<img src="http://timg.co.il/f/Emo107.gif">השפעת כלב במשפחה על ילדים א&quot;סים- מחקר<img src="http://timg.co.il/f/Emo22.gif">

schlomitsmile

Member
מנהל
השפעת כלב במשפחה על ילדים א"סים- מחקר


https://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.3230885
"62 משפחות נבדקו לפני ואחרי שאימצו כלב.
85% מהמשפחות במחקר דיווחו כי הילד שלהם היה שמח יותר
בנוכחות כלב המשפחה.
62% מהמשפחות דיווחו כי הילד שלהם חווה פחות מהתפרצויות זעם.
69% מההורים במשפחות אלו הפגינו ירידה משמעותית ברמת הדחק,
בתוך עשרה שבועות מאימוץ הכלב".

האם יש לכם כלב? חיית מחמד אחרת?
הנסיון שלכם תואם לתוצאות המחקר הזה?
 
לא לוקחת אחראיות על עוד נפש חיה!
הבית שלנו בלחץ ובלגאן!
וגם... אוהבת לראות כלבים "בחוץ", אבל שונאת כשהם קופצים עלי....
מדי פעם באה עם הקטנים (ללא הבכור, הוא גם לא אוהב) לכלביה כדי ללטף, אולי אעודד את הסנדוויץ' להתנדב שם. אבל לא אני... לא בבית שלי...
 
ואותו סנדוויץ'...
לפני כמה זמן (בקיץ) בכה מאד והצעתי לו ללכת החוצה להרגע (עלה לי על רגישות שמיעתית שלי, הבכי, לדעתי, לא היה מוצדק, לא הצליח להרגע הרבה זמן).
חזר מהר ומספר: הלכתי ברחוב, בכיתי, ראיתי כלב, התכופפתי ללטף אותו ופתאום נרגעתי!
 

schlomitsmile

Member
מנהל

להתנדב בכלביה נשמע רעיון נהדר.
עשוי לתת לילד הרבה, בכלמיני רמות.
 
"הם הבינו שיש לו חיבור טוב עם חיות"
לא יודעת האם התפלגות של אהבה לחיות בין אנשי הספקטרום היא כמו לכולם או לא
אבל, לדעתי, זה מפתח לשאר ההצלחה...
אני בילדותי רציתי שיהיה לי כלב והוריי לא הסכימו. עכשיו אני נגעלת מכלבים...
בני הבכור מילדות שונא חיות, כשהיה ממש קטן - רצה לפגוע, להרוג את כל החיות (
), עכשיו שכנעתי אותו שגם הם יצורים חיים, יש להם זכות לחיות ואסור לפגוע בהם, אבל "אתה לא חייב לא לאהוב אותם ולא להתקרב אליהם, כי גם לך יש זכות לדעות ורגשות שלך".
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כל תגובה רגשית קיצונית, מעידה שיש כאן משהו
תגובה רגשית חריפה מאד, מעידה שיש לבנאדם רגישות מיוחדת לעניין,
ובמקרה זה לבע"ח.
אצל אוטיסטים במיוחד, יכול לקרות שהבנאדם יצחק מרוב עצב
או יבכה מהתרגשות ושמחה
או יברח ממפגש עם מישהו שבעצם התגעגע אליו נורא וכד'.
גם חושית: יגידו על הא"ס שיש לו רגישות יתר או דוקא תת רגישות.
ואיכשהו אלה שני צדדים של אותו המטבע.
לכן תגובה שלילית לכאורה, לא בהכרח אומרת שהעניין שלילי עבור הבנאדם.

אם לילד יש תגובה רגשית חריפה כ"כ לחיות,
כנראה שהן מאד משמעותיות בשבילו,
הן נוגעות באיזשהם "עצבים חשופים" אצלו.
כמובן שחשוב לכבד, ואין להכריח לחשיפה לחיות
אבל אולי שווה כן לנסות לגלות מה עומד בשורש העניין,
איכשהו לרכך, לקרב.
 
לוקחת את זה בחשבון, אבל בינתיים מכבדת את תחושותיו
כל עוד הוא לא פוגע באחרים.
יש לו דעות דומות על הרבה דברים שהם "לא הוא", זה חלק מטוטאליות שלו - כל מה שלא הוא, זה לא נכון, וכל מה שלא נכון - צריך לתקן או להשמיד. מנסה לשקף לו את זה ולחנך אותו לקבלת שונה...
 
אוטיסט שהיה פאשיסט בעצמו כמה מוכר
השבירה הזו הטוטאליות גם אני ככה על הנורמה אבל בעיני היא בפסכוזה הכי מתמשכת אי פעם .
 
לא מבין איך אפשר לשנוא חיות הן מופלאות
יכול להבין התעללות גם אני התעללתי עדהגיל מאוד מבוגר אבל בסוף התחרטתי מאוד חברתי הרבה מה שאף פעם לא קורה קראתי שהרבה ילדים שחוו התעללות בילדות מתעללים בחיות או אלימים וזה אחד מהשחקנים הכי בולטים לפגיעה בילדים גם מינית לא ידעתי את זה פעם וחשבתי שאני סתם בן אדם רע וסדיסט עד היום אני מרגיש שאני פסכופט אבל טענו שלא ואני אוטיסט
 
המון בעלי חיים היו לי
הייתי גונב גורי חתולים עוד שהייתי ילדמרוב שאהבתי אותם ומהיר כל פעם גור חדש היום אני מבין שזה עוול אז הייתי קטן וטיפשים כרגע יש לי כלבה מדהימה גולדנית עם זאב לבן וחתולים פרסי שחור לבן מעורב אני מתכנן בעתיד לקנות מיון קיון ומסטינו נפחטינו שזה כלב מסטיף ענק שירת את המאפיה האיטלקית והם גם נתנו לו לשם חוץ מזה היה לי רועה גרמני מעורב ברנס זאב ענק עם שער שחור ועיניך אש כאלו חום אדום משהוא מדהים היה הכלב הכי יפה בעולם בעיני שקל שישים קילו היה ענק ויפה מלא פרווה הוא מאבד לי ברח ומאז יש לי סיוטים ואני נורא מתגעגע עליו והיו לי גם שש חתולים מהרחוב שאמצתי וכולם נעלמו וכמה תוכים וזהו
 
למעלה