קוראים לזה גם עשייה מדיטטיבית
וזו התחושה של להיות "מחובר ליקום, למקור": הידע מה לעשות מגיע כאילו מאליו, שלב אחר שלב,
לזמן יש קצב אחר - הוא מספיק לכל מה שרוצים לעשות, יש שקט פנימי ותחושה פנימית של רווחה ואושר. כשיש לי יום עבודה כזה אני מרגישה שזכיתי.
רקמה, כמו עבודות כפיים אחרות, במיוחד כאלה שיש בהן תנועות שחוזרות על עצמן, יכולות להביא אותנו די בקלות למצב כזה.
גם הליכה בקצב מסוים, הקשבה לנשימה או חזרה על מילה או משפט מיטיב [מאנטרה].