/tapuzforum/images/emo10.gifמתלבטת

[רינתי שלו]

/tapuzforum/images/emo10.gifמתלבטת

מבקשת את ייעוצכם . כאשר בן זוג נמצא בטיפול מספר חודשים ובת זוגו אינה שותפה לתהליך הטיפולי.כאשר המטפל פונה אליה ומבקש להפגש,האם נכון להצטרף לתהליך או מה שלדעתי נכון יותר- להתחיל טיפול זוגי משותף אצל מטפל שאין לו הכרות מוקדמת עם אחד מבני הזוג? אודה לחוות דעתכם

 

[חגית ורד]

בן זוגך בטיפול עובר תהליכים שאת אינך שותפה

להם בתוך הסט הטיפולי אבל את שותפה חשובה להם בחיים שלכם הזוגיים. אם התבקשת להגיע לטיפול אז יש כנראה חשיבות לכך כפי שרואה זאת המטפלת ומומלץ שתבואי. לא מדובר בטיפול זוגי אלא בעזרה, תמיכה ובהכרות של המטפלת עם בת הזוג של המטופל. כאשר את מגיעה זה מאד מפרגן לבן זוגך ואת נותנת לו מסר שאכפת לך ואת רוצה בהצלחת הטיפול שהוא עובר. ללא קשר לכך, האם את רוצה ללכת לטיפול זוגי? במידה וזהו רצונך ולא כ"קונטרה" לטיפול שעובר בן זוגך אז מומלץ שתלכו. אתם יכולים ללכת לאותה מטפלת בתנאי שזה בתחום המקצועיות שלה (הסמכה בטיפול משפחתי וזוגי") או למטפלת זוגית אחרת. גם כאשר יש הכרות מוקדמת של אחד מכם המטפלת לא מעדיפה אותו או אותה, אבל אם יש לך חשש שכזה אז להתחיל טיפול זוגי.

 

[אופירה6691]

שלום למתלבטת.

נראה לי שאת חוששת שכשתבואי לטיפול של בעלך אז תרגישי כמו "שניים נגד אחת" ושניהם יעשו קואליציה נגדך. אני חושבת שאת צריכה ללכת אם חשוב לך הטיפול שבעלך עובר ואת יכולה לתרום לו אם התבקשת לבוא.

 

[לב צהוב הכי טוב]

את צריכה להבין

שהמטפלת לא בצד של אף אחד, ואין ממה לחשוש! הטיפול דרש מס` פגישות הוא לבד עם המטפלת, ובהמשך את אמורה להצטרף. אם בסוף תלכו למישהו אחר והוא יגיד שקודם כל הוא צריך לדבר איתו מספר פגישות לבד? ברור שאם תלכי לטיפול ותרגישי שיש מצב שהיא נעה לכיוונו אז תעברי מטפל, אך כעיקרון אין ממה לחשוש.