הרחם וההוויה הנשית...

../images/Emo98.gifהרחם וההוויה הנשית...

כבר יומיים שיש שרשור בנושא של "שמירת הריון" (אמא של איתן ולהב) ןילד נוסף- כן או לא .?! עברתי קיסרי ולכאורה , בניתוח קיסרי יש אפשרות, לקשור את החצוצרות_(פעולה בלתי הפיכה) ולסיים ילודה.דבר שמשחרר לחלוטין צורך באמצעי- מניעה בהמשך... היתה לי את האופציה הזו, זה דבר שאפשר לבקש מהמנתח ולחתום על הסכמה. אם זה היה תלוי בבעלי, הוא בעצמו היה קושר לי.יותר נכון מתכבד ורושר לי על אותו משקל של "מתכבד לחתוך את חבל הטבור" אבל....כנראה שיש לי "שריטה " במוח, ולא יכולתי לפעולה הזו שהייתה נראת לי דרסטים ואגרסיבית מידי ולא הפיכה, לא מתכננת עוד אבל בכל זאת.רציתי להשאיר ת"אופציה. אצלי הרחם הוא חלק מהוייתי כאשה וזה כמו לבוא ולכרות את הרחם או הציצים, למרות שלפעמים אין ברירה... אז " רחם על הרחם" אני השארתי ת"אפשרות הזו. הרופא שאל אותי בביקורת שאחרי לידה: למה לא קשרת???והרים גבות. אז עכשיושוב חוזרים לגלולות ולהתקנים עד שיגיעו גלי- החום ועימו העלמות המחזור.והפסקת הפריון. מה אתן חושבות???מה היתן אתן עושות?
 

אפרת12

New member
גם אני לא הייתי קושרת

למה לי לפגוע בשלמותי ובאיך שהטבע עשה אותי, וחוץ מזה - למה לסגור אופציות (אם נתעלם לרגע מהעובדה שעם בנזוגי הנוכחי אני לא זקוקה לחצוצרות - אני נכנסת להריון ב-IVF...)
 
לא חשבתי עד כדי כך רחוק

(לידה ראשונה שלי) אבל נראה לי שהייתי משאירה ת'אופציה. בכלל, נראה לי מפחיד לבצע אופרציות בלתי הפיכות שכאלו.
 
לא חושבת שהייתי קושרת, אבל

זה לא בגלל שאני מייחסת לרחם שלי חשיבות כה רבה בהוויה הנשית שלי. אני מי שאני, לא בגלל איבר זה או אחר בגופי. לא בגלל הרחם, השד, הרגל, או הטחול... בגללי. אולי הכי הרבה בגלל המוח שלי
. לא הייתי מרגישה פחות אשה לו הייתי קושרת את החצוצרות, או לו היה צורך בהסרת הרחם או אחד משדיי. אז למה לא הייתי קושרת? כי הייתי חושבת שתמיד יש את האפשרות שאולי נרצה עוד ילד, ואולי זה יהיה אפשרי... לא הייתי רוצה לסגור את האופציה באופן כל כך טוטאלי. והערה קטנה - לי יש רק שתי בנות, ואני רק בת 28... אולי בעוד 15 שנה עוד עוד שניים שלושה ילדים אחשוב אחרת. אני מדברת מהמקום בו אני נמצאת כרגע בחיים.
 

פיצהלה

New member
זה לגמרי פונקציה של גיל ומצב בחיים

אני לא חושבת שבנות בנות 23, 28 ואפילו 32 יכולות לענות על השאלה הזו בנחרצות . הכל יכול להשתנות בחיים, אפילו אני שתמיד אמרתי (רב חיי הבוגרים) שאני לא רוצה להתחתן ובטח לא ילדים, נשואה באושר כבר 4 שנים ומזה חודשיים אמא של שיר. אז כמו שאומרים never say never אבל אולי אחרי גיל 40 ואחרי 4 ילדים, (אני לא יודעת בת כמה את וכמה ילדים יש לך) אבל אולי ממצב כזה שאדע שבטוח אני את הבסטה סוגרת יהיה לי קל יותר להחליט כזו החלטה. אבל זה לא משהו שאני יכולה לענות עליו כעת, שאני בת 29 ואמא לילדה אחת. ואפילו שאחרי הלידה המזעזעת שלי אמרתי שאני בחיים לא יולדת יותר, עשיתי השבוע התקן תוך רחמי ולא הלכתי לקשור שום חצוצרות... זה פונקציה של גיל, אני עוד יכולה להתחרט, אז למה לי לעשות מהשהו בלתי הפיך. אולי עוד 15 שנה מהיום, לא הייתי חושבת פעמים. אבל עשית מה שנראה לך נכון, הלכת עם האינטואיציה שלך, או כמו שאני אומרת תמיד, הלכת עם הרחם... אז תחיי עם זה בשלום. כנראה שאם היית הולכת בניגוד ללב שלך היית מצטערת אח"כ ונהיית מאוד עצובה. אז עדיף ככה.
 

lulyK

New member
למה לא לקשור לבעלך?

לא יודעת מה הייתי עושה. כל הזמן יושב לי בראש שכשיגיע הזמן, נבצע איזה הליך על בעלי......
 

עמית@

New member
לי זו שאלה בעייתית

היות ואני ממילא סובלת מבעיות פוריות ועבורי אמצעי מניעה הם סתם שמות עצם.. אבל אני יכולה לומר לך שאמא שלי בת 56, ויש לה מיומות ברחם- והוצע לה כריתת רחם על מנת לפתור את בהבעיות הנובעות מהמיומות, והיא מסרבת, בדיוק בשל השיקול הזה, שהרחם הוא חלק מההוויה שלה כאשה, למרות שהיא לא "משתמשת" בו. באשר אלייך- יש סיכוי שתרצי עוד ילדים? תמיד יש סיכוי, לא? אז לא- לא הייתי קושרת כלום.
 

galiaS

New member
אני מבינה אותך

גם אני לא היתי מסוגלת לקבל החלטה לקשור. מעדיפה להמשיך להשתמש בגלולות לנצח.
 
../images/Emo31.gifלא הייתי קושרת, גם אם אגיע לגיל

בו אחליט שסגרתי את הבאסטה, אני לא חושבת שאעשה דבר כזה בלתי הפיך. אי אפשר לדעת מה ילד יום. ואם פתאום אני אתגרש ואכיר בן זוג חדש וארצה לעשות איתו ילד משותף... היום היתה כתבה בעיתון על אמא שכולה בת 53 בהריון עם תאומים אני חושבת חס וחלילה...טפו טפו טפו...
לא עלינו. פשוט אי אפשר לדעת מה יכול לקרות בעתיד, אז למה לסגור אופציות? ממליצה, מגזין תחושת בטן גליון 4
 
../images/Emo24.gif טינקרבל! הוצאת לי את....

המילים מהפה, בגלל הסיבות שמנית, לא חשבתי לרגע לקשור...
 

טיפוטף

New member
טלטול וטינקרבל אני איתכן

אותי דווקא שאלו - כי עשיתי ניתוח קיסרי שלישי אחרי שני קיסריים קודמים. התשובה שלי היהת בשום פנים ואופן לא!!! אני בת 33, יש לי 3 ילדים וקודם כל יתכן מאוד שארצה רביעי (עדיין לא כעת). אבל גם אחרי הרביעי לא אקשור שום דבר! גם כי אני רוצה לשמור על כל האופציות פתוחות. גם כי מי יודע מה ילד יום. וגם כי זה חלק מההוויה שלי. ממי שאני.
 

cookie1

New member
גם לי זה נראה דרסטי מדי

גם אם לא רוצים עוד ילדים, זה נראה לי התערבותי מדי. מה גם שכמו שאמרה לוליק, למה שהבעל לא יקשור ?
 
למעלה