כעסים

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo9.gifכעסים../images/Emo46.gif

לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו כועסים לאללה על משהו שקורה מחוצה לנו, כאילו - מישהו מבחוץ "מעצבן אותנו".. משהו שקורה מעצבן אותנו, כל מיני אירועים כאלה ואחרים שגומרים לתגובה של כעס. לעומת זה, יש גם את הכעסים שלנו על עצמנו.. בגלל כל מיני דברים שעשינו ולא הצליחו לנו, בגלל אירועים להם גרמנו או כל מיני כאלה. מה מכעיס אתכם? איך אתם מתמודדים עם ההרגשה הזו של כעס? אוהבים

 

[Purple Mushroom]

אני לא יודע אם לשייך את זה לכעס.. או לפחד..

חשבתי על זה . מכעיס אותי . הכי קל לכעוס על בני משפחה. הזיכרון שלי עכשיו , זה שאני לפמעים כועס על אמא שלי, שבמניפולציות שלה (למרות שעוזרת לי הרבה), בשליטה שלה עלי . מדברת איתי ומנסה לגרום לי להחליט החלטות שלפעמים לא נראות לי ביום יום..

 

[ferr]

../images/Emo46.gifכעסים

אנ מודה, אני בנאדם שכועס הרבה, בעיקר על הסביבה בד"כ ממש ממש לא על עצמי.. למען האמת, אני לא זוכרת מתי כעסתי על עצמי פעם אחרונה.. אולי ז בסדר ואולי זה לא.. אולי זה סוג של עיוורון, סוג של בריחה.. אני באמת חושבת שאני בסדר.. אול בסדר ביחס לעולם אבל באמת בסדר.. אני חושבת שאני בן אדם ישר וטוב. אולי קצת כועסת על אנשים בעיקר על אנשים קצת תמים או כאלה שפשוט לא מפותחים, טיפשים שחושבים שהם חכמים.. ואולי אני צריכה לגעוס על עצמי שאני בעצם כועסת על אנשים? אולי לא?? אני עובדת בקו 2 של שירות לקוחות (אני מתקשרת ללקוחות, לא מקבלת שיחות)..

קשה לי עם אנשים שלא מבינים ולוקחים ממני את האנרגיות (האנרגיות שהולכות בזמן שאני, מנסה להסביר להם)

קשה לי לוותר על מנת לגשר בין החברה שאני עובדת בה לבין הלקוח..

קשה לי שאני צריכה להיות בוגרת ולהבין תמיד..

קשה לי שאני צריכה לעשות ולתרום על מנת להביא את השינוי אפילו שהוא לא עבורי..

ובעיקר קשה לי שאני מרגישה שלא משלמים לי מספיק על זה.. כל הקושי הזה מתורגם בד"כ מתורגם לעצבים

.. אז האם זה בסדר שאני לא כועסת על עצמי??? או שאולי אני צריכה לכעוס על עצמי שאני לא עושה שום שינוי במצב?? בפועל, אני מחפשת עבודה חדשה כבר מס חודשים אבל זה לא פשוט, אני לא רוצה לרדת ברמה אלה לעלות וזה לוקח קצת זמן... בקיצור, מעצבן.....

 

[צונו123]

כעס? כל כך קל לכעוס....../images/Emo178.gif

מותר לנו לכעוס, אנחנו רק בני אדם, אנחנו לא מלאכים ! כעס הוא ביטוי של הרגשה לא טובה, עבדו עליי, לא שילמו לי, הלקוח לא צודק, אמא שלי עם מניפולציות וכו'. גם על עצמי אני כועסת כשאני חושבת שעשיתי משהו לא טוב, ואפילו בלי להתכוון לכך ! אני לוקחת פסק זמן של כמה דקות, להיות לבד, ובודקת, איך אפשר לתקן?! כבר אמרו את זה קודם, לפניי...."כל עוד הנר דולק, אפשר עוד לתקן" והכוונה היא שאני עורכת חשבון נפש, חסר פחד ונוקב,ומכפרת במישרין ,באנשים שבהם פגעתי! ואם אני זו שנפגעתי, אני מעמידה קברים על מקומם בדרך שלי... שבת שלום עם המון אהבה !

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo23.gifאוהבת צונו../images/Emo24.gif

הרגע קראתי את המסר שלך... מבטיחה להשיב מאוחר יותר, כי כרגע עפה

לצעד ראשון.... אז, קצת קצת סבלנות

שבוע טוב לנו. אוהבת

 

[ferr]

תודה צונו

 

[0בוחרת בחיים0]

היי ferr../images/Emo24.gif

נשמע שאת אדם מאד נוח לכעוס, והלא המונמון דברים מכעיסים אותך. למדתי פעם משפט, דווקא מהמקורות או משהו כזה..

עורר את כעסו

המשפט בא ללמד אותנו שבכדי שמישהו יעורר בנו משהו, אנחנו קודם צריכים להכיל אותו. אם משהו מעצבן אותי - משמע אני מכילה עצבים. אם משהו גורם לי לאהוב - משמע אני מכילה אהבה, וכך הלאה, לגבי הכל. כשאת כועסת, את רק מענישה את עצמך, ואני מציעה לברר עם עצמך, מה באמת מרגיז ומקומם אותך, משום שיש כל מיני סוגי אנשים סביבנו, ולא ייתכן שכל אחד ואחת ייגע בנו פנימה, אלא אם אנו מרשים לו להכנס לשם, ולעורר בנו רגשות כאלה ואחרים. מאין הצורך הזה שלך להבין טוב יותר מאחרים? מאין הצורך שלך להעניק להם את האנרגיות שלך? מאין הקושי לוותר? בדקי מה כל אלה מספקים אצלך, והאם זה באמת נחוץ ומועיל לך ביומיום או בכלל...

אני מניחה שתגלי לא מעט בזמן חפירה אמיתית וכנה עם עצמך... את מזכירה לי את עצמי בפעמים הראשונות שירדתי לחדרי הNA, חשבתי לעצמי, עמוק בפנים, "מה לי ולמקום הזה? ומה לי ולאנשים האלה.. בעיקר כאלה שהיו "משומשים", ובעיקר כאלה שהפריע לי לשמוע מה מדברים כשכבר רציתי לשמוע.. במילים אחרות... באתי מגבוה, גבוה מאד... היום ברור לי שאם משהו מפריע ואני רוצה לשנות, כל מה שאני יכולה לעשות זה לשנות את אותו משהו בתוכי, ולא להיות איזו סגנית של אלוהים ולבקש את השינוי אצל האחרים. זה לא הולך, גם אם מאד ארצה. התכנית מדברת גם על זה בין היתר - להתעסק בעצמנו ולא באחרים. ועכשיו... אני מתכוננת לקבוצת צעדים... צעד ראשון.. תרתי משמע, צעד ראשון שלי אל עצמי.

שבוע טוב לנו

אוהבת

 

[רוניוס 1]

37.סימנים וסימפטומים לחזרה לשימוש ../images/Emo91.gif

37. סימנים וסימפטומים לחזרה לשימוש ===================================== 1. חשש לרווחה אישית. 2. הכחשה. 3. העדר התלבטויות לגבי ניקיון. 4. ניסיונות כפייתיים לכפות ניקיון על אחרים. 5. הגנתיות. 6. התנהגות כפייתית. 7. התנהגות אימפולסיבית. 8. נטייה להתבודדות. 9. תפיסה מצומצמת. 10. דיכאון קל. 11. הפסקת צכנון דברים. 12. כישלונות בביצוע תוכניות. 13. חלומות בהקיץ וחשיבה רצונית. 14. תחושה ששום דבר לא מצליח. 15. רצון ילדותי להיות מאושר. 16. תקופות של בלבול. 17. מריבות עם חברים. 18. רוגז שמתעורר בקלות. 19. תזונה לאמסודרת. 20. חוסר יכולת הקשבה. 21. שינה לא מסודרת. 22. איבוד הדרגתי של סדר היום. 23. תקופות של דיכאון עמוק. 24. השתתפות לא מסודרת בקבוצות לעזרה עצמית. 25. פיתוח עמדה "לא איכפת לי". 26. דחייה ישירה של עזרה המוצעת. 27. אי שביעות רצון מהחיים. 28. תחושות של חוסר אונים והעדר כוח. 29. רחמים עצמייים. 30. מחשבות על שימוש חברתי. 31. שקר מודע. 32. איבוד מוחלט של ביטחון עצמי. 33. כעסים לא פתורים. 34. הפסקת כל טיפול. 35. בדידות מדכא. תסכול. כעס ומתח. 36. תחילה של שימוש נשלט. 37. איבוד שליטה על שימוש.

 

[ferr]

היי בוחרת בחיים, סורי על הדיליי..

כתבת משפט שקצת עורר בי רגשות.. אמא שלי תמיד נהגה להגיד לי ש "להתעצבן, זה להאשים את עצמך שטיפשות של אחרים" גם איתה וגם איתך אני לא מסכימה, אם ננתח את המצב, אז מה בעצם מעצבן אותי? אופן העבודה?? סוג העבודה?? מה שהי דורשת ממני כעובדת בה?? אם זה כלכך "קשה לי", "לא בישבילי" וכ"ו, אז מה אני עושה שם?? אני מתרגזת ומתעצבנת וכביכול לא באמת עושה שום דבר על מנת לשנות את זה.. אני לא קמה ומתפטרת.. אני ממשיכה לקום בכל בוקר ולהגיע לעבודה.. בכל יום אני אומרת לעצמי "היום שינוי גישה" לא לקחת ללב לא להתרגש משום דבר, שהכל יעבור ליידי... אבל בפועל, לא זה לא ככה.. מגיע השעה הרגע שדברים לא מסתדרים לי עם דרך המחשבה.. עם צורת ההתנהגות.. אבל אין מה לעשות, אני עובדת שצריכה לקבל אתץ מה שקורה ולפעול לפי ההנחיות גם כאשר הן לא לטעמי... בקיצור, מה שאני מנסה לומר אחרי כל הסיבוך הזה זה שזה לא תמיד נכון לומר את המשפט הזה ובהחלט לא לגבי כל "היתעצבנות".. נ.ב בפועל אני כן מחפשת עבודה רק שאני בררנית מאוד על מנת למנוע בעיות עתידיות מסוג זה למשל יום מעולה לכולם, שבוע טובה וגם שנה טובה

 

[liranush39]

כעס מתוך כעס פנימי

את יודעת,אמרה לי פעם מישהי חכמה- שברגע שאת כועסת/נעלבת את נותנת למישהו אחר את השליטה ברגשות שלך. את זו שבוחרת להיעלב או לכעוס. ברגע שאת כועסת על מישהו- סימן שגם בך- באותו עניין, את לא מרוצה מהדבר. את מתחברת עם אנשים- שלרוב משקפים גם משהו שיש בך. ולא משנה אם את אוהבת אצלהם את זה או לא. לכן לדעתי- ברגע שאת כועסת על מישהו- תנסי לחשוב- איפה הדבר הזה נמצא אצלי?, האם אני כועסת על עצמי- כי גם לי יש את התכונה המרגיזה הזו? ברגע שתראי את אותו בנאדם כמראה שלך שמשקפת לך משהו על עצמך, את תכעסי עליו- אבל פחות. את תביני איפה את צריכה להשתפר,ואת יותר תביני אותו. ככה אני רואה את הדברים. דרך צלחה

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo51.gif לירנוש וברוכה הבאה../images/Emo140.gif

 

[נקי ורק להיום]

אותי מכעיס

בעבודה שלי נידמה לי שלא מבינים אותי מכעים אותי שלא כולם עובדים כמוני אני לא מקבל שעובד שלי אומר לי שהוא חולה ביגלל שאני מגיע גם שאני חולה לעבודה אני מצפה גם מהעובדים שלי יגיעו כנראה שאני באמת חולה בראש...

 

[ferr]

היי..אתה לא חולה בראש אבל..

 

[ferr]

המשך..

אני אסביר לך בפשטות.. ממה שהבנתי אתה הוא בעל העסק הוא בתפקיד בכיר.. אתה מקבל משכורת גבוהה יותר ומוטלת עלייך יותר אחריות.. אתה לא יכול לצפות מעובד, שמרוויח פחות ממך ומוטלת עליו פחות אחריות להגיע כשהוא חולה.. לעשות את העבודה הכי טוב שיש ולהשקיע כלכך.. אחרי הכל לך יש סיבות טובות, הם רק עובדים פשוטים שמרויחים לא יותר מידי.. זה שאתה מגיע חולה זה יפה ו, בשבילך! אתה לא יכול לצפות מאף בנאדם שיגיע חולה ו\או ישקיע כמוך.. שיהיה לך אחלה יום שבעולם, אחלה שבוע!

 

[0בוחרת בחיים0]

הוא לא ממש בעל עסק../images/Emo13.gif אבל...

הוא בכיר במקום מסוים. אני יכולה להבין את הצורך לתת דוגמא אישית, לעשות את הכל על הצד הטוב ביותר שאתה מכיר ויודע, ויחד עם זה, אני גם חושבת שיש גבול לכל תעלול

אני לא חושבת שאם אהיה חולה, אכריח את עצמי ללכת לעבודה, אלא אם ארגיש שאי באמת יכולה וזה לא מפריע לי... מאידך, אני כן מסוגלת להבין את מי שבוחר לנוח כשהוא חולה. אחרי הכל - מחלה נתפסת בעיני לפחות, כזעקה של הגוף למנוחה. מה אתה אומר ידידי? תמשיך לבוא, אוהבים

 

[נקי ורק להיום]

תגובה

שלום לך בוחרת לחיות אני לא מצדיק את זה שמישהוא חולה יגיע לעבודה אני מדבר וחושב ככה כי הראש שלי חולה ואני עובד על זה שעובד שלי אומר אני חולה אני לא מאמין לו וגרוע מיכול אני לא שוכח לו את זה הבנת אותי?יש לי המון מה לשפר עם עצמי והסביבה שלי שהיה לך ערב טוב ידידתי היקרה

 

[צונו123]

שוב הכעס?../images/Emo140.gif

הכעס, הוא המכשול הגדול ביותר למחשבה צלולה ואוביקטיבית. אין זה אומר, שאין לך סיבה מוצדקת לכעוס, או שאסור לכעוס, אבל הכעס הוא מצב שרצויי בהחלט להתגבר עליו ולשלוט בו. כל זה שולי, החשוב באמת, שאתה תחלים החלמה מלאה ומהירה. אם או בלי העבודה!

 

[dornat]

אולי תנסה להסתכל על העולם בקטע טוב

תגיד לעצמך אני נותן קרדיט לעובדים שלי, כי הם שלי ואני מאמין שהם בסדר ולא משקרים לי. אם תתן לעובד שלך את התחושה שהכל בסדר שהוא לא הגיע כי היה חולה, ואומר לו אין בעיה תנוח תרגיש טוב אז הוא לא יעבוד עליך פעם הבאה, כי הוא ירגיש עם זה רע מאוד. תגיד לעצמך אני לא יכול לשנות ולחנך את העולם ואם הבן אדם חולה יותר מידי פעמים אתה תמיד יכול לפטר או לקחת אותו לשיחה וכ"ו יש פתרונות לכל דבר אבל סתם כעס לא נותן כלום. בדיוק המקרה ההפוך שעובד שונא את מקום העבודה שלו ולא סובל את המנהל אז אני אומרת: אם לא טוב לך קום ולך אל תאשים אחרים זה שוק חופשי.