וגם במכבי תל אביב, לא?
גם אני לא ממש התלהבתי מגו אין-סונג בעבר, אבל כאן הוא כבש את לבי... אחת הסיבות לצפייה החוזרת בסצנות מהסדרה, היא להתפעל שוב מההבעות ומהתגובות שלו
![Smile :) :)]()
הוא עשה כאן תפקיד עוצמתי ומלהיב לטעמי האישי. ובכלל, כל הקאסט מצוין לדעתי.
לגבי הסדרה כולה - בשבילי היא הייתה מאוד מרעננת, והטון הכללי שלה די שונה מדרמות שיצא לי לראות בזמן האחרון, ולכן גם קשה לי להשוות אותה לסדרות אחרות. חלק מהמוטיבים העלילתיים הזכירו לי במידה מסוימת את "פאדאם פאדאם" (שכתבה אותה תסריטאית), אבל It's Okay, That's Love שונה ממנה והרבה יותר קלילה, למרות שגם בה יש יסודות מלודרמטיים חזקים, אבל הם משולבים בהומור.
בשבילי הסדרה הזו לא הייתה אהבה ממבט ראשון, אבל היא כן סיקרנה אותי לאורך כל הדרך. יש לי השגות על הדרך שבו הוצגו בסדרה הפרעות נפשיות והטיפול בהן - נראה כאילו הן מהוות יותר אמצעי שמשרת את העלילה, ואין כאן ממש ייצוג מדויק ואותנטי של תחום בריאות הנפש (אני לא מומחית לנושא, אבל זו ההתרשמות הלא מקצועית שלי). היו לי עליות וירידות קלות עם הסדרה, אבל הפרקים האחרונים ממש סחפו אותי, ועוד לא השתחררתי מהסדרה הזו... עדיין לא מיציתי אותה
אני מצרפת קליפ שמספיילר קצת, ויעזור להתרשמות ראשונית (הוא משקף בעיקר את הפרקים הראשונים):