הצעה: את המסמכים לא בוורד
זה ממש לא נוח לפתוח מסמכי וורד, גם בגלל הפחד מוירוסים. פשוט תעתיקי את המסמך ישירות לכאן ואז אני מניח שליותר אנשים יהיה רצון לעזור. ועוד עצה קטנה: תביאי לנו את זה בחלקים. למי יש חשק לעבור על מסמך שלם ?... מותר לשאול בת כמה את ועבור מי את כותבת את זה ?? ועוד רעיון... את תמיד יכולה להכנס לצ´טים בספרדית באינטרנט (yahoo, paltalk) ולשאול שם ולקבל תשובה במיידית... ראובן אגב, הורדתי את המסמך לכאן... לוסיה (קרינה זמפיני) אינטנסיבית. אשה בעלת רגשות עזים וכושר שכלי, כפופה לרגשות. הקארמה של לוסיה החלה עבור פרנקו 12 שנה קודם לכן שכשהיתה תלמידתו עם אובססיה כלפיו, נכנסה a hurtadillas (בחשאי) בבית, ובמיטה. האיש לא התפתה, אבל בריא במצפונו, מה שקרה לאחר מכן כה שטני, כאילו נעשה. הבחורה se pavoneó (התרברבה) כאילו אשלייתה הייתה מציאותית, ולא לא האמינה אפילו אשתו ולא עמיתיו לעבודה, שזרקו אותו בהאשמת השחתת קטינה. כשלוסיה הופיעה מחדש, לא רק שהית מבוגרת, אלא גם נשואה (לגוסטבו גרסון) עם ילדה. אבל אז התשוקה יכלה יותר, והזוג הכניס את עצמו לקשר יותר ממסובך. לאחר שהתגרש וחזר עם בעל שמקלל ומכה אותה, היה עליה להתעמת עם התאונה הכמעט קטלנית של בתה הקטנה. המשא ומתן עם אלוהים היה קבלת חייה של הילדה, תמורת ויתור על אהבתו של פרנקו. וכך היה. מה שאומר פרנקו: "לוסיה היא "הסימוניה הבלתי גמורה". מעבר לאהבה העמוקה שאני מרגיש כלפיה, גם יש לי צורך לא להסתבך יותר. אני רוצה אהבה חפשית, אהבה שאותה אוכל לצעוק לארבע הרוחות. בכל התקופה האחרונה הזו של לחיי, אפשרות זו היתה סגורה בפני, הקשר עם לוסיה הוא כמו הסגר של הרגשות. הוא מאוד, אבל מאוד מסובך". האתמול של זמפיני. מי לא זוכר אותה כקרלה, הרעה של "לנצח נשים קטנות", שהוחייתה מחדש ב"עשירים ומפורסמים". הבחורה שעד אז עבדה בסופרמרקט במורון, ברגע הפכה למפורסמת. לאחר מכן החלו לפוצץ לה את פני המלאך. היא היתה המאוהבת שהעבירה את הזמנים ב"בשם אלוהים", והבחורה התמימה שקרה לה הכל ב"ירח פראי". . Acá le hacen muchas, es cierto.(כאן קורים הרבה דברים, בודאי) Tantas que a veces dan ganas de que reflote el espíritu Carla. (כל כך הרבה שלפעמים נותנים נצחונות שמעודדים את רוחה של קרלה.) קרולינה (סלסטה סיד) Estaba cantado (היא שרה) והיא הצליחה. במקום השכיח של המגרה המתבגרת, קרולינה התאהבה במורה. שבנוסף למראה הנפלא שלה, היא גם מדקלמת שירים ורוקדת טנגו. היא נשמה רגישה, רומנטית ללא תקנה מאלה שכותבות יומן אישי ומחכות לאהבה הגדולה של חייהן. אתה הכל בסדר. מי שבאמת חסר תקנה, זה הוא. כי לאחר מה שקרה לו עם לוסיה, הברנש מתעקש להגשים את הפנטזיות שלו. למעשה, עבר כל הזמן הזה הפך למשהו כמו קישוט אישי: הוא הציל אותה מאונס, הוא מצא אותה כשהיא ברחה מביתה, הוא פייס אותה עם הוריה, והוא אפילו שימש לו ליועץ בכתיבת הרומן שלה. ברומן הזה – השמור משבעה מפתחות – היא מספרת בפרטים עשירים מה היתה רוצה שיקרה עם המורה. הדבר מתנפץ כשהיא נותנת לו את הרומן במתנה. הוא קורה את הרומן, ו... הוא טיפוס שלא יודע להגיד "לא". אבל בזמן שהרומן נולד, מאבחנים לה מחלת לב חמורה: la que origina la llamada muerte súbita. (שהשם המקורי שלה מתקשר למוות פתאומי ???) מה אומר פרנקו: "קרולינה היא הפרי האסור. לא רציתי ליפול ותו סיפור. היא מאוד מושכת, אבל היא תלמידה, ולכן כל הזמן הזה הוא התנגד, אבל רק עד אז, וזהו. Había cierta cosa de freno, cuando ella se quería lanzar, pero también un poco de seducción. (היא היתה משהו בטוח של פרנקו, כאשר היא רצתה להתעופף (לזנק ?), אבל גם מעט מפתה ?) , אבל הוא קרא את הרומן וגילה שגם הוא מאוהב. מה יקרה? אני לא יודע". האתמול של סלסטה: אולי בגלל המראה השברירי שלה, la sutileza de sus formas, (העדינות של הדמות שלה?), אבל האמת היא שבשל הדמויות שכבר גילמה עד היום סלסטה סיד, הבריאות לא מלווה אותה. היא התחילה ב"קיץ 98", בתפקיד "יוקו", שלאחר שהחליפה כמה בני זוג (כמו כולם בסדרה הזו) היא גמרה לגמרי לא מאוזנת, לאחר שחטפו לא את הילד בקליניקה (חשאית, מתגנבת) clandestina. ב"להתאהב", הטלנובלה בה כיכבה עם עמנואל אורטגה, לא הלך לה טוב יותר ברגע הלידה: ליבה נשבר y llegaron a darla por muerta. Ahora, esto. Suerte que no está en el programa de al lado y a los tiros... (לא ברור..) אמה (ויויאנה סקונה) לגברת מנהלת יש שתי פנים. באחת מהן היא imposta la voz (מרימה את הקול שלה ???), frunce el ceño (מכניסה את הפנים הזועפות שלה),, נותנת הוראות ומנסה להגן על שמו הטוב של בית הספר הפרטי בכל מחיר. בשנייה, היא הולכת למועדון הטנגו כדי לראות מופע חשפנות (שם מתגלה ש"זורו" הוא בעצם פרנקו), היא היא מתוודה לחברתה על התרגשותה כמו מתבגרת ומחביאה את כובעו של פרנקו כדי לגעת בו בקצה רגלה במשך יומה המשעמם. . Viuda a poco de casarse (...), ועם קשר רע ביותר עם אימה, אמה היא למעשה אשה בודדה. אבל, כמו שהיא בעצמה מודה, משהו התעורר בה כשהכירה את המרה לספרות. "הקדשתי את עצמי לגמרי לעבודה, אבל כבר לא - היא אומרת ל pretendiente (מתחזה, תובע, מחזר) אחר. אני חושבת שהופיע אצלי הצורך להיות נאהבת". זה היה כל כך חזק, שאמה אפילו החליפה את ה"לוק" שלה. בשיער engominado (מלא בג´ל ??) השאירה מקום ל a unas mechitas (חסדים קטנים...) ליפול בשובבות על המצח, בזמן שחליפתה המחוייטת פינתה את דרכה ל ajustadas remeras y pantalones cuadrillé. (ממש לא ברור.. אבל: חותרים מיומנים ומכנסי מותניים, <רוכבים>) עכשיו, כשהכניסה את הטעם שלא להיסטוריה, אין מי שיעצור אותה. טוב, עד לכאן הגעתי... וכבר אין מקום בהודעה..
