../images/Emo91.gif../images/Emo63.gif נער החידות ממומביי/ויקאס סווארופ
לא יאמן אבל בכל האטרף מסביב הספקתי לקרוא ולסיים ספר נחמד וכייפי. ממליצה בחום. מה לדעתכם קורה כשחברת הפקה טלוויזיונית בהודו מריצה תכנית טריוויה בסגנון "מי רוצה להיות מיליונר" אלא שהפרס הראשון הוא מיליארד רופי (כמאה מיליון ש"ח) על מנת להגדיל את רייטינג הצפיה - מתוך מחשבה שכגודל הפרס, כך גודל הרייטינג? הכל טוב ויפה, התכנית יוצאת לדרך בהפקה הודית עם גב אמריקאי חזק ואיתן. על מנת להריץ את התכנית כמה וכמה תכניות בלי תקלות (כלומר, בלי שאיש יזכה בפרס הגדול) נבחרים מועמדים - איך נאמר, לא חכמים במיוחד. אלא שכאן מתרחשת תקלה: אחד המתמודדים - נער בן 18 מאחת משכונות העוני המרודות ביותר במומביי, ילד שבקושי למד בבית-ספר וכמעט שלא פתח מעולם ספר - עונה נכון על כל השאלות וזוכה בפרס הגדול וזאת עוד לפני שהתכנית נחשפה לקהל הרחב. כולם רוגשים וגועשים: המפיקים על סף התקף לב, אין להם סכום כזה - בטח שלא כרגע, אף אחד לא מבין איך מתמודד עלוב שכזה זכה בפרס הגדול, סריקות חוזרות ונשנות של הקלטת התכנית מראות שהשאלות היו קשות וראויות וקלטת התכנית לא חושפת עדויות לשום תרמית או גימיק הכל נראה "כשר". אז מה עושים? מלבישים על הילד "תיק". עוצרים אותו באשמת הונאה וזורקים אותו לכלא. כשהוא כבר כמעט וחותם על הודאה, נכנסת לתמונה עורכת דין צעירה ואידיאלסטית שלוקחת על עצמה לייצג את הבחור. השיחות בין עורכת הדין לנער פורשות את חייו של הנאשם - ולמעשה את הודו עצמה בתיאור חי, מרתק ומעניין - ממש מסע בהודו בלי כרטיס טיסה - עד לסוף המפתיע מאוד.
תקראו, אז תדעו
מה הספר הזה נותן? קודם כל מסע מרתק בהודו על כל יתרונותיה ובמיוחד חסרונותיה (לא עושה חשק גדול לבקר שם, אם תשאלו אותי). הספר מעורר מחשבות גם על כל התעשייה הזו של טלוויזיה ורייטינג - במיוחד כשמעורבים בה שיקולים זרים של כסף, שליטה ופוליטיקה (צריך להתחנף לאמריקאים). מין תחושה שסיפור כזה יכול היה להתרחש בעצם בכל מקום, אפילו כאן. ספר מומלץ מאוד (שזכה אגב בפרסים רבים) ועם זאת הוא לא "כבד" הוא קריא מאוד, מעניין וזורם - במידה רבה הוא אפילו ספר מתח... סתם כי בא לי לשתף.
לא יאמן אבל בכל האטרף מסביב הספקתי לקרוא ולסיים ספר נחמד וכייפי. ממליצה בחום. מה לדעתכם קורה כשחברת הפקה טלוויזיונית בהודו מריצה תכנית טריוויה בסגנון "מי רוצה להיות מיליונר" אלא שהפרס הראשון הוא מיליארד רופי (כמאה מיליון ש"ח) על מנת להגדיל את רייטינג הצפיה - מתוך מחשבה שכגודל הפרס, כך גודל הרייטינג? הכל טוב ויפה, התכנית יוצאת לדרך בהפקה הודית עם גב אמריקאי חזק ואיתן. על מנת להריץ את התכנית כמה וכמה תכניות בלי תקלות (כלומר, בלי שאיש יזכה בפרס הגדול) נבחרים מועמדים - איך נאמר, לא חכמים במיוחד. אלא שכאן מתרחשת תקלה: אחד המתמודדים - נער בן 18 מאחת משכונות העוני המרודות ביותר במומביי, ילד שבקושי למד בבית-ספר וכמעט שלא פתח מעולם ספר - עונה נכון על כל השאלות וזוכה בפרס הגדול וזאת עוד לפני שהתכנית נחשפה לקהל הרחב. כולם רוגשים וגועשים: המפיקים על סף התקף לב, אין להם סכום כזה - בטח שלא כרגע, אף אחד לא מבין איך מתמודד עלוב שכזה זכה בפרס הגדול, סריקות חוזרות ונשנות של הקלטת התכנית מראות שהשאלות היו קשות וראויות וקלטת התכנית לא חושפת עדויות לשום תרמית או גימיק הכל נראה "כשר". אז מה עושים? מלבישים על הילד "תיק". עוצרים אותו באשמת הונאה וזורקים אותו לכלא. כשהוא כבר כמעט וחותם על הודאה, נכנסת לתמונה עורכת דין צעירה ואידיאלסטית שלוקחת על עצמה לייצג את הבחור. השיחות בין עורכת הדין לנער פורשות את חייו של הנאשם - ולמעשה את הודו עצמה בתיאור חי, מרתק ומעניין - ממש מסע בהודו בלי כרטיס טיסה - עד לסוף המפתיע מאוד.
