../images/Emo91.gifנס זלגריס-הסיפור ההזוי שלי
טוב נמאס לי מעונת המלפפונים הזאת(בעיקר כי מכבי לא כל כך מצליחה בה עד עתה...) ונמאס להתאכזב או סתם להעלות שמות באוויר,החלטתי לעשות מעשה ולסטות מהנושא לטובת הסיפור שלי מ"נס זלגריס"-אתם חייבים לקרוא!!. זוכרים את המשחק ההוא?נו עם השלשה הענקית של שארפ,אז ככה:עונה ראשונה שלי כמנוי במכבי(בהזדמנות אספר את השתלשלות האירועים עד קניית המנוי.שזה סיפור מרתק בפני עצמו) ועונה ראשונה של הקבוצה הטובה ביותר באירופה+המאמן התותח באירופה,מכבי מארחת ביד אליהו את זלגריס-משחק שישי ואחרון של הTOP 16 כבניגוד לעונות האחרונות השלב הבא היה יש פייל-פור ללא הצלבה-מה שאומר שרק המקום הראשון ממשיך הלאה,מכבי ממוקמת במקום הראשון אך חייבת ניצחון בכדי להבטיחו. זלגריס שהגיעה בכושר מצויין הייתה באותה עונה לדעתי הייתה ביחד עם מכבי וצסקא אחת משלוש הקבוצות הטובות באירופה-במיוחד בגלל ענק (תרתי משמע) אחד ארווידס סאבוניס אחד משלושת שחקני העל של אירופה(בנוסף לקוקוץ ודארזן פטרוביץ כמובן).ניצחון של זלגריס בהיכל והיא חולפת על פני מכבי ומעפילה לפיינל פור. מכבי לעומת זלגריסהגיעה למשחק בכושר לא משהו כשהראש של המועדון בכל אותו החודש היה המלחמה עם היורוליג לגבי אירוח הפיינל-פור בתל אביב(שהיה מוטל בספק בגלל האינתיפדה,והתנגדותן הרשמית של הקבוצות האיטלקיות-ספרדיות לאירוח בתל אביב) וב"ניצחון" הטכני על ולנסיה שלא הגיעה לארץ(ובטיפשותה פיספה העפלה לפיינל פור).כראיה לכושר הגרוע מכבי הפסידה בחוץ לאולקר. יד אליהו מלא,מכבי פותחת את המשחק נפלא ובניצוחו של שארס מסיימת את הרבע הראשון ביתרון נאה וזה נראה כמו טיול קליל לפיינל פור,אבל ברבע השני התהפכו היוצרות,מתקפת שלשות של הליטאים וטעויות בלתי רגילות של מכבי מקזזים את היתרון ומכבי יורדת להפסקה ביתרון מינימלי.מכבי עולה לרבע השלישי עם המון רצון ודחיפת הקהל אבל המשחק לא "זורם" ובתוספת הצגה ענקית של סבוניס ועזרה של אד קוטה זלגריס לוקחת את ההובלה והלחץ מתחיל לתת את אותותיו-הרבע מסתיים ביתרון של זלגריס אבל מה שיותר גרוע היא ההרגשה שזה לא היום של מכבי ושזלגריס פשוט יותר טובה. רבע רביעי-סבוניס שקיבל בסוף הרבע השלישי עבירה רביעית על הספסל ומכבי בעזרת הגנה ומלחמה מצליחה להשוות אבל ההתקפה עדיין חורקת.ואז 6-7 דקות לסיום סבוניס חוזר ואי אפשר לעצור אותו,זלגריס רצה וחוזרת להוביל האוירה בהיכל זוועה-10000 איש המתח\הלם\דממה והאמונה הולכת ודועכת. ואז-דקה וחצי לסיום המשחק זלגריס ב7-8 יתרון,מכבי מאבדת את השחקן היחיד שתפקד אצלה בהתקפה-שארס שקלע 37 נקודות!! ומסיים את המחשק עם 5 עבירות.האבסורד הגדול הוא ששארס הליטאי הולך לסבוניס ולמאמן הליטאי ולוחץ להם את היד וכאילו אומר להם:"כל הכבוד ובהצחלה בפיינל פור". פה כבר נשברתי ואיבדתי את האמונה,התסכול רק גבר כש"אוהדים" לידי משלימים עם ההפסד ואומרים:"לא נורא בשנה הבאה".מכבי לא פוגעת הניצחון של הליטאים ברור ואפילו שארס ופיני כבר לא מאמינים.אני בדיכאון-כולם עומדים ואני יושב על הכסא ראשי טמון בידיים-מתוסכל מההפסד וגם מהעובדה שרכשנו שני כרטיסים לפיינל פור(כל אחד ב1400 שח!!!),עכשיו עזבו את הכסף-כל העולם יודע שיש לי כרטיסים לפיינ פור וכמה הם עלו ואני חושב איזה פראייר ודביל יצאתי ואיך אני מסתתר חודש בבית מהבושה... תבינו את הדקה וחצי האחרונות אני לא רואה!!!יותר מזה אין לי מושג מה הולך-תוצאה,זמן העובדה שסבוניס הורחק,כלום הייתי כל כך מאוכב שפשוט ישבתי עם הראש בין הרגליים ולא שמעתי אפילו מה קורה... ואז.......דוד שלי אומר לי שזהו זריקה אחרונה,אני אומר לעצמי סוף סוף אפשר לברוח מפה,מרים את הראש-עדיין בישיבה ולא רואה את הפרקט(אפילו לא ניסיתי,חשבתי שסתם התקפה אחרונה לא היה לי מושג מה התוצאה ושיש איזשהו סיכוי),אבל מה שראיתי זה 10000 ראשים שמסתכלים בדריכות וממש לא הבנתי למה,ופתאום כל ה10000 קופצים לגובה ושאגה אדירה-מחזה מרהיב ולי בכלל אין מושג מה קרה ומה התוצאה,הייתי בטוח שמכבי קלעו ושיש להם עכשיו רק אופציה להשוות,ממש לא האמנתי שיש סיכוי כלשהו שהמשחק התהפך ככה. אני קופץ ושואל את דוד שלי בצרחות והיסטריה:"מה קרה?!כמה כמה?! הוא לא עונה לי-אני מסתכל בלוח ורואה שיוויון ופשוט משתולל בלי לדעת יותר מידי,מרוב התפרצות התסכול ירדתי למטה ואת ההארכה עשיתי ממש על הפרקט 2 מטר מהקווים!!! רק אחר כך סיפרו לי מי קלע ולמה,חוץ מזה שראיתי ביום שישי למחרת מ12 בלילה ועד הבוקר בערוץ 1 את המשחק במחזוריות...כל אותו חודש הפכתי ללעג ולקלס על כך שלא ראיתי את הסל של דרק,וכולם חיקו אותי שואל "מה קרה?מה קרה?" הקטע הכי גדול היה בפיינל פור,הגענו חמש!! שעות לפני המשחק הראשון,לבד אני ודוד שלי בהיכל ריק ואז הוא משחזר לי את הסל ואני קולט שאני בכלל לא יודע לאיזה סל נקלעה הזריקה!!! סיפור הזוי אין ספק,אבל עם סוף מתוק
טוב נמאס לי מעונת המלפפונים הזאת(בעיקר כי מכבי לא כל כך מצליחה בה עד עתה...) ונמאס להתאכזב או סתם להעלות שמות באוויר,החלטתי לעשות מעשה ולסטות מהנושא לטובת הסיפור שלי מ"נס זלגריס"-אתם חייבים לקרוא!!. זוכרים את המשחק ההוא?נו עם השלשה הענקית של שארפ,אז ככה:עונה ראשונה שלי כמנוי במכבי(בהזדמנות אספר את השתלשלות האירועים עד קניית המנוי.שזה סיפור מרתק בפני עצמו) ועונה ראשונה של הקבוצה הטובה ביותר באירופה+המאמן התותח באירופה,מכבי מארחת ביד אליהו את זלגריס-משחק שישי ואחרון של הTOP 16 כבניגוד לעונות האחרונות השלב הבא היה יש פייל-פור ללא הצלבה-מה שאומר שרק המקום הראשון ממשיך הלאה,מכבי ממוקמת במקום הראשון אך חייבת ניצחון בכדי להבטיחו. זלגריס שהגיעה בכושר מצויין הייתה באותה עונה לדעתי הייתה ביחד עם מכבי וצסקא אחת משלוש הקבוצות הטובות באירופה-במיוחד בגלל ענק (תרתי משמע) אחד ארווידס סאבוניס אחד משלושת שחקני העל של אירופה(בנוסף לקוקוץ ודארזן פטרוביץ כמובן).ניצחון של זלגריס בהיכל והיא חולפת על פני מכבי ומעפילה לפיינל פור. מכבי לעומת זלגריסהגיעה למשחק בכושר לא משהו כשהראש של המועדון בכל אותו החודש היה המלחמה עם היורוליג לגבי אירוח הפיינל-פור בתל אביב(שהיה מוטל בספק בגלל האינתיפדה,והתנגדותן הרשמית של הקבוצות האיטלקיות-ספרדיות לאירוח בתל אביב) וב"ניצחון" הטכני על ולנסיה שלא הגיעה לארץ(ובטיפשותה פיספה העפלה לפיינל פור).כראיה לכושר הגרוע מכבי הפסידה בחוץ לאולקר. יד אליהו מלא,מכבי פותחת את המשחק נפלא ובניצוחו של שארס מסיימת את הרבע הראשון ביתרון נאה וזה נראה כמו טיול קליל לפיינל פור,אבל ברבע השני התהפכו היוצרות,מתקפת שלשות של הליטאים וטעויות בלתי רגילות של מכבי מקזזים את היתרון ומכבי יורדת להפסקה ביתרון מינימלי.מכבי עולה לרבע השלישי עם המון רצון ודחיפת הקהל אבל המשחק לא "זורם" ובתוספת הצגה ענקית של סבוניס ועזרה של אד קוטה זלגריס לוקחת את ההובלה והלחץ מתחיל לתת את אותותיו-הרבע מסתיים ביתרון של זלגריס אבל מה שיותר גרוע היא ההרגשה שזה לא היום של מכבי ושזלגריס פשוט יותר טובה. רבע רביעי-סבוניס שקיבל בסוף הרבע השלישי עבירה רביעית על הספסל ומכבי בעזרת הגנה ומלחמה מצליחה להשוות אבל ההתקפה עדיין חורקת.ואז 6-7 דקות לסיום סבוניס חוזר ואי אפשר לעצור אותו,זלגריס רצה וחוזרת להוביל האוירה בהיכל זוועה-10000 איש המתח\הלם\דממה והאמונה הולכת ודועכת. ואז-דקה וחצי לסיום המשחק זלגריס ב7-8 יתרון,מכבי מאבדת את השחקן היחיד שתפקד אצלה בהתקפה-שארס שקלע 37 נקודות!! ומסיים את המחשק עם 5 עבירות.האבסורד הגדול הוא ששארס הליטאי הולך לסבוניס ולמאמן הליטאי ולוחץ להם את היד וכאילו אומר להם:"כל הכבוד ובהצחלה בפיינל פור". פה כבר נשברתי ואיבדתי את האמונה,התסכול רק גבר כש"אוהדים" לידי משלימים עם ההפסד ואומרים:"לא נורא בשנה הבאה".מכבי לא פוגעת הניצחון של הליטאים ברור ואפילו שארס ופיני כבר לא מאמינים.אני בדיכאון-כולם עומדים ואני יושב על הכסא ראשי טמון בידיים-מתוסכל מההפסד וגם מהעובדה שרכשנו שני כרטיסים לפיינל פור(כל אחד ב1400 שח!!!),עכשיו עזבו את הכסף-כל העולם יודע שיש לי כרטיסים לפיינ פור וכמה הם עלו ואני חושב איזה פראייר ודביל יצאתי ואיך אני מסתתר חודש בבית מהבושה... תבינו את הדקה וחצי האחרונות אני לא רואה!!!יותר מזה אין לי מושג מה הולך-תוצאה,זמן העובדה שסבוניס הורחק,כלום הייתי כל כך מאוכב שפשוט ישבתי עם הראש בין הרגליים ולא שמעתי אפילו מה קורה... ואז.......דוד שלי אומר לי שזהו זריקה אחרונה,אני אומר לעצמי סוף סוף אפשר לברוח מפה,מרים את הראש-עדיין בישיבה ולא רואה את הפרקט(אפילו לא ניסיתי,חשבתי שסתם התקפה אחרונה לא היה לי מושג מה התוצאה ושיש איזשהו סיכוי),אבל מה שראיתי זה 10000 ראשים שמסתכלים בדריכות וממש לא הבנתי למה,ופתאום כל ה10000 קופצים לגובה ושאגה אדירה-מחזה מרהיב ולי בכלל אין מושג מה קרה ומה התוצאה,הייתי בטוח שמכבי קלעו ושיש להם עכשיו רק אופציה להשוות,ממש לא האמנתי שיש סיכוי כלשהו שהמשחק התהפך ככה. אני קופץ ושואל את דוד שלי בצרחות והיסטריה:"מה קרה?!כמה כמה?! הוא לא עונה לי-אני מסתכל בלוח ורואה שיוויון ופשוט משתולל בלי לדעת יותר מידי,מרוב התפרצות התסכול ירדתי למטה ואת ההארכה עשיתי ממש על הפרקט 2 מטר מהקווים!!! רק אחר כך סיפרו לי מי קלע ולמה,חוץ מזה שראיתי ביום שישי למחרת מ12 בלילה ועד הבוקר בערוץ 1 את המשחק במחזוריות...כל אותו חודש הפכתי ללעג ולקלס על כך שלא ראיתי את הסל של דרק,וכולם חיקו אותי שואל "מה קרה?מה קרה?" הקטע הכי גדול היה בפיינל פור,הגענו חמש!! שעות לפני המשחק הראשון,לבד אני ודוד שלי בהיכל ריק ואז הוא משחזר לי את הסל ואני קולט שאני בכלל לא יודע לאיזה סל נקלעה הזריקה!!! סיפור הזוי אין ספק,אבל עם סוף מתוק
