lacrimosa girl
New member
../images/Emo80.gifהשיר השבועי.../images/Emo80.gif
הערות העורכת. וול, מצטערת שלא פתחתי אתמול. כפיצוי- היום מגיעה לכם ~חפירה~.
ובגלל שגל עדיין לא פתחה את הראש בראש ולא היה לי חשק לבחור שיר, קבלתי הנחיה מגבוה ועשיתי לפי תוצאות החוליה החלשה של סנטורי צ'יילד, והיומולדת של אמפו שהלחין את החלק השני בשיר. אז אם כך, הקורבן השבוע הוא- ../images/Emo191.gif../images/Emo181.gif../images/Emo153.gif../images/Emo28.gif../images/Emo121.gif../images/Emo115.gif../images/Emo203.gif../images/Emo109.gifbeauty of the beast.../images/Emo109.gif../images/Emo203.gif../images/Emo115.gif../images/Emo121.gif../images/Emo28.gif../images/Emo153.gif../images/Emo181.gif../images/Emo191.gif קישור לליריקה: http://www.nightwish.com/en/band/lyrics?id=47 והניתוח. כן, אני יודעת שכבר יש לו ניתוח, אבל הפרשנות שלי שונה. חלק 1- אהבה אבודה נושנה. עצים השילו את עליהם, עננים את מימיהם, כל המשאות האלו הורגים אותי. מרחק מכסה את דרכך, דמעות את זכרונך, כל היופי הזה הורג אותי. אוקי, ועכשיו אני אסביר- כל השיר הזה מוקדש לתמימות. כמו בGLS, יש לנו מעין השוואה בין אהבה לתמימות ושימוש בשני המושגים האלו כדי להסביר אחד אץ השני. אבל GLS זה שיר אהבה...BOTB זה שיר על התמימות. הבחנה שלדעתי חשוב מאוד לעשות. מה המשמעות של ההשוואה הזו? נחפור בהמשך. תומאס מספר לנו על מחזוריות השנה- השנים שחולפות...בא החורף, חורף אחרי חורף, וזה משא עבורו, זה כבר לא מרגש אותו, לרוץ החוצה כשיורד הגשם הראשון, כמו שיובא גם בהמשך- תומאס מתגעגע לילד שהיה, שהתלהב מהגשם. ועכשיו הוא מדבר על הילד- שדרכו מתרחקת מתומאס, וכל מה שנותר לו הוא לבכות על זכרונו, וכל היופי הזה הורג אותו. אני אעשה עוד הפסקה בניתוח ואסביר לכם על תאורית סנטורי צ'יילד שתתפרסם, אני מקווה, בעוד לא הרבה זמן. לפי התאוריה, לתומאס היתה אהובה שמתה לפני סנטורי צ'יילד, והרבה מהטקסטים בCC מתייחסים אליה. ואם לוקחים את זה כעובדה וחוזרים לניתוח השיר, כאן יש לנו עוד השוואה בין היופי של האהובה לתמימות. דוגמא מצוינת לכך יש בשיר GLS- Redeem me into childhood Show me myself without the shell Like the advent of May I`ll be there when you say Time to never hold our love אז בעצם, הרגע שתומאס יחזור לתמימות שלו, ע"פ GLS, הוא יחזור לאהובתו. הנקודה הובהרה? נמשיך. אוה, האם אכפת לך, אני עדיין כואב עליך. כה מודע, מה שאמור להיות אבוד- הוא שם. תרגום עילג, אכן. בכ"מ, שתי השורות הראשונות בפזמון- מתייחסות לילד. הוא מת, קר, לא מודע, ולתומאס עדיין כואב עליו. אם נניח שיש כאן עוד הקבלה בינו לבין האהובה, אז בשיר FFY- Barely cold in her grave Barely warm in my bed בקושי קרה בקבר שלה, בקושי חמה במיטתי. אילו שורות מקסימות ../images/Emo23.gif בכ"מ, נראה לי שהקשר מובן. המשך הפזמון- ועכשיו תומאס מדבר על עצמו...תומאס בנאדם בוגר, מודע, לא תמים. אבל הוא אומר- מה שאמור להיות אבוד קיים. נמצא. והוא יכול למצוא אותו. איך? כמו שאנחנו מכירים את תומאס- מן הסתם במוות. כמו בשיר GLS [שאני אמשיך להקביל ביניהם, מה לעשות] שבו הוא מבטא שיבה לאהובתו ע"י המוות, או באסטרל רומנס גרסת 97, שבה המוות יכול לשמש כמטאפורה ויכול להיות שלא, אני אפסיק עכשיו ונחזור לניתוח. אני מפחד שלעולם לא אמצא אף אחד, אני יודע שכאבי הגדול ביותר כבר הגיע, האם נמצא אחד את השני באפלה? אהבתי הנשכחת-אבודה. ושוב, השימוש באהבה בהשוואה לתמימות. הוא מפחד שהוא לעולם לא ימצא מישהי שתחייה את הילד שבתוכו, כמו בGLS... הוא יודע שכאבו הגדול ביותר הגיע כבר [בכך שהוא איבד את האהובה שלו, אולי?] ומה שנשאר לו זה לקוות שבאפלה הנצחית- המוות, הם ימצאו אחד את השני. את אהבתו- ואת תמימותו. אם מצטט משיר שיכול להיות ממש לא קשור- All the joy unforgiven by this task אולי הוא מרגיש שהוא חייב לה את זה...ובנימה אופטימית זו, נעבור לחלק השני. חלק 2- לילה אחד נוסף לחיות. בבטחון הרחק מפני העולם, בחלום, מרחב נטול-זמן, ילד, עם חלום בעיניו, מראת אימו, גאוות אביו. ~עילגת~ תומאס מספר ובפשטות וישירות על הילד שהיה גאוותו של אביו ומראתה של אימו...הילד החולמני ההוא שעכשיו יבוא אל תומאס רק בחלומותיו. In my dreams you're mine to keep בחלומותי אתה שלי. היחס של תומאס לחלומות הוא אחיד ואני לא ארחיב יותר מדי- תומאס רואה בחלומות את המקלט שלו. בניתוח שיגיע לנייטקווסט זה מאוד בולט. תומאס בחלומותיו יכול לעשות הכל...להתאחד עם אהובתו ותמימותו, או סתם לברוח מהעולם. כן, שוב GLS- GLS ברובו, לךמרות שלא ציינתי את זה בניתוח שעשיתי לו כי זה לא מבוסס מספיק- הוא לדעתי חלום. נמשיך. אני מקווה שאוכל לשוב אליך, שנית להרגיש את הגשם, נופל בתוכי, מנקה כל מה שהפכתי להיות. תומאס מביע את משאלתו הקסומה ביותר...ואם נניח שהוא מביע אותה בחלום, וחולמים בדרך כלל בלילה, מה קיבלנו?.. Nightwish. בעצם, זהו מיצוי כל היצירה של תומאס עד עכשיו, כמו שנראה בהמשך השיר. תומאס רוצה לחזור לתמימותו, להתלהב מהגשם- כמו שהוא אומר בשורות הראשונות, שהחורף נעשה משא עבורו ולא עונג. וכשישוב להתלהבות הילדותית התמימה מהגשם- הגשם ינקה את כל מה שהפך להיות, האדם הבוגר וה"מלוכלך". ביתי רחוק אבל כל השאר נמצא כה קרוב, עם אהבתי הנשכחת-אבודה תחת הורד השחור. אמרת שיש לי עיני זאב- חפש אותן ומצא את היופי שבחיה. לשון זכר בשביל הנוחות. ביתו של תומאס- מה הקשר, במטותא? בשיר BTC- Now unblessed, homesick in time ועכשיו תומאס איבד את ביתו ואת זמנו. ~עילגת~ בית במובן הפשוט של מילה...מקום בו הוא מרגיש בטוח. אבל כל השאר נמצא קרוב אליו- היצירה שלו, הזכרון שלו, התמימות שלו- יחד עם אהובתו האבודה תחת הורד השחור. ורד הוא פרח האהבה האולטימטיבי. ורד שחור- מבטא, לדעתי, אהבה שמתה מוות טראגי. אהבה אפלה. הוא פונה, לדעתי, לאהובתו, שאמרה לו כנראה שיש לו עיני זאב- הבט לתוכן ומצא את היופי שבחיה. Drown into my eyes and see the wanderer See the mirrors of a wolf behold the pathfinder הבט לתוכי וראה את מי שאני באמת. מצא את הילד שבתוכי- את היופי שבי, בחיה...שורות מקסימות. כל שירי יכולים להיות מולחנים רק ע"י הגדול שבכאבים, כל בית בודד יכול להיוולד רק ע"י הגדולה שבמשאלות, הלוואי שהיה לי לילה אחד נוסף לחיות. כמה כאב ואמת בשורות המקסימות האלו...כאבו הגדול ביותר, שהגיע אליו כמו שהוא אומר לנו בחלק הראשון, יצר את כל שיריו. כאב אובדן התמימות, האהבה. כשהוא אומר שהלוואי שהיה לו לילה נוסף לחיות, הוא מתכוון לדעתי לחיות במובן האולטימטיבי אצל תומאס- עם תמימותו, עם אהבתו. ברגע שהוא יקבל את משאלתו זו- אין יותר שירים, אין יותר כאב. לא כיף. ../images/Emo3.gif אנלא רוצה לקשר את זה לשום שיר כי אני לא רומזת שום דבר [אני אומר בפשטות- רוב וואנס חרא ../images/Emo3.gif] ונמשיך לחלק השלישי, האחרון והמקסים, בהודעה הבאה.
הערות העורכת. וול, מצטערת שלא פתחתי אתמול. כפיצוי- היום מגיעה לכם ~חפירה~.
ובגלל שגל עדיין לא פתחה את הראש בראש ולא היה לי חשק לבחור שיר, קבלתי הנחיה מגבוה ועשיתי לפי תוצאות החוליה החלשה של סנטורי צ'יילד, והיומולדת של אמפו שהלחין את החלק השני בשיר. אז אם כך, הקורבן השבוע הוא- ../images/Emo191.gif../images/Emo181.gif../images/Emo153.gif../images/Emo28.gif../images/Emo121.gif../images/Emo115.gif../images/Emo203.gif../images/Emo109.gifbeauty of the beast.../images/Emo109.gif../images/Emo203.gif../images/Emo115.gif../images/Emo121.gif../images/Emo28.gif../images/Emo153.gif../images/Emo181.gif../images/Emo191.gif קישור לליריקה: http://www.nightwish.com/en/band/lyrics?id=47 והניתוח. כן, אני יודעת שכבר יש לו ניתוח, אבל הפרשנות שלי שונה. חלק 1- אהבה אבודה נושנה. עצים השילו את עליהם, עננים את מימיהם, כל המשאות האלו הורגים אותי. מרחק מכסה את דרכך, דמעות את זכרונך, כל היופי הזה הורג אותי. אוקי, ועכשיו אני אסביר- כל השיר הזה מוקדש לתמימות. כמו בGLS, יש לנו מעין השוואה בין אהבה לתמימות ושימוש בשני המושגים האלו כדי להסביר אחד אץ השני. אבל GLS זה שיר אהבה...BOTB זה שיר על התמימות. הבחנה שלדעתי חשוב מאוד לעשות. מה המשמעות של ההשוואה הזו? נחפור בהמשך. תומאס מספר לנו על מחזוריות השנה- השנים שחולפות...בא החורף, חורף אחרי חורף, וזה משא עבורו, זה כבר לא מרגש אותו, לרוץ החוצה כשיורד הגשם הראשון, כמו שיובא גם בהמשך- תומאס מתגעגע לילד שהיה, שהתלהב מהגשם. ועכשיו הוא מדבר על הילד- שדרכו מתרחקת מתומאס, וכל מה שנותר לו הוא לבכות על זכרונו, וכל היופי הזה הורג אותו. אני אעשה עוד הפסקה בניתוח ואסביר לכם על תאורית סנטורי צ'יילד שתתפרסם, אני מקווה, בעוד לא הרבה זמן. לפי התאוריה, לתומאס היתה אהובה שמתה לפני סנטורי צ'יילד, והרבה מהטקסטים בCC מתייחסים אליה. ואם לוקחים את זה כעובדה וחוזרים לניתוח השיר, כאן יש לנו עוד השוואה בין היופי של האהובה לתמימות. דוגמא מצוינת לכך יש בשיר GLS- Redeem me into childhood Show me myself without the shell Like the advent of May I`ll be there when you say Time to never hold our love אז בעצם, הרגע שתומאס יחזור לתמימות שלו, ע"פ GLS, הוא יחזור לאהובתו. הנקודה הובהרה? נמשיך. אוה, האם אכפת לך, אני עדיין כואב עליך. כה מודע, מה שאמור להיות אבוד- הוא שם. תרגום עילג, אכן. בכ"מ, שתי השורות הראשונות בפזמון- מתייחסות לילד. הוא מת, קר, לא מודע, ולתומאס עדיין כואב עליו. אם נניח שיש כאן עוד הקבלה בינו לבין האהובה, אז בשיר FFY- Barely cold in her grave Barely warm in my bed בקושי קרה בקבר שלה, בקושי חמה במיטתי. אילו שורות מקסימות ../images/Emo23.gif בכ"מ, נראה לי שהקשר מובן. המשך הפזמון- ועכשיו תומאס מדבר על עצמו...תומאס בנאדם בוגר, מודע, לא תמים. אבל הוא אומר- מה שאמור להיות אבוד קיים. נמצא. והוא יכול למצוא אותו. איך? כמו שאנחנו מכירים את תומאס- מן הסתם במוות. כמו בשיר GLS [שאני אמשיך להקביל ביניהם, מה לעשות] שבו הוא מבטא שיבה לאהובתו ע"י המוות, או באסטרל רומנס גרסת 97, שבה המוות יכול לשמש כמטאפורה ויכול להיות שלא, אני אפסיק עכשיו ונחזור לניתוח. אני מפחד שלעולם לא אמצא אף אחד, אני יודע שכאבי הגדול ביותר כבר הגיע, האם נמצא אחד את השני באפלה? אהבתי הנשכחת-אבודה. ושוב, השימוש באהבה בהשוואה לתמימות. הוא מפחד שהוא לעולם לא ימצא מישהי שתחייה את הילד שבתוכו, כמו בGLS... הוא יודע שכאבו הגדול ביותר הגיע כבר [בכך שהוא איבד את האהובה שלו, אולי?] ומה שנשאר לו זה לקוות שבאפלה הנצחית- המוות, הם ימצאו אחד את השני. את אהבתו- ואת תמימותו. אם מצטט משיר שיכול להיות ממש לא קשור- All the joy unforgiven by this task אולי הוא מרגיש שהוא חייב לה את זה...ובנימה אופטימית זו, נעבור לחלק השני. חלק 2- לילה אחד נוסף לחיות. בבטחון הרחק מפני העולם, בחלום, מרחב נטול-זמן, ילד, עם חלום בעיניו, מראת אימו, גאוות אביו. ~עילגת~ תומאס מספר ובפשטות וישירות על הילד שהיה גאוותו של אביו ומראתה של אימו...הילד החולמני ההוא שעכשיו יבוא אל תומאס רק בחלומותיו. In my dreams you're mine to keep בחלומותי אתה שלי. היחס של תומאס לחלומות הוא אחיד ואני לא ארחיב יותר מדי- תומאס רואה בחלומות את המקלט שלו. בניתוח שיגיע לנייטקווסט זה מאוד בולט. תומאס בחלומותיו יכול לעשות הכל...להתאחד עם אהובתו ותמימותו, או סתם לברוח מהעולם. כן, שוב GLS- GLS ברובו, לךמרות שלא ציינתי את זה בניתוח שעשיתי לו כי זה לא מבוסס מספיק- הוא לדעתי חלום. נמשיך. אני מקווה שאוכל לשוב אליך, שנית להרגיש את הגשם, נופל בתוכי, מנקה כל מה שהפכתי להיות. תומאס מביע את משאלתו הקסומה ביותר...ואם נניח שהוא מביע אותה בחלום, וחולמים בדרך כלל בלילה, מה קיבלנו?.. Nightwish. בעצם, זהו מיצוי כל היצירה של תומאס עד עכשיו, כמו שנראה בהמשך השיר. תומאס רוצה לחזור לתמימותו, להתלהב מהגשם- כמו שהוא אומר בשורות הראשונות, שהחורף נעשה משא עבורו ולא עונג. וכשישוב להתלהבות הילדותית התמימה מהגשם- הגשם ינקה את כל מה שהפך להיות, האדם הבוגר וה"מלוכלך". ביתי רחוק אבל כל השאר נמצא כה קרוב, עם אהבתי הנשכחת-אבודה תחת הורד השחור. אמרת שיש לי עיני זאב- חפש אותן ומצא את היופי שבחיה. לשון זכר בשביל הנוחות. ביתו של תומאס- מה הקשר, במטותא? בשיר BTC- Now unblessed, homesick in time ועכשיו תומאס איבד את ביתו ואת זמנו. ~עילגת~ בית במובן הפשוט של מילה...מקום בו הוא מרגיש בטוח. אבל כל השאר נמצא קרוב אליו- היצירה שלו, הזכרון שלו, התמימות שלו- יחד עם אהובתו האבודה תחת הורד השחור. ורד הוא פרח האהבה האולטימטיבי. ורד שחור- מבטא, לדעתי, אהבה שמתה מוות טראגי. אהבה אפלה. הוא פונה, לדעתי, לאהובתו, שאמרה לו כנראה שיש לו עיני זאב- הבט לתוכן ומצא את היופי שבחיה. Drown into my eyes and see the wanderer See the mirrors of a wolf behold the pathfinder הבט לתוכי וראה את מי שאני באמת. מצא את הילד שבתוכי- את היופי שבי, בחיה...שורות מקסימות. כל שירי יכולים להיות מולחנים רק ע"י הגדול שבכאבים, כל בית בודד יכול להיוולד רק ע"י הגדולה שבמשאלות, הלוואי שהיה לי לילה אחד נוסף לחיות. כמה כאב ואמת בשורות המקסימות האלו...כאבו הגדול ביותר, שהגיע אליו כמו שהוא אומר לנו בחלק הראשון, יצר את כל שיריו. כאב אובדן התמימות, האהבה. כשהוא אומר שהלוואי שהיה לו לילה נוסף לחיות, הוא מתכוון לדעתי לחיות במובן האולטימטיבי אצל תומאס- עם תמימותו, עם אהבתו. ברגע שהוא יקבל את משאלתו זו- אין יותר שירים, אין יותר כאב. לא כיף. ../images/Emo3.gif אנלא רוצה לקשר את זה לשום שיר כי אני לא רומזת שום דבר [אני אומר בפשטות- רוב וואנס חרא ../images/Emo3.gif] ונמשיך לחלק השלישי, האחרון והמקסים, בהודעה הבאה.