מישהי עברה....

[li.g]

../images/Emo91.gif מישהי עברה....

שלום לכולם! אני מדי פעם נכנסת ומתייעצת אך הפעם צריכה המלצות ואפילו עידוד. ביום שלישי הקרוב דיון ראשון עם האבא המאושר שלא מכיר בבנו היחיד שכבר בן חצי שנה. אני לחוצה פחד מהדיון, מאיך יתנהלו הדברים. האם מישהי/מישהו עבר דיון אבהות? מה הולך בדיון? כמה זמן כל העניין? ביום חמישי יש דיון לעיכוב יציאה מהארץ שהוצאתי לו. איך יוצאים מהלחץ, נרגעים ומגיעים שלווים?? אני בטוחה שכשאני אגיע לדיון האבא ישקר ויעצבן אותי כמו תמיד. איך עליי להתייחס?? בטוחה שברגע שאני אתעצבן כמו תמיד אני אבכה. רק זה מה שחסר לי...

נפשית

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

LI

קודם כל שיהיה

קשה לי קצת לענות לך כי להכל כבר קצת רחוק ממני לא זוכרת את הדיונים והכל אבל... גם אני זוכרת עד כמה הייתי לחוצה כל הזמן ורק לדמיין אותו מולי היה מעצבן אותי ולא שעדיין לא מעצבן, בשבוע שעבר נפלט לי בטעות לבן שלי לך אליו לאבא אני עולה הביתה לא בא לראות אותו ואז מסכן שלי הבן אמר לי אמא למה את לא רוצה לראות אותו? ומה אסביר לו שאינני סובלת לראות אותו אפילו לשניה, חזקי ואימצי הכל יעבור וב"ה יהיה מאחורייך, אין מה לעשות את חייבת להיות שם ורק את תעזרי לעצמך.

 

[העקשנית]

לא עברתי אבל../images/Emo10.gif

רציתי לשאול אותך האם את שלמה עם עצם הגשת התביעה. האם מבחינה כלכלית היית יכולה להסתדר בלעדיו. האם האבא רואה את הילד בכלל. האם את מוכנה לשתף מעט ברקע. זו באמת שאלה חשובה. כי מעבר למה קורה בדיון הראשון בבית משפט, יש לכך כלכך הרבה השלכות מכלכך הרבה בחינות, שזה לדעתי נושא שכדאי מאד להעלות אותו כאן לדיון בפורום. אי אפשר להכריח אף גבר להיות אבא של תינוק שהוא לא רצה בו. להיות אבא פירושו לא רק לשלם. אוי לתינוק שאביו יהיה איתו בקשר מאונס. אבות מתנקמים בילדים בגלל כעסים על האשה. נכון שיש את הבעייה הכלכלית, אבל הבעיות האחרות הן מעל ומעבר לנושא הכספי. מצד שני-הכרתי אמהות חדהויות שגידלו לבד את הילדים, ולא היה קשר בין הילד לאבא-אבל הן קיבלו מזונות. אני חושבת שזה עדיף על להיות בקשר לא טוב עם האבא של... יש לי עוד הרבה מה לאמר בנושא, אבל אולי צריך לפתוח הודעה חדשה. בכל אופן-שיהיה לך בהצלחה. מה שפחות דיונים. נסי להגיע איתו להסכם, לפשרה, העיקר-לא להכנס למלחמות, כי זה גוזל אנרגיות שאת צריכה לשמור עבור שחר.

 

[li.g]

טוב אז...

אני שלמה עם הגשת התביעה, כי הילד צריך את השם שלו ואיפשהו צריך את הכסף אני לא עובדת אלא בבית עם הקטן ומשקיעה כל דקה בו. האבא ניתק כל קשר לפני הלידה ועדיין לא ראה את בנו. זה אפילו לא אבא, במשך ההיריון ציינתי בפניו שמבחינתי הוא רק תורם זרע כי ככה התנהג. אני אשמח אם ישלם ולא ירצה לראות את הילד, לזה אני מקווה. ולהגיע איתו להסכם או פשרה, זה בכלל לא ניתן לדיון. הבן אדם מכחיש כל קשר איתי ולכלך כמה שיותר בכתב הגנה. הוא יגיד ויעשה הכל כדי להמשיך להתעלם מ"בנו".

 

[ophra]

גמני לא עברתי אישית

דיונים בנושא אבהות ואפילו את עניין המזונות הסדרנו מחוץ לכתלי בית המשפט אבל יש לי כמה דברים להגיד בעקבות קריאת ההודעה שלך: א. כמו הקודמות לי - אל תכנסי למלחמות איתו על ביקורים. תני לו לראות או לא לראות את הילד לפי בחירתו. בשלב שבו הילד יתחיל להבין ולשאול וכו´ - תצטרכי (אולי) להחליט שוב מה לעשות בעניין, אבל כרגע זה לא משהו שאת צריכה לפתור בשביל שחר, ועדיף לשמור את האנרגיות שלך למה שכן. ב. אל תוותרי על מזונות. זו אמנם רק דעתי, אבל מנסיוני האישי ונסיונן של חברות, גם אם חושבים בהתחלה שאפשר להסתדר - זה מאד-מאד-מאד קשה. גם ככה לגדל ילד לבד זה קשה, אז להתמודד גם עם קשיים כלכליים - זה בכלל מיותר. אני לא יודעת אם את יודעת אבל גם אם את מוותרת לו על מזונות (מה שלא בטוח בכלל שהשופט יסכים. הוא יכול להתעקש גם אם את מוותרת) - הזכות נשארת של הילד, וכששחר יגיע לגיל 18 הוא יכול לתבוע את הכסף הזה מאבא שלו עצמאית. נראה לי שגם לאבא כדאי לשלם את זה חודשית ולא בבת אחת בעוד 18 שנה. ג. לבכות זה בסדר!!!!! אל תרגישי אפילו לשניה שזה נורא ואיום זה אנושי זה טבעי וזה מראה שאת רגישה ומרגישה. זה בוודאי לא "יזעזע" אף אחד. להפך. קחי משהו שירגיע אותך לפני הדיון כדי לבוא רגועה ככל האפשר, אבל אל תרגישי רע לשניה אם כן תגיעי לדמעות. זהו שיהיה המון בהצלחה!!

 

[li.g]

חברים רוצים להגיע...

האם כדאי שיבואו? הדיון בדלתיים סגורות בכל מקרה.

 

[li.g]

אני בטוחה ש../images/Emo166.gifאחד יסדר אותו

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אני מניחה שאת לא מדברת על מסיבה

אבל אם חברה או זוג רוצים לבוא ולתמוך - זה נראה לי חיובי ונחוץ הסוד במאבק הוא תמיד להיראות כאילו את הצד החזק וזה לא חזק = אני לא בוכה אלא, חזק = יש לי גב, אני לא לבד, זה הדבר הנכון לעשותו זהו חזק שנותן ביטחון, חוסן פנימי כשאת יודעת מה את רוצה וכשאת יודעת שזה באמת נכון תגיעי לתוצאות האופטימליות בלי קשר לאיך הסיכויים נראים בהתחלה. אני, מן הסתם לא עברתי וגם לא אעבור דיונים מסוג זה, אבל... תהיי הוגנת - גם אם הוא לא נהגי בו בכבוד - גם אם הוא לא ראוי זה לא חשוב ששחר רק בן חצי שנה הדרך בה את נלחמת מעבירה לו מסר... שיהיה בהצלחה!!! רצוי שיהיה קל - עד כמה שניתן ושה-

תזרח על שחר ועליך

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אני מניחה שאת לא מדברת על מסיבה

אבל אם חברה או זוג רוצים לבוא ולתמוך - זה נראה לי חיובי ונחוץ הסוד במאבק הוא תמיד להיראות כאילו את הצד החזק וזה לא חזק = אני לא בוכה אלא, חזק = יש לי גב, אני לא לבד, זה הדבר הנכון לעשותו זהו חזק שנותן ביטחון, חוסן פנימי כשאת יודעת מה את רוצה וכשאת יודעת שזה באמת נכון תגיעי לתוצאות האופטימליות בלי קשר לאיך הסיכויים נראים בהתחלה. אני, מן הסתם לא עברתי וגם לא אעבור דיונים מסוג זה, אבל... תהיי הוגנת - גם אם הוא לא נהגי בו בכבוד - גם אם הוא לא ראוי זה לא חשוב ששחר רק בן חצי שנה הדרך בה את נלחמת מעבירה לו מסר... שיהיה בהצלחה!!! רצוי שיהיה קל - עד כמה שניתן ושה-

תזרח על שחר ועליך

 

[מאי19]

מותר להגיד דברים שנויים במחלוקת ?

אביגיל ? מה את אומרת ? אני יודעת שזה פורום תמיכה ואור ואהבה. ולא שאני בהכרח לא תומכת בלי ג´י, אבל יש כאן שאלות מענינות שאפשר להעלות בהקשר הזה. לא שאני יודעת מראש מה אני חשה בקשר לסוגייה. אבל הרי אם מדובר במקרה של "גניבת" זרע וכאלה אז יש שאלות לשאול לא ? ומנקודת ראות פמיניסטית יש לי בעיה עם הרעיון הזה שבו אנחנו עושות ילדים בכוונה לגדל אותם לבד ולהיות חד הוריות כי אפשר ככה בעולם הזה וככה אנחנו בוחרות, ואז מצפות שמישהו אחר ישלם את החשבון. כלומר האבא. זה בעייתי בעיני. אם היה כאן רצון לאבהות אמיתית עוד הייתי מבינה. בתור אמא יש רצון ליצור איזה חיים מושלמים אולי לילד. שיהיה אבא מושלם ואמא מושלמת. אבל היא לא רוצה בכלל את האבהות שלו. היא רוצה כסף. וזה נראה לי בעייתי מכל בחינה שהיא.

 

[חגית חד הורית]

LI, כמה דברים

קודם כל - בהצלחה רבה. אני לא מכירה את הסיטואציה הספציפית אבל כן מכירה את ההרגשה של חוסר החשק הגדול לבכות במקרים כאלו, מרוב שזה חשוב לא לבכות, תמיד בוכים. אז תנסי להיות Cool ואני יודעת שזה לא קל בכלל. אולי משקפי שמש חעזרו להתגבר על המבוכה של העיניים שמתחילות להיות מוצפות. בקשר לעצבים... את צריכה לעבוד על עצמך שככל שתהיה cool כך תתעצבני פחות, וככל שתתעצבני פחות, זה יהיה לטובתך (כך ניראה לי) את מתעצבנת הוא יוצא חזק, את רגועה ובטוחה בעצמך ובכך שהצדק לצידך - הוא חלש ובטח יתעצבן. זה קשה, אין ספק. אל תלכי לבד. לכי עם מישהו/י שאת בוטחת ושידע/תדע לתמוך בך ולהחזיק לך את היד, אבל אל תלכי עם צבא סביבך. אבל, את כותבת כאן "בנו" - למה? למה במרכאות? או שהוא בנו או שהוא לא בנו, זה שהוא מתעלם ממנו זה עדיין לא אומר שאת יודעת את האמת. מה שאני אומרת זה שהביטוחון שלך צריך להתחיל כבר כאן, גם בינך ובין עצמך ולא לפקפק לרגע גם לא בקטנות האלו, כמו גם בהצהרה שאמרת לו, מבחינתך זה רק תרומת (או גניבת, אני לא זוכרת את הניסוח) זרע. אסור לך להעלות זאת על דל שפתיך, אפילו אם יש המשך למשפט, אסור לך כי זה עלול להתהפך ולהיות נגדך. המון הצלחה וחיזוק.

 

[li.g]

בנו זה בטוח

רק שהוא אינו מתנהג כאב. וזה מעצבן אותי. במשך ההיריון שמח שיהיה לו בן ואפילו אמר שיעשה ממנו קול עם בנדנה וכו´. איפה הרגשות שלו? איפה הרגשות של אמא שלו? יש לה נכד ועוד באה בטענה למה קוראים לו שחר. שזה בכלל העלה לי את העצבים. ובקשר לדיון, אמא באה איתי. בתקווה שיתנו לה להכינס כי זה דיון בדלתיים סגורות.

 

[li.g]

רפילו דומה לו 2 טיפות ../images/Emo173.gif

 

[li.g]

אפילו

 

[li.g]

בנו זה בטוח

רק שהוא אינו מתנהג כאב. וזה מעצבן אותי. במשך ההיריון שמח שיהיה לו בן ואפילו אמר שיעשה ממנו קול עם בנדנה וכו´. איפה הרגשות שלו? איפה הרגשות של אמא שלו? יש לה נכד ועוד באה בטענה למה קוראים לו שחר. שזה בכלל העלה לי את העצבים. ובקשר לדיון, אמא באה איתי. בתקווה שיתנו לה להכינס כי זה דיון בדלתיים סגורות.

 

[רק אביגיל]

דקה של רצינות ../images/Emo132.gif

מחלקת את הפניה שלך לשני חלקים . ולשניהם התייחסו לפני. קודמקול - הוא : (לא חוויתי ומקווה לא לחוות גם.) לא הבנתי , אם אכן זו אינה "גניבת זרע" אלא ילד שבא מאהבה , גם אם לא מתוכנן , מה היה המניע שגרם לו לקום ולעזוב , לנטוש את הרעיון? זו הנקודה שהכי מפריעה לי להבנה. אמרת שבמהלך ההיריון הוא אפילו שמח. אז נניח שאתם רבתם , מה גרם לו להיפרד מהרגש האבהי? האם ואיזה חלק היה לך בענין? צריך לקרות משו מאוד דרסטי , אני חושבת , שיגרום לאבא שהתכונן לקראת הילד שלו בזמן ההיריון , לעבור כזו תפנית חדה. אבל , אם זה כבר קרה , אז לדעתי אי אפשר להכריח (להיות אבא) כל מה שאפשר להכריח , זה לשלם. מצפונית את רגועה עם זה? שלמה עם זה? זה מה שאת רוצה? את חושבת שזה הצעד הנכון? נכון מוסרית? (על פי כל הידע שנמצא אצלך בלבד ולא מוכר לנו) האם אין כאן עניין של "נקמה" כלשהי? בדקת עם עצמך אם יש סיכוי שאם לא תחייבי אותו להכיר בילד (כספית) , אולי יש סיכוי בעתיד שזה יבוא לו מעצמו ואת בצעד הזה אולי מחבלת בסיכוי הזה? האם כסף עדיף על לתת סיכוי שאי פעם יהיה קשר אב-ילד ביניהם , אפילו בעוד שנים רבות ? והצד השני - את : אם את התשובה לכל החלק האחרון של הנ"ל היא "כן" (שלמה עם זה וכו´) אז כבר יש לך את הכח הנכון לעבור את התהליך. אדם שמשוכנע בצדקתו , זו כבר רוב הדרך להגיע ליעד. וזה יעזור לך לעבור בקלות יותר את הצד האמוציונלי שבתהליך שאת עומדת לעבור. רק ספקות פנימיים שלך , האמת הפנימית שלך ,יהוו מכשול. בכל אופן , אני חושבת שמבחינת החוק ברגע שהוכחה אבהותו , לפחות כספית הוא יהיה מחוייב לתרום את חלקו. יותר מזה אי אפשר. אי אפשר לחייב אותו להרגיש משו כלפי הילד . מצטערת שאת צריכה לעבור את כל זה , זה קשה

 

[li.g]

../images/Emo51.gif לא רוצה

לא רוצה קשר בינו לבין שחר. רק ישגע לו את השכל. הוא לא יציב בכלל וההתהפכות שלו מראה את זה. מושפע מאחרים

 

[העקשנית]

בדיוק על זה רציתי לשאול אותך../images/Emo10.gif

ואתכם. מה באמת עושים כאשר לא רוצים קשר עם האבא של הילד, או כחושבים שקשר איתו יכול או עלול רק להזיק. הרי-אם וכאשר תובעים אבהות ומזונות-אי אפשר לנתק את זה מהזכות שלו להיות עם הילד-אלא אם יש תצהירים של פקידת סעד-ולכו תכנסו לזה. ואז-אם האב ירצה "להתנקם" הוא יוכל לעשות זאת היטב על גב הילד. ושוב-לכי תכנסי לזה.(למאבקים) שלא לדבר על "הזכות" שלנו להחליט אם יהיה לילד קשר עם "אביו" "תורם הזרע". האם יש או אין לנו זכות מוסרית שכזאת.

 

[העקשנית]

אביגיל-משהו שחייבת להתייחס../images/Emo10.gif

"האם כסף עדיף על לתת סיכוי שאי פעם יהיה קשר אב-ילד ביניהם "-את העלית את השאלה הזאת, ולדעתי אין קשר בין הדברים. כי אבא שלא משלם היום,ולא ממלא את חובותיו כלפי הילד-לא שווה את הסיכוי שיהיה לו קשר עם הילד שלו בעתיד-אלא אם הוא מובטל וחסר אמצעים או חולה-אבל גם אז יש את ביטוח לאומי שעוזר במקומו. אב שלא משלם(כשיש לו אפשרות)-בעייני אין לו זכות להיות אבא של הילד לא בהווה ולא בעתיד. לכן-אין לקשור בין הדברים. גם אני חשבתי כך פעם, והיום-דעתי שונה. אין לרחם עליהם. מי שלא רוצה לשלם תמיד יגיד שאין לו, ואז יסתבר שהוא הסתיר והעלים את כספו. גם אם הוא נשוי או לא רצה בילד-עליו לשלם. כי רוב הנשים לא עומדות בנטל הכלכלי לבד ומי שסובלים הם הילדים. הבעייה היא-איך למנוע מאב מתנכר להשתמש בילד כנקמה באם.ומצד שני-לגרום לו לשלם את חובותיו לילד. אני מתנצלת אם נשמעתי כאילו אני סותרת קצת את מה שכתבתי למעלה-אבל חשבתי מעט על הדברים שוב-ואלו הן המסקנות.