טוב, אצלי זה היה די פשוט
מבחינת בשלות. כך אני חושבת. כמובן שברגע האמת אדע אם צדקתי, אבל ילדים אני רוצה כבר 10 שנים וידעתי שבגיל 30 אממש את הכמיהה הזו. הגעתי לגיל, התחלתי בתהליך לבד, דרך בנק הזרע. במהלך התהליך ולפני ההריון הכרתי את בת הזוג שלי וחודש אחרי ההכרות שלי איתה, נכנסתי להריון. ההתלבטות שלי היתה על הדרך. בחרתי בבנק הזרע כי לא רציתי צלע שלישית מעורבת (גבר) אם וכאשר תהיה לי בת זוג, כדי שלא יווצר מצב שהמקום שלה קטן מזה של האב הביולוגי, מה גם שלא רציתי לקשור את חיי עם גבר שהכרתי רק לצורך ה"מטרה". פשוט לא הרגיש לי נכון. אז התלבטתי אמנם, למרות שהדרך שלי איכשהו היתה ברורה לי כבר בהתחלה וכמובן שעברו ימים והנה הבנתי שזו אכן היתה הדרך הכי טובה בשבילי. פשוט לא יכולתי אחרת. אני חושבת שבשורה תחתונה ילד - כדאי שיגדל בבית אחד, עם שני הורים אוהבים (לא חשוב מאיזה מין), שלא יטורטר מדי בין בתים ושלא יהיו לו יותר מדי הורים. אבל זו רק דעתי, והבחירה שלי. אני מכבדת גם דרכים אחרות. לכל אחד יש את הדרך המתאימה לו ביותר. אם הילד ירגיש אהוב ורצוי, אם יהיה לו ביטחון עצמי וארגז כלים מעולה לחיים בחוץ, דיינו