה כמוני. לבנה
רק היום העזתי לקרוא.....
ואחרי קריאה ראשונה, חשבתי שלא קראתי טוב אולי זה ציטוט של סיפור או שיר, קראתי שוב, והדמעות זלגו. עדי ידעתי שהשם מנצחת הולם אותך כבר מזמן, חשבתי מה אני יכולה לאמר אחרי קריאת החדר, ואחרי המשפט שחרט לי את הלב, על הילד.... רק את המילים האלה אני אוהבת אותך עדי הילדה, הבחורה, האישה את מדהימה , מעיין של כוחות נפש. ((((עדי))))) מרחל-נשמה
ואחרי קריאה ראשונה, חשבתי שלא קראתי טוב אולי זה ציטוט של סיפור או שיר, קראתי שוב, והדמעות זלגו. עדי ידעתי שהשם מנצחת הולם אותך כבר מזמן, חשבתי מה אני יכולה לאמר אחרי קריאת החדר, ואחרי המשפט שחרט לי את הלב, על הילד.... רק את המילים האלה אני אוהבת אותך עדי הילדה, הבחורה, האישה את מדהימה , מעיין של כוחות נפש. ((((עדי))))) מרחל-נשמה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.