מזוזות

[בנדה1]

../images/Emo88.gif מזוזות

מזוזות
האם ישנו חוק שמחייב מעביד להדביק מזוזות בכל פתח משרד ?

 

[שיר ורד]

כן, בספר החוקים של עם ישראל

מזוזות
האם ישנו חוק שמחייב מעביד להדביק מזוזות בכל פתח משרד ?

כן, בספר החוקים של עם ישראל
מופיע הפסוק "וכתבתם על מזוזות בית ובשעריך" ראה דברים ו ט וכן דברים יא כ. ממשלות מדינות ישראל וחברי הכנסת לדורותיהם לא ראו צורך לחזור ולחוקק חוק זה. אבל אולי מסתמנת מזוזה בפתח. לאור הקלקולים הרבים בקיום החוק הקדום, הגיש לפני כשנה ח"כ יעקוב ליצמן הצעת חוק פרטית המחייבת קביעת מזוזה במבני ציבור ובכלל זה במשרדים.

 

[יוסאריאן]

ספר החוקים של עם ישראל...

כן, בספר החוקים של עם ישראל
מופיע הפסוק "וכתבתם על מזוזות בית ובשעריך" ראה דברים ו ט וכן דברים יא כ. ממשלות מדינות ישראל וחברי הכנסת לדורותיהם לא ראו צורך לחזור ולחוקק חוק זה. אבל אולי מסתמנת מזוזה בפתח. לאור הקלקולים הרבים בקיום החוק הקדום, הגיש לפני כשנה ח"כ יעקוב ליצמן הצעת חוק פרטית המחייבת קביעת מזוזה במבני ציבור ובכלל זה במשרדים.

ספר החוקים של עם ישראל...
שיר, אתה מתייחס לתורה שבכתב, אבל לא התורה שבכתב היא ספר החוקים של עם ישראל. למיטב ידיעתי, ספר החוקים של עם ישראל, נקבע על פי התורה שבעל פה. הקודיפיקציה של ההלכות האלה, נעשתה לראשונה על ידי הרמב"ם בספרו "הי"ד החזקה". לפי אותו ספר של הרמב"ם, אני חושב שאין שום חובה על מעביד לקבוע מזוזות במשרדים שלו, אם המשרדים אינם עשויים לדירת קבע. קרא את הלכה א' בפרק ו' להלכות תפילין ומזוזה, בספר האהבה של הרמב"ם: "עשרה תנאין יש בבית, ואחר כך יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה, ואם חסר תנאי אחד מהן, פטור מן המזוזה; ואלו הן: שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יתר, ושיהיה לו שתי מזוזות, ויהיה לו משקוף, ותהיה לו תקרה, ויהיו לו דלתות, ויהיה גובה השער עשרה טפחים או יתר, ויהיה בית חול, ויהיה עשוי לדירת אדם, ועשוי לדירת כבוד, ועשוי לדירת קבע.". משרדים או מפעלים אינם עשויים לדירת אדם, אינם עשויים לדירת כבוד ואינם עשויים לדירת קבע. לכן, לפי הבנתי - הם פטורים ממזוזה (לפחות לפי הרמב"ם). לא???? ואם כבר הבאתי מובאה מהרמב"ם ואם כבר עוסקים כאן במזוזה, אז כדאי להביא ציטוט נוסף מהרמב"ם (הלכה ה' בפרק ה' של אותו ספר), לטובת אלה שרואים במזוזה מעין קמע שיגן עליהם. ככה כתב הרמב"ם: "... אלו שכותבין בה מבפנים שמות המלאכים, או שמות קדושים, או פסוק, או חותמות - הרי הן בכלל מי שאין לו חלק לעולם הבא: שאלו הטיפשים, לא די להן שביטלו המצוה; אלא שעושין מצוה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע להנית עצמן, כמו שעלה על ליבם הסכל שזה דבר המהנה בהבלי העולם.".

 

[שיר ורד]

ספר החוקים הוא התורה שבכתב

ספר החוקים של עם ישראל...
שיר, אתה מתייחס לתורה שבכתב, אבל לא התורה שבכתב היא ספר החוקים של עם ישראל. למיטב ידיעתי, ספר החוקים של עם ישראל, נקבע על פי התורה שבעל פה. הקודיפיקציה של ההלכות האלה, נעשתה לראשונה על ידי הרמב"ם בספרו "הי"ד החזקה". לפי אותו ספר של הרמב"ם, אני חושב שאין שום חובה על מעביד לקבוע מזוזות במשרדים שלו, אם המשרדים אינם עשויים לדירת קבע. קרא את הלכה א' בפרק ו' להלכות תפילין ומזוזה, בספר האהבה של הרמב"ם: "עשרה תנאין יש בבית, ואחר כך יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה, ואם חסר תנאי אחד מהן, פטור מן המזוזה; ואלו הן: שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יתר, ושיהיה לו שתי מזוזות, ויהיה לו משקוף, ותהיה לו תקרה, ויהיו לו דלתות, ויהיה גובה השער עשרה טפחים או יתר, ויהיה בית חול, ויהיה עשוי לדירת אדם, ועשוי לדירת כבוד, ועשוי לדירת קבע.". משרדים או מפעלים אינם עשויים לדירת אדם, אינם עשויים לדירת כבוד ואינם עשויים לדירת קבע. לכן, לפי הבנתי - הם פטורים ממזוזה (לפחות לפי הרמב"ם). לא???? ואם כבר הבאתי מובאה מהרמב"ם ואם כבר עוסקים כאן במזוזה, אז כדאי להביא ציטוט נוסף מהרמב"ם (הלכה ה' בפרק ה' של אותו ספר), לטובת אלה שרואים במזוזה מעין קמע שיגן עליהם. ככה כתב הרמב"ם: "... אלו שכותבין בה מבפנים שמות המלאכים, או שמות קדושים, או פסוק, או חותמות - הרי הן בכלל מי שאין לו חלק לעולם הבא: שאלו הטיפשים, לא די להן שביטלו המצוה; אלא שעושין מצוה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע להנית עצמן, כמו שעלה על ליבם הסכל שזה דבר המהנה בהבלי העולם.".

ספר החוקים הוא התורה שבכתב
התורה שבעל פה הכוללת את המשנה והגמרא - נותנת את הפרשנות לחוק (בדומה לתקנות שבימינו). הרמב"ם , אכן היה אחד מגדולי החכמים הגדולים, שריכז את ההלכות מתוך הגמרא והראשונים שהיו לפניו תוך השמטת השקלא והטריא שבגמרא , כאשר הוא מכריע בהלכות שונות בהן לא נפסקה הלכה בגמרא או בפרשנים שקדמו לו. הרמב"ם מהווה אסמכתה הלכתית סופית , רק לעדת התימנים. יתר העדות והקהילות מסתמכים על פוסקים מאוחרים יותר. הספרדים מסתמכים על רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך והאשכנזים על הרמ"א.(רבי משה איסרליש). אפילו מדברי הרמב"ם אפשר לראות שהפרשנות שלך לדירה (הנסמכת אולי על המושג בחוק דירת מגורים) איננה מדויקת כך הוא כותב בהלכה ז. "בית התבן בית הבקר בית העצים בית אוצרות פטורין מן המזוזה שנאמר ביתך ביתך המיוחד לך פרט לאלו וכיוצא בהן לפיכך רפת הבקר שהנשים יושבות בה ומתקשטות בה חייבות במזוזה שהרי יש בה יחוד לדירת אדם בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינם עשויין לדירה אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו חייבין במזוזה". משרדים ומפעלים של ימינו שגם בהם יושבות נשים ומתקשטות, מן הסתם יהיו חייבים במזוזה אף לפי דעת הרמב"ם.

 

[יוסאריאן]

במשרדי ועדת קישוט?

ספר החוקים הוא התורה שבכתב
התורה שבעל פה הכוללת את המשנה והגמרא - נותנת את הפרשנות לחוק (בדומה לתקנות שבימינו). הרמב"ם , אכן היה אחד מגדולי החכמים הגדולים, שריכז את ההלכות מתוך הגמרא והראשונים שהיו לפניו תוך השמטת השקלא והטריא שבגמרא , כאשר הוא מכריע בהלכות שונות בהן לא נפסקה הלכה בגמרא או בפרשנים שקדמו לו. הרמב"ם מהווה אסמכתה הלכתית סופית , רק לעדת התימנים. יתר העדות והקהילות מסתמכים על פוסקים מאוחרים יותר. הספרדים מסתמכים על רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך והאשכנזים על הרמ"א.(רבי משה איסרליש). אפילו מדברי הרמב"ם אפשר לראות שהפרשנות שלך לדירה (הנסמכת אולי על המושג בחוק דירת מגורים) איננה מדויקת כך הוא כותב בהלכה ז. "בית התבן בית הבקר בית העצים בית אוצרות פטורין מן המזוזה שנאמר ביתך ביתך המיוחד לך פרט לאלו וכיוצא בהן לפיכך רפת הבקר שהנשים יושבות בה ומתקשטות בה חייבות במזוזה שהרי יש בה יחוד לדירת אדם בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינם עשויין לדירה אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו חייבין במזוזה". משרדים ומפעלים של ימינו שגם בהם יושבות נשים ומתקשטות, מן הסתם יהיו חייבים במזוזה אף לפי דעת הרמב"ם.

במשרדי ועדת קישוט?
צריך שבמשרד יהיה "יחוד לדירת אדם". נראה לי שרוב המשרדים לא עונים על זה. וגם אם יושבות שם נשים ומתקשטות - אמשיך להיות דון קישוט.