"בתו של מרפא העצמות" ספר חביב

נילי41

New member
../images/Emo91.gif "בתו של מרפא העצמות" ספר חביב ../images/Emo63.gif

בזמן האחרון קורה שאני נתקלת בתופעת מחלת אלצהיימר בכל מיני מקומות שלא ציפיתי לה. בשבוע שעבר סיפרתי לכם על הסרט הארגנטינאי "הבן של הכלה" שנתקלתי בו תוך כדי זיפזופי בערוץ הסרטים בטלוויזיה. בסרט מוזכרת מחלת האלצהיימר של אמו של הגיבור הראשי, והצורה שבה הוא ואביו מנסים להתמודד איתה. זה לא הנושא העיקרי של הסרט אבל זה מובא בו בצורה יפה. השבוע, אולי בגלל שבוע הספר, לקחתי ליד ספר שמונח אצלי עוד מהשנה שעברה, אבל לא קראתי בו עדיין בגלל שבכלל לא קראתי ספרים בזמן האחרון כי לא הייתי במצב נפשי מתאים... אתם בטח מבינים למה אני מתכוונת. בכל אופן, הספר "בתו של מרפא העצמות" של הסופרת הסינית-אמריקאית אמי טאן, מונח אצלי על המדף כבר כמעט שנה. התכוונתי לקרוא בו כי הכרתי ספרים קודמים של הסופרת הזו ואהבתי את הכתיבה שלה. היא מספרת על בני משפחתה שחיו בסין לפני שהגיעו לאמריקה. הסגנון מאוד זורם, קצת נאיבי והסיפור די מעניין. בכל אופן, חשבתי שזה יהיה ספר קל לקריאה. לאחר שקראתי כשליש מהספר, פתאום צצה ועולה גם פה מחלת האלצהיימר שפוקדת את אמה של הסופרת. שוב, גם כאן זה לא הנושא העיקרי של הספר, אבל זה מופיע כגורם וכסיבה לסיפור העיקרי שהוא סיפורה של האם, חולת האלצהיימר, אשר כנראה הרגישה שזכרונה מתחיל לבגוד בה והחליטה להעלות על הכתב את סיפור חייה בכפר מולדתה בסין, הסיפור של אמה המיוחדת, סבתה של המחברת ובכלל על החיים בסין בתקופה שלפני המהפכה. זה בעצם סיפור של שלושה דורות של נשים במשפחה הזו. האם נותנת לבתה, (הסופרת) חבילה של דפים כתובים בסינית ואומרת לה "אלה הדברים שאני יודעת שהם נכונים". הבת שלא יודעת לקרוא סינית יותר מכמה מילים, מניחה את הדפים בצד ושוכחת מהם. רק לאחר זמן, כאשר המחלה של האם נותנת אותותיה וכבר אי אפשר להתעלם ממנה והאם לא יכולה יותר להישאר לבד, נזכרת הבת בחבילת הדפים ונותנת אותם לתרגום לפרופסור סיני באוניברסיטה של סן-פרנציסקו, וכאן מתגלה הסיפור העיקרי, סיפורה של האם ואמה של האם. בהמשך, בחלק האחרון של הספר מספרת הבת איך היא מתמודדת עם בעיית האישפוז של האם במוסד וכו'. היתה לי הפתעה (נעימה?) כשנתקלתי בפעם הראשונה תוך כדי קריאה שוב בתופעה של מחלת האלצהיימר. מעניינת גם הדרך שהבת ובן זוגה מנסים להתמודד עם האם ועם הבעיות של האשפוז שלה. ספר חביב מאוד, ממליצה לכם לקרוא, למי שיש כוח לספרים עכשיו...
 
קראתי אותו ואהבתי פחות מספריה הקודמים

אבל בהחלט תרם לי להשכלה הכללית ונהניתי. מומלץ.
 

קורנית

New member
כל הבריאה כולה

של רות אוזקי. כותבת יפה (וקצת נאיבי, נכון) נגד מה שאנחנו האנשים עושים לכדור הארץ. בספר הזה - לאמא יש אלצהיימר, וההתמודדות עם המחלה משתלבת עם התמודדויות אחרות. את הספר הקודם שלה - שנת הבשרים שלי - אהבתי יותר. אבל שניהם מומלצים.
 
למעלה