../images/Emo24.gifשלום לכולם, חדשה בפורום ויש לי שאלה../images/Emo4.gif

quickie1

New member
../images/Emo24.gifשלום לכולם, חדשה בפורום ויש לי שאלה../images/Emo4.gif

שלום לכל חברי הפורום, קוראים לי הדר, אני בת 21. יש לי אח שגדול ממני בשנה ואמא שעושה לי קצת...בעיות. לצערי אני לא יכולה להגיד שזה התחיל בזמן האחרון. באיזשהו מקום אני תמיד מרגישה שאמא שלי עושה ביננו אפליות. היא תמיד מתייחסת לאחי בצורה אוהבת יותר, מעניקה יותר ומתחשבת יותר בעוד שבי היא מזלזלת. לדוגמא, לפני כמה רגעים חזרתי מהעבודה ושאלתי אותה אם יש משהו לאכול כי אני נורא רעבה, היא אפילו לא הסתכלה עליי ואמרה "לכי תחפשי לבד. אני, שרגילה לתשובות כאלה הלכתי. אחרי הגיע אחי מהעבודה, והיא מיד קיפצה מהמיטה להכין לו אוכל. והוא תמיד יושב לו כמו איזה שיח וזה נורא מרגיז אותי. אחי הוא לא הבעיה, אחי בסדר גמור, הוא לא מודע אפילו למה שקורה בבית מכיוון שהוא עובד 12 שעות ביום. פעם היא היתה מתנהגת אליי ככה כי לא הייתי עובדת. למעשה, כל פעם יש לה תירוץ אחר. היום זה היה כי לא שטפתי את המטבח. הדוגמא הזו היא דוגמא נורא קטנה, אבל זה עניין שבשיגרה אצלנו. היא תמיד נותנת לי להרגיש כמו הכבשה השחורה של הבית, כאילו אני לא שווה כלום. ותמיד טוענת שהיא מתנהגת ככה בגללי בגלל מה שאני עושה או לא עושה. בבקשה תגידו לי מה אני צריכה לעשות, ושיחה איתה לא באה בחשבון כי אני יודעת מנסיון שזה חסר תועלת והיא תמיד מכחישה או אומרת שאני היא זו שאשמה. רב תודות.
 
עצה קטנה

אבל קודם כל ../images/Emo24.gif תנסי לערב את אחיך. אולי הוא יוכל לדבר עם אמא שלך. אולי הוא יוכל סתם לשפר את ההרגשה שלך בכך שתחלקי את זה איתו. לא אמרת אם יש גם אבא בסיפור ואם כן איך הוא מתנהג . האם הוא מודע למצב. ואולי כן תנסי בכל זאת לפנות לאמא שלך, אפשר גם דרך גורם שלישי, ניטרלי. או אולי בעזרת חברה טובה שלך.
 

quickie1

New member
אמממ...

דבר ראשון תודה על החיבוק חח אני מעדיפה לא לערב את אחי כי אז הוא מתחיל להביע דעה בקול רם ליד כל המשפחה וזה לא לעניין. אבא שלי גם מרגיש לפעמים שאני מופליית לרעה. הוא רואה ושם לב לכך שהיא נותנת יחס מועדף לאחי הגדול. לפעמים הוא לצידי ולפעמים לא.
 
מוכר לי מאוד, לצערי ../images/Emo10.gif

יודעת איך את מרגישה. למדתי פשוט להתעלם ולהבליג, לצערי אני לא תמיד מצליחה בזה...
 

quickie1

New member
גם אני..

אבל, כמה אפשר? זה לא פוגע בך? לפעמים אני אומרת "פאק!זו אמא שלי!למה היא מתנהגת אליי ככה??, למה אני צריכה לחזור הביתה לבכי? למה זה מגיע לי ומה פגום בי?"
 
בדיוק אתמול היה פיצוץ ביני לבין אחותי

וזה היה כבר בשלב שלא יכולתי יותר, שהיא פשוט גרמה לי לא לרצות שום קשר איתה, הפעם בצורה רצינית. פשוט פרצתי בבכי מלא עצבים ותסכול, כי נמאס לי- נמאס לי לנסות להבליג, נמאס לי לקבל אותה כפי שהיא ולהרגיש אפס אחרי כל שיחה. המצב שלנו שונה כי פה מדובר באמא שלך, אבל אצלי מקדשים את אחותי ממש למרות שהיא פוגעת ללא הפסקה בכולם כי היא מאוד ביקורתית ומבחינתה הדיעה שלה היא הקובעת, ואחרים תמיד טועים.
 
למעלה