משהו שכתבתי לפני שנים ועדין אקטואל
בגדים בגדים רבותיי זה העסק שלי, לממש ולבנות כל חלום דמיוני, עם בד וכפתור חוט ומחט, ארווה כל אישה הרבה נחת. פעם היה צריך הרבה בד היום שתים נתפור- משמלה אחת. אמר לי אבי הזקן והחכם: "תראי איך גלגל סובב בעולם אדם וחווה עירומים היו, מדעת, לכן גם מבגד, אבל, כשמעץ הדעת אכלו, הבושה נכנסה בדיעבד, והיא לפינה אותם הבריחה, ולהלביש את גופם הכריחה. והיום כשסוף הגלגל לקצהו יישק, וקצה העולם לתחילתו ידבק, הדעת הולכת לה ונגמרת, והאישה כל הזמן שמלתה מקצרת. מורידה היא שרוול , פותחת עוד פתח, ומפקירה לעיניים, עוד נתח, עוד שטח." ועיני כלות ורואות בדאבה איך הולכת היא ודומה לחווה. ולא בגלל העדר פרנסה נזדעק, כי העניין הפוך הוא בעצם ככל שהבגד הולך ומצטמק, מחירו תופח כמו לחם.