ילדים זה כאן

[צהלולים]

../images/Emo79.gif "בלוז לאחריות"... ../images/Emo79.gif

אז אחרי שבועיים הגיעו הגזים, כבר יומיים אנחנו לא ישנים. תגידו לי שזה עובר מתישהו??? בנוסף, התחיל לי קצת "בייבי בלוז" בלילות... שילוב של עייפות והורמונים או משהו כזה. ושאלה: כשכתוב בספר שהם מתעוררים כל שלוש שעות (פרק שהוא ממש לא קרא...), הכוונה מהתעוררות להתעוררות - או מהרגע שהוא נרדם שוב ועד הרגע שהוא שוב מתעורר??

 

[אפרת12]

../images/Emo95.gif ילדים זה כאן

 

[בלינקה]

באיזה ספר זה כתוב?

תראי, בכל מה שקשור ללוחות זמנים, אני ממליצה לך בחום רב לזרוק את הספרים. כל תינוק והזמנים שלו (שמשתנים המון בשנה הראשדונה), כמו שלכל מבוגר הזמנים שלו. נסי לישון כשהוא ישן, צאי איתו החוצה בערב, או בצהריים לקניון הסמוך לביתכם, תיפגשי איתו ועם חברות בחופשת לידה בבתי קפה. מנסיוני, זה מועיל מאד לתחושה שאת עדיין מבוגר מתפקד, ולא אך ורק אמא במצב צבירה מתפרק.

 

[נטע 123]

מסכימה עם בלינקה

גם לקטנה שלי אין יום הדומה לקודמו מבחינת לוחות הזמנים. צריך לזרום

והכוונה ב-3 שעות היא מתחילת האכלה ועד לתחילת ההאכלה הבאה (אין הכוונה ל-3 שעות שינה רצופות בכל פעם...)

 

[צהלולים]

אוי, נראה לי שלא הובנתי נכון ../images/Emo13.gif

"כבר יומיים אנחנו לא ישנים" - הכוונה לבן זוגי ולי (לא לתינוק)... וה"בלוז" הוא שלי כמובן, למרות שלא הסברתי אותו נכון (רק בכותרת) - פשוט אחרי שבועיים פתאום נחתה עלי גודל האחריות, והילד בוכה, ואנחנו האחראים היחידים... ומה אם אנחנו לא עושים משהו נכון? ולמה מישהו לא לוקח אותו כבר ונותן לנו לישון... סתם הגיגים של אחת שאתמול בלילה התחילה לבכות בלי סיבה

אבל עכשיו זה עבר

 

[נטע 123]

שמחה שעכשיו יותר טוב, ומזדהה מאוד

אני עוד מעט 6 שבועות אחרי ועדיין מדי פעם מזילה דמעה... האחריות היא באמת דבר שקשה לתפוס אותו, וגם לי מדי פעם מתחשק לחזור לכמה דקות לחיים שלפני... אבל מספיק חיוך אחד כובש מהקטנה והכוחות חוזרים אלי