[גריפון]

../images/Emo91.gif

בוקר טוב

ושיהיה לכם הכל

 

[noa128]

מצטרפת ל ../images/Emo91.gif אחרי התחלה

קצת שונה מהרגיל של היום... הבוקר נגררתי אחרי האיש שלי לרופא. הוא רצה שאבוא איתו - לא ברור למה. האיש סוחב רגל כבר חודש ימים (סוחב רגל זה כשהוא במצב מאונך - מהספה למיטה..) - לדעתי נתפס לו שריר כשניסה בהתלהבות להיכנס לפעילות גופנית מאסיבית אחרי שנים של רביצה - לדעתו זה חמור מאד - מינימום קטיעה.. - לרופא הגענו אחרי שהצבתי אולטימטום חד משמעי - או שאתה הולך לטפל בזה - או שאתה חוזר לתיפקוד מלא - את חוסר התיפקוד כמצב קבוע אני לא מוכנה לקבל, חוצמזה שאין טעם לסבול כאבים - ואם זה באמת משהו חמור? כך או אחרת צריך לפתור את זה. הרופא שמח שבאתי. למה? לוידת. הוא הזכיר לנו שלפני 4 שנים הגענו עם בעיה דומה, יצאנו עם עריצה של בדיקות, מדם וכד' ועד מיפוי עצמות (לא עשה שום בדיקה - זה עבר לבד..) הפעם ישבתי בשקט בפינה ורק כשנשאלתי אמרתי את דעתי, ששינתה בבת אחת את הדיאגנוזה והוציאה אותנו משם עם וולטרן... זהו, העיקר הבריאות (הנפשית) כבר אמרנו?

 

[noa128]

../images/Emo32.gif ללינק'ה, יש לי שעה עד הגן

 

[צלליתה]

כבר ערב טוב

מישהי בקשה שאספר איך ביליתי היום. אז ביליתי. נסעתי עם אבא ואמא לאכול בעכו. ישבתי במושב האחורי כמו ילדה של פעם. אבא לעולם לא יסכים שמישהו אחר ינהג. לא אהבתי איך שהוא נוהג. אני חושבת שהוא מזדקן. אכלנו במסעדה על הים ממש, מסעדת דגים, שנקראת אורי בורי. אין לי מושג למה בורי, אבל אורי בעל הבית. שמעתי מסעדנים שמאוד מזלזלים בו, אבל אני אוהבת לאכול שם. לא שמסוגלת בעצמי, אבל אבא אוהב מסעדות טובות ויש לו המון כרטיסי אשראי, והוא אוהב להשתמש בהם. בדרך חזרה נכנסו לטוב טעם (זה שם הסופר?), זו היתה הפעם הראשונה שלי. איזה סופר יפה! חשבתי שאני כבר , ראיתי עולם, ראיתי סופרים נאים בארהב, ראיתי חנויות מזון משובחות באירופה, אבל הסופר הזה כבש את לבבי. נקי מאוד, מסודר, ואיזה מבחר גבינות.....מרוב שהייתי שבעה מארוחת צהרים לא ממש הצלחתי לקנות. אבל יום יבוא, נגיד בשבוע הבא, ואני אחזור לשם. לפנות ערב דברתי בטלפון עם חברה ושוחחנו על מזון נחומים. comfort food. יש לכם חיבה למאכלים מסוימים? היא הציעה פרנצ טוסט, וזה מה שליווה את מרק המנגולד שהיה במקרר. (מרקים משתבחים משהיה במקרר). קרו כאן כל מיני דברים בשעות שנעדרתי, ורציתי להגיד שלום לאנשים, והנה כבר מאוחר, אז אומר פה, לכולם שנעים לראותכם שוב. לילה טוב

 

[noa128]

נשמע יום קולינארי להפליא...

על אורי בורי שמעתי עד היום רק טובות.... חבל שזה בעכו - מקום שמזה שנים רבות לא היה לי דחוף לנסוע/לעצור בו. לגבי הסופר ההוא - טיב טעם זה נקרא - ולדעתי גריפון הוא האיש הנכון לספר לך על נפלאותיו ומומלציו... - בכלל כל המיתחם ההוא - בין איקאה לגנדן - ארנק תפוח במיוחד יכול להוציא בנאדם עתיר חפצים ופינוקים מהמקום ההוא.. וכיף לשמוע אותך מבלה

 

[צלליתה]

שנפוליאון כבש את עכו

מי שר את השיר הזה? לפני כמה שנים הזדמן לי לנסוע עם אחי לרודוס לכמה ימים. בהתחלה אמרתי לו, מה פתאום, מקום לתיירים, אין לי חשק, אבל האיש הציע לי הצעה שאי אפשר לסרב לה ויצאנו לדרך. ביליתי נפלא. הכל היה יפה בעיני. שחזרתי חיכתה לי הזמנה לתערוכה של חבר במוזיאון עוקשי בעכו. לצערי איני זוכרת את שם הארכיטקט שעשה עבודת שחזור, שימור, תכנון, מדהימה, ויצר חלל תצוגה יפהפה עם ניחוח של פעם. פתחתי עינים והתחלתי להסתכל ועכו היא אכן אחת הערים היפות שראיתי. אין לי ספק שאם הייתי רואה את עכו בחול הייתי נופלת מהתפעלות (כמו ברודוס) אבל בגלל שזה פה, יכלתי להתעלם. מאז כל טיול לעכו מרגיש לי כמו טיול לחו"ל. ומכיון שעבורי החו"ל רחוק ובטח לא יקרה בשנים הקרובות אני רואה לי מקומות יפים פה, ליד. ובאמת יש לנו. הבעיה היחידה, כבר יצא לי כמה פעמים להכנס למסעדות בשוק, ולהיות מאוד מאוד לא מרוצה. מומלץ להביא סל פיקניק מקש, עם מפה אדומה, בקבוק יין, ולעשות פיקניק על החוף. (ונחכה לימים חמימים יותר).

 

[kisslali]

איזו הודעה מקסימה

שנכנסת לי ישר ללב. אני מרגישה בדיוק כמוך: עוד לא ראיתי כאן כלום אז מה כל הרעש והלחץ לראות שם הכל? בדיוק חשבתי על זה שראיתי יותר נופים של צ'כיה וסלובקיה מאשר של ישראל - ואיזה טמטום זה! בקשר לעכו, לצערי עדיין בורה אבל דעת מומחה טוענת שהחומוס הכי טוב בארץ נמצא שם, אז? בשבילי מסבחה/פוך/משאוושה שווה הרבה "גורמה". ללי

 

[גריפון]

מצטרף בחדווה (ובפרט עכשו...

...במזג האויר המדהים הזה.) עכשו, שנגמרו חיי הנדודים שלי, יש לי יותר חשק מאי-פעם לנדוד בארץ. והאפשרות להסתובב עם המכונית, וחברים פה וחברים שם, והנופים האהובים והקשורים ללב... אני בעד. בהחלט בשבחי הפרובנציאליות. וללי, לענין התותים בקצפת אחרי מרק רגל - אחד יושב במסעדה ואוכל ואוכל ותוקע ובולס עד שיוצאת לו כמעט הנשמה והוא יושב ככה מלא-מפוצץ, לא מסוגל לזוז, העינים בולטות לו והלסת נשמטת... מישהו מהשולחן הסמוך מבחין במצוקתו וממליץ לו בעדינות, - שמע, אולי תיגש לשירותים ותדחוף אצבע לפה ותשתחרר קצת? וההוא עונה לו בקול חנוק, - אם הייתי יכול לדחוף אצבע, הייתי מכניס עוד צ'יפס אחד...

 

[kisslali]

../images/Emo45.gif