אלבום השבוע 194

silver jew

New member
../images/Emo89.gif אלבום השבוע 194 ../images/Emo90.gif

מנהל או מנהלת? מה נסגר? מתי יתפוגג המתח? מה המוזיקה שאתם מאזינים לה כאשר אתם במתח? אני הקשבתי לאלבומיו של ג'ון מאוס, הבחור מפרסם במייספייס שלו רק את הביקורות אשר מכריזות עליו כמאוס. הוא ממש לא. תקשיבו לאלבומו הקודם וגם לאחרון, תקשיבו לשיר כמו sex with god או ל-do your best ותגידו לי שלא מדובר בקלאסיקה! בנוסף, ניסיתי להשלים (נואשות) את הפערים עם סיכומי סוף השנה בכדי למצוא את היהלומים שפסחתי עליהם. אין ספק שהאלבום של Amy Winehouse הוא אחד המדליקים, אולי אפילו יותר טוב מזה של M.I.A.? אני אחליט עד השבוע הבא... ואתם/ן?
 

milkofamnesia

New member
We really are ants now.

השבוע גיליתי את נפלאות אדיטורס, הלהקה שהתנכרתי אליה רק בגלל שהיא הושוותה לאינטרפול ונאמרה שהיא חיקוי זול שלה. אז השבוע בדרכי לניצנים גיליתי עד כמה זה לא נכון וכמה ש- an end has a start הוא אלבום מעולה, שמלבד הקול הבריטוני של ת'ום סמית' (אני מקווה שזה השם שלו ><") אין בעצם דמיון רב. ממליץ. פיאס: האפי קריסמאקה & א האפי ניו יר!
 

The Miller

New member


Josh Ritter - The Historical Conquests Of Josh Ritter הוא ממש נשמכ כמו בוב דילן, אבל הוא טוב. Band Of Horses - Cease To Begin לא התלהבתי. Sublime - Sublime נשגב. הבילויים - שכול וכישלון אני משער שהם מבינים מה הם עושים, אני לא ממש הבנתי את הקטע.. LCD Soundsystem - Sound Of Silver האלקטרוניק שלו קצת מעאפנה בעיני, ושיר הנושא נוראי, אבל יש כאן כמה שירים נחמדים. אסף אמדורסקי - מנועים שקטים תמיד אהבתי את אסף.
 

The Miller

New member
לא לזה התכוונתי.

התכוונתי שבדרך כלל לא הייתי אוהב מישהו שנשמע ממש כמו בוב דילן, כי אז פשוט הייתי שומע בוב דילן.
 

ArsaWhat

New member
בכל פעם שאני שומע הבילויים

מתעורר בי הרצון העז שתהיה איזו הפיכה צבאית. הטקסטים שלהם עושים לי בחילה, ואולי זה מה שהם רצו, כדי שאתעל את הבחילה הזו להפגנה נגד הכיבוש מול מוזיאון ת"א, אבל אני אתעל אותה לכיוון של סתם לא לרצות לשמוע אותם. וסאונד אוף סילבר (שיר הנושא) נשמע קצת לואו טקי בהתחלה, אבל צריך לתת לשיר הזה לגדול עליך. הרגע שבו הפסנתר מתנפץ על הביט הדי פשוט והיעני-מכונה הוא ה-רגע בשיר הזה לדעתי.
 

חולוני

New member
Sound Of Silver זה שיא האוברייטד של השנה

אפילו יותר מהשני של הארקייד פייר. ממש לא מובן לי איך האלבום הדי בינוני הזה נבחר ל"אלבום השנה" בכמעט כל סיכום שנה ברשת.
 

ArsaWhat

New member
לא יכול להסכים/לא להסכים

פשוט כי השנה בקושי שמעתי דברים חדשים (מ-LCD החדש שמעתי רק את השיר הזה, NY i love you ועוד שיר אחד), ונהייתי הרבה יותר חשדן כלפי כל מיני פודקאסטים וטורים מעודכנים ובלוגים שמשתמשים פחות או יותר באותם המילים כדי לאתר טראק אחר/אלבום אחר שהוא הדבר הנכון לשמוע נכון לחודש/שבוע זה. למה שכן הקשבתי - השתדלתי לבוא נקי, כמה חודשים אחרי שיצא (אם זה מהשנה, כמובן...). בכך אופן, את הטראק עצמו אהבתי - קשה לי להתייחס אליו בתור שיר, כי יש בו יותר אלמנטים מועדוניים ואפילו שבטיים משהו מאשר "שיריים", כאילו עם בית, גשר ופזמון (וסולו תופים).
 

ArsaWhat

New member
לפחות אני עקבי

בהודעה הקודמת התייחסתי לסאונד אוף סילבר כשיר, ועכשיו כטראק. בקיצור, טראק. לא שיר. טראק.
 

Fell

New member
אני חייבת לדעת...

איזה מהטקסטים שלהם מעורר בך בחילה? ולמה?
 

ArsaWhat

New member
חיליק פורצלינה, למשל

אני יכול להישמע טרחני ונודניקי וניסיון מאומץ מדי לחפש סאב טקסט, אבל זה מה שאני חושב: בוא תראה את חיליק פורצלינה מסתכל על המצעד בוא תראה את חיליק פורצלינה מסתכל על המצעד הוא לא לבד, הוא לא לבד בכל הארץ מסתכלים על המצעד חיליק פורצלינה = מסעודה משדרות (או מיד אליהו, שזה בתל אביב, אבל לא באמת תל אביב), המכנה המשותף הרחב ביותר, מי שמקשיב למצעד של גלגלצ כל שבוע, או רואה את מצעד הפספוסים הכי טובים של יגאל שילון, או שולח SMS-ים לכוכב נולד לרקוד עם כוכבים ולמחרת זו שיחת הברזיה שלו (או פינת הקפה), או רואה יצפאן. קודם התזמורת ואחר כך מכונות הירייה קודם התזמורת ואחר כך מכונות הירייה מהקריה אל העירייה עושים שלום למכונות הירייה התזמורת = תזמורת הצעדה הצבאית עם המרש הצבאי שגורם לקתרזיס, כשחניכי קורס הקצינים (שאח"כ יורים בערבים חסרי ישע) או קורס הטיס (שאח"כ מפציצים ערבים, שוב, חסרי ישע. ועוד עם מכה קלה בכנף) מעיפים את הכומתה שלהם מראשם יפה הבלורית לשמיים, לקול תשואות הקהל ביציע. התזמורת באה קודם, כדי לרכך את הירייה. יורים ובוכים. מהקריה אל העירייה = נו, לא צריך ללכת כל כך רחוק. בעיריית ת"א יושב רון חולדאי, טייס גאוותן ומתנשא, שבעבר ישב בקריה, או בכל מחנה צבאי אחר, ועכשיו נותן אישורים לבעלי הון לבנות מגדלים לבעלי הון שיהרסו את הצביון התל אביבי. כמה גנרלים יש בחברה הישראלית, במיוחד באלה שמנהיגים אותה! בעיר דימונה יש ילדה עם שני ראשים ושש ידיים בעיר רמאללה יש תינוק שמת לפני שהוא נולד אבל את חיליק מעניין יותר לראות את המצעד לראות את המצעד חיליק פורצלינה, עזבו אותו מהשטויות האלה. האמת שחיליק פורצלינה נשמע כמו קריקטורה של איזה אחד מהפריפריה (זה היה חייב לבוא...), כאילו בא מפאקינג ראשון לציון, או בת ים, או קריית שמונה - לא עסוקים שם עדיין בשיקום נזקי הקטיושות? - אבל חיליק הזה, אסקפיסט אמיתי. אל תראו אותו ככה, הבנאדם לא רואה בעיניים מימין ושמאל, הוא יושב במפגש של הטוטו-לוטו ברחוב הראשי של העיר ורואה את המצעד, כשמסביבו פשע ויריות - נו מה לעשות שאין לבונטין 7 בראשון לציון? נוסעים לשינקין בת"א בשישי בצהריים. ובסוף יש טנדר עם בלונים שמוביל את הגופות ובסוף יש טנדר עם בלונים שמוביל את הגופות כל כך זקופות, גופות יפות האח הידד לבלונים ולגופות יעני עם ישראל אוהב את המתים. אוהב להוקיר אותם, באנדרטאות ובטקסים, אבל גם להשוויץ בהם, הם נפלו בחזית על הגנת המולדת, יא אללה, כדי שאנחנו בעורף נוכל לישון בשקט. מעניין אם האלוף אלעזר שטרן בא על סיפוקו, אם אתם מבינים למה אני מתכוון, מדו"ח הנופלים בחלוקה לערים/קיבוצים/התנחלויות ביש"ע. בוא תראה את חיליק פורצלינה מסתכל על המצעד בוא תראה את חיליק פורצלינה מסתכל על המצעד בוא תראה את חיליק פורצלינה מסתכל על המצעד ואלמנט הרפטטיביות! טוב, סתם. אני חושב שעצם שילוב המילים המקאבריות עם העיבוד השמח והעליז הוא יפה מאוד (בכל זאת השילוב הזה לא הכי נפוץ בשירי מחאה), ומחאה זה חשוב, אבל וואלה - אותי הם לא מייצגים, בכלל, והטקסט המתנשא הזה - אה, מרכז העולם, שכחתי...
 

Fell

New member
ניתוח יפה

(חבל שאין פה יותר הודעות כאלה, שלך או בכלל) אני מסכימה שהביקורת שלהם היא לא מאוד מקורית וחדשנית, אבל ה'איך' שלהם, והמוזיקה מאוד יפים בעיניי. ואני באותו צד של המפה הפוליטית, אז אני לא מרגישה התנשאות. אבל אולי יש משהו בדבריך לגבי זה, קשה לבקר בלי לצאת מתנשא. אני תמיד חשבתי על חיליק פורצלינה כתל אביבי (מהקריה אל העירייה, כאמור) שלא ממש מתעניין במה שקורה מסביבו בשאר הארץ ולא כעל 'מסעודה משדרות', אבל לא יודעת, יכול להיות. זה לא ממש משנה אם הוא מתל אביב או מרעננה. או מראשון.
 

ArsaWhat

New member
את המוסיקה גם אני אוהב

ובכלל, שום דבר לא חקוק בסלע. יש עוד על מה לדון, אבל אני חוזר אל המקום ללא האינטרנט שבו אני חי (קוראים לזה דירה ללא אינטרנט. חייב לקנות לפטופ, איך אפשר להמשיך לשבת עם אייס קפה ארומה בלי לפטופ?) ככה שאם יש דעות נוספות, אקרא ואגיב כאשר יתאפשר.
 

קזאר

New member
אני חולה

ככה שלא יצא לי להקשיב למוזיקה ממש. רגע. זה קשור בכלל? בשבוע שעבר הקשבתי די הרבה לאחרון של The rosebuds שתמיד היו נחמדים ולא המון מעבר. גם הפעם ככה. אז מי שרוצה מוזיקה עם אחלה לחנים, הפקה טיפה מיופיופת, וטקסטים טובים, אך בעלי נפילות רציניות, שיקשיב ל- Night of the furies או לקודם שלהם, שהוא טיפה טיפה יותר טוב Birds make good neighbours - וזה נכון אגב, בדקתי!
 

ניימן3

New member
תגיד כן לזקן!

או במילים אחרות: Robert Wyatt - Comicopera. זה בסה"כ האלבום השני של וייאט שהאזנתי לו אי פעם, כשהראשון הוא Rock Bottom המופתי מ - 1974. אז מרגישים שהזמן עבר, גם בהפקה וגם בכך שהמוזיקה פחות מופרעת יצירתית מאשר ב - 74. אבל כשרון זה כשרון, ואני כמעט מסכים עם ת'ום יורק שלא הצליח להקשיב מעבר לטראק הראשון. הוא פשוט כל כך יפה שחייבים לשמוע אותו בלופ שוב ושוב. חוץ מזה: אלבום הבכורה של שיטי סיטי התחיל להתנגן ואמור לצבור עוצמה לקראת שבוע הבא. וגם שני אלבומי מטאל, Paradise Lost של Symphony X (שמצליחה לשלב בין מוזיקה קלאסית סטייל באך למטאל בועט) ו Victory Songs של Ensiferum. שניהם נבחרו במקומות שונים לשניים מעשרת אלבומי המטאל הטובים של השנה (או לפחות, לשניים מאלבומי המטאל הגדולים שעוד לא האזנתי להם השנה). לפחות בקשר לסימפוני איקס אני מגלה הסכמה מלאה. ואכזבת השבוע: Final Fantasy - Has a good home. זמן רב לאחר שהתאהבתי באלבום האחרון של פיינל פנטסי החלטתי שהגיע הזמן לבדוק את הבק-קטלוג שלו. האלבום הראשון שניסית, Has a good home, פשוט איכזב לגמרי. הסגנון אותו הסגנון, אבל המוזיקה לא מתחברת והתוצאה משעממת לגמרי. מצד שני, אולי האשמה בי?
 
the twilight sad

האלבום Fourteen Autumns and Fifteen Winters שלהם נבחר בכל מיני מקומות (למשל כאן) כאחר מהטובים ביותר שיצאו השנה. הדבר הראשון שהרגשתי כשהקשבתי לו בפעם הראשונה זה את הלב שלי מתרחב, והדבר השני שהרגשתי זה בושה שלא הכרתי אותם קודם, במיוחד כשבמשך כל השנה 90% מהמוזיקה ששמעתי באה מסקוטלנד. בשבוע האחרון לא הצלחתי להפסיק להקשיב להם, זה באמת אלבום מצוין ומתאים לי בדיוק לעכשיו
 
איימי היא סגנית אלוהים בעיניי, אבל זה ממש לא

רוק זה סיקסטיז ואת רוב השירים שלה היא מבצעת על ביטים של מרווין גיי ועוד אחת מהפס כל של ריקוד מושחט........ פרט לעובדה שהקשר בינה לבין רוק לא קיים היא בהחלט אחת הכישרונות הגדולים (יהודיה ונרקומנית אגב יש הופעה שלמה שלה בMSN בחינם למי שמעוניין, בקטעי הגישור היא מוכיחה את נרקומניותה, דבר שני גם היא מתקשה להגיע לרמת ביצועי הסטודיו, בריינאב היא דווקא הצליחה לעמוד יפה בשאר קצת פחות, מרגישים את הסמים במופע, למי שלא ידע ילידת אנגליה(לפי המבטא)
 
למעלה