it doesn't mean that I love you any less
אינ רוצה לכתוב את הכל אבל ככל שאינ מקלידה יותר אני רק מתרחקת. (וזה גם, מפחיד מדי. עדיין.) העצב מזוקק יותר עכשיו, מכל הרגשות האחרים רסיסים על הרצפה, ולדעת שלא מדביקים עכשיו, כי לא, ושקט. אין לי כעס יותר, הוא היה כי הוא צריך היה להיות אבל זה לא שהצלחתי באמת, כי הבנתי לאורך כל הדרך (לא רציתי להבין, זה היה מפחיד מדי) ורק עכשיו, כשהכל נפל (גם אני) אני מוכנה להכיר בזה. כי אני לא יכולה לכעוס, אין לי סיבה. גם אין לי צורך. [הייתי אומרת שאולי, זה יגיע שוב בהמשך, אבל להגיד זה להרחיק ואיך אפשר בכלל לראות רחוק כלכך עכשיו, כשכלכך הרבה מונח פה. אולי אני רוצה להאחז עוד במשהו]. ועכשיו, כשהכל נאמר, והאצבעות קצת פתוחות יותר, ו מפחיד עדיין להגיד בקול, אבל זה מתפשט בפנים באדוות של כחול וגעגוע זה הזמן שלי ללמוד שוב ל
אינ רוצה לכתוב את הכל אבל ככל שאינ מקלידה יותר אני רק מתרחקת. (וזה גם, מפחיד מדי. עדיין.) העצב מזוקק יותר עכשיו, מכל הרגשות האחרים רסיסים על הרצפה, ולדעת שלא מדביקים עכשיו, כי לא, ושקט. אין לי כעס יותר, הוא היה כי הוא צריך היה להיות אבל זה לא שהצלחתי באמת, כי הבנתי לאורך כל הדרך (לא רציתי להבין, זה היה מפחיד מדי) ורק עכשיו, כשהכל נפל (גם אני) אני מוכנה להכיר בזה. כי אני לא יכולה לכעוס, אין לי סיבה. גם אין לי צורך. [הייתי אומרת שאולי, זה יגיע שוב בהמשך, אבל להגיד זה להרחיק ואיך אפשר בכלל לראות רחוק כלכך עכשיו, כשכלכך הרבה מונח פה. אולי אני רוצה להאחז עוד במשהו]. ועכשיו, כשהכל נאמר, והאצבעות קצת פתוחות יותר, ו מפחיד עדיין להגיד בקול, אבל זה מתפשט בפנים באדוות של כחול וגעגוע זה הזמן שלי ללמוד שוב ל