'קול ישראל' מתחרה בעצמו.
הכוונה, כמובן, לשינויים ברשתות 'קול ישראל', שבמרכזן האיחוד בין רשת א' ל'מורשת'. האינסטינקט הראשוני לידיעה כזאת הוא, כמובן - המנטרה הקבועה, "חסכון בכסף". והרי מצויין בידיעה שזה נעשה בעקבות צמצום בתקציב רשות-השידור. אבל השינוי הזה כולל את השארת כל העובדים ברשות. לא שאנחנו , חלילה, בעד פיטורי עובדים, אבל אם ממילא אין כאן כל חסכון כספי - מה התועלת באיחוד הזה? מי בדיוק יהיה מרוצה מזה? הציבור הדתי - שבשבילו אין עכשיו בדיוק רשת שמיוחדת בשבילו, אלא מן יציר כלאיים עם שידורים שונים בתכלית, או מאזיני רשת א', שמהשעה 16:00 אין להם למה להאזין, ובימי שישי כל הבוקר אין להם למה להאזין? וה"חזרה" של רשת ב' לשדר תסכיתים. סליחה, אבל מתי בדיוק שידרה רשת ב' תסכיתי רדיו? אלה שודרו ברשת א' (זו שעכשיו מתאחדת עם 'מורשת' מטעמי חסכון) כאשר התוכנות 'רדיו דרמה' שודרו במקביל גם ב'קול המוסיקה' (גם זה היה בבחינת לערבב מין בשאינו מינו). ואם כבר החליטו על הצעד המבורך להחזיר את התסכיתים לרדיו, למה לרשת ב'? למה לא לרשת א', שזה חלק מן המנדט שלה? (רשת האומר, כזכור). מישהו זוכר שכוונתו של מנהל הרדיו הקודם, אמנון נדב, היתה להפוך את רשת ב' לגל פתוח של מוסיקה ואקטואליה? חזקה על המנהל הנוכחי, יוני בן-מנחם - בעברו כתב חדשות שנים רבות - שהמגמה הזאת אינה סותרת גם את מדיניותו ורצונותיו. אז איך זה מסתדר עם תסכיתי רדיו - מוקלטים - ברשת שמהות שידוריה מתיימרת להתאים לשידור חי? איכשהו נדמה שהמגמה היא לייתר את רשת א', ואת מה שמתאים לה - להעביר לרשת ב'. זה לא דבר חדש. כבר ב-1996 עלתה ברשת ב' פינה חדשה (שנדמה לי שכבר אינה משודרת כיום) 'מי מפחד משירה', באחריות חטיבת הבידור של 'קול ישראל', כאשר ל'קול ישראל' כבר יש מחלקת ספרות, המשדרת ברשת א'. אז במקום לקדם את רשת א', לפרגן לה ולייחצנה, מתחרה 'קול ישראל' בעצמו, במתכונת של "מקובלים ולא מקובלים".
בשורה משמחת: רשת ב' חוזרת לשדר תסכיתי רדיו.
