פרק שביעי - הערב ב 22:15

[שוב מתחילה מחדש]

../images/Emo97.gifפרק שביעי - הערב ב 22:15../images/Emo97.gif

אתם מוזמנים לכתוב את התרשמותכם בעקבות שידור הפרק הערב

מיכל

 

[netab02]

אז...

הם פיתחו את העניין של תסמונת אספרגר. כשנתי אמרה ליונתן שהיא רוצה למות איתו, הוא הבין את הדברים כפשוטם, נבהל וברח. זה כל כך אספי...

 

[lavendula]

לא התחברתי לפרק הזה

1. אנחנו כבר בפרק השביעי ובקושי מראים את הילד - איך אפשר להבין מה זה אוטיסט כשבקושי מראים אותו ואת שלל ההתנהגויות שהורה ממוצע לילד כזה מתמודד איתן מדי יום? 2. כל הקטע עם רחלי לא מציאותי: מה נסגר? היא מנתחת התנהגות או מטפלת זוגית? זה כ"כ לא מקצועי שהיא תדריך אותם בכלל, לאור העובדה שהיא ואייילת מכירות, והגלישה שלהן לפסים אישיים פשוט הזויה. שלא לדבר על ההנחיות שהיא נותנת להם: להסתגר עם הילד בחדר ולשחק איתו 3 שעות??? WTF?

 

[גמבה מתולתלת]

הסידרה איטית מידי. לא קורה כלום

הקטע עם הבת של איילת וחבר שלה לא מובן לי, ואם הוא אספרגר, אז זה סתם מטומטם שזה צירוף מקרים, שהחבר של האחות של האוטיסט הוא אוטיסט בעצמו. ובאמת בקושי רואים את הילד. פרט לאובססיה שלו לא מראים את ההתנהגויות הנספות שנלוות לאוטיזם, ויש הרבה.

 

[1אילת2]

הוא לא אוטיסט בכלל.

הוא רק מכוער. וזה באמת לא קשור. הסדרה היא לא רק על אוטיזם. היא על משפחה אחת. שלושה דורות.

 

[netab02]

צודקת

זה באמת מוזר הקטע עם ה-3 שעות. האמת היא שהפרק הזה הרגיש קצת כמו אופרת סבון. וגם אני מסכימה שהם היו צריכים לפתח יותר את הדמות של הילד. קצת קשה לי עם זה שהוא כל הזמן שותק... לפחות שידבר על שירים כמו בהתחלה. זה עלול ליצור רושם שאוטיסטים שותקים כל הזמן. ובאמת הם קצת שכחו להראות צדדים אחרים: אקולליה, חזרתיות, התלהבות ממושא האובססיה, תגובות קיצוניות לחרדה וכו'

 

[רחוב האגס 1]

המשפחה מצטיירת יותר כחסרת אחריות

המשפחה - כלומר, איילת ואח שלה, אבישי. הפעם ראינו יותר מקרוב מה הרקע של אבישי כהייטקיסט כושל. מהלכים לא מחושבים, בלי לקחת בחשבון את הסיכונים, ואנחנו רואים את זה רק דרך רפליקה אחת של דמות משנה (אלון) - הוא עבד בשביל אבישי בחינם במשך תשעה חודשים עד שהעסק התפוצץ ואבישי חזר למושב והשאיר את אלון בלי כלום. מתאים מאוד לאגו של איילת, שלגביה זה כבר נאמר שם במפורש בפרקים הקודמים, איך היא רואה רק את הרצונות שלה בלי לחשוב על צרכים של אף-אחד אחר. אבל איילת דווקא מתחילה להכיר בזה שהבן שלה אוטיסט (אומנם התחילה לפני כמה פרקים, אבל מפרק לפרקיש לזה ביטויים יותר בולטים). תחילת הסדרה, אחרי שהילד אובחן, היא לא רצתה להכיר בזה, לא הרשתה להזכיר בבית את המילה, ורצתה חוות דעת נוספת כדי לשלול את זה. הפעם היא יודעת מה, למשל, תגרום הצפירה לילד שלה, ובמקום לעמוד דום כמו כולם היא רצה אליו להרגיע אותו. היה צפוי אבל יפה כשהתברר שגם הבת של ההייטקיסט התל-אביבי שאבישי נסע אליו, גם היא אוטוסטית. כאילו שחלק מהתהליך של המשפחה יהיה לגלות שיש עוד אוטיסטים סביבם בלי שהם חשבו על זה.

 

[מלאני סי 2]

פרק יפה ומיוחד, אבל לא הבנתי את הרעיון של

הקבוצת תמיכה לירידה בשקל שיעל מנחה אותה. מה הקשר לאוטיזם

 

[רחוב האגס 1]

כמו שאני הבנתי את זה - אין ממש קשר לאוטיזם

אבל זה בא להראות איך היא סוף-סוף משתלבת שם כאחות. אגב - בטח שתמם לב שאחת המטופלות בקבוצה היא דבי הגננת, ומשום מה לא הייתה התייחסות לזה (ועוד "אגב" אחד - הופתעתי לגלות שהשחקנית היא דורין כספי, שאני זוכר מ'שישאר בינינו' בשנות השמונים)

 

[lavendula]

נראה לי שהרעיון

הוא להראות שכל אחד מהם שם לוקה בכישורים חברתיים: יעל שלא פרסמה נכון את הסדנא, יונתן שקיבל רגליים קרות, אבישי שלא ידע להתנהל עם הסטארט-אפ שלו וגם לא מסוגל לשאול את טאסאני בפרצוף למה היא בורחת, וכן הלאה.

 

[רחוב האגס 1]

השאלה - את מה זה משרת?

כי אם כולם שם חסרי כישורים חברתיים, אולי זה אומר שהעובדה שעומרי הוא אוטיסט גורמת לו להיות לא כ"כ שונה? אם זה כך, זה מפספס את המסר של הסדרה.

 

[ל י ל ך פ]

או שזה בא להראות את הגנטיקה

ואת זה שאנשים עם בעיות תקשורת, נמשכים לבני זוג שגם הם עם הפרעת תקשורת.

 

[lavendula]

למה מפספס את המטרה? נהפוך הוא

שאנשים יסתכלו קודם כל על עצמם לפני שהם מנסים לתקן אחרים לפי המודל שלהם, שהוא לא כזה מוצלח גם כן, מסתבר.

 

[שוב מתחילה מחדש]

אני מסכימה עם הדברים

יצאתי בתחושה מוזרה מהפרק ואני לא לגמרי יכולה להצביע - למה. אני לא חושבת שצריך יותר להראות את עומרי. הוא לא הנושא בעיני. הוא לגמרי דמות משנית. אני חושבת שהמשפחה וההתמודדות שלה עם השינויים שנכפו עליה (מסיבות כאלה ואחרות) הן העלילה.

 

[bajura]

../images/Emo45.gif

 

[גמבה מתולתלת]

נכון. חשבתי על זה.

 

[פעם ראשונה כך]

הדמויות בסדרה כולן לוקות בבעיות תקשורת

קרן מרגלית, תסריטאית ותיקה ("בטיפול") שמרה את הסיפור האישי שלה במגירה. בנה בן העשר הוא אוטיסט, והסדרה נכתבה בהשראת חייה שלה. "אני בהלם מכמות התגובות", היא מספרת, מופתעת מאחוזי הצפייה הגבוהים, מודעת לחוסר השגרתיות שבעניין, ומוסיפה: "זה דוך, ישר ללב". כמו הילד עמרי בסדרה, בנה של מרגלית הוא, כלשונה, "גלאי להיטים מטורף. אם הוא שומע שיר ואוהב אותו, הוא חופר ולא עוזב עד שאנחנו לא מורידים את השיר. הוא שומע הרבה 'מוניקה סקס'. נתפס לזה ממש". מרגלית מספרת שהפרויקט נמצא כמה שנים טובות בפיתוח ושהדמויות בסדרה כולן לוקות בבעיות תקשורת. הראיון המלא

 

[שושן פרא]

מישהו יודע כמה זמן לוקח עד שמעלים פרק ל VOD ?

ניסיתי לצפות אתמול בבוקר ב HOT ולא היה את פרק 7.

 

[והלאה וכאן]

הוא כבר נמצא ב TVLAND.CO.IL

 

[שושן פרא]

../images/Emo51.gif../images/Emo70.gif