It's only words.

[Anna begins cc]

It's only words.

באופן כללי, מוזיקה עבורי היא קודם כל מילים ואחר כך לחן.
זה לא שהלחן לא חשוב, הוא מוסיף ומשדרג כמעט כל מילה כתובה,
אבל המילים הן הטעם,
הן הדבר שיגרום לי לשמוע שיר שוב ושוב. הן מה שאני אזכור אחרי ההאזנה.

בחתימה שלי מופיעות מילים מתוך שיר.
הלחן שלו לא רלוונטי כלל,
המילים הן אלה שיוצרות את הקסם.

יש שירים ספציפים שהמילים בהם פשוט לא משנות, הלחן כל כך מושלם ועוטף ומדבר, שפשוט אין צורך במילים.
אבל שירים כאלה, עבורי, הם נדירים.

ויש את השירים הכי יפים,
אלה שנכנסים ללב,
אלה שמלווים אותי שנים.
והם אלו שהצליחו ליצור את השילוב המושלם,
שיר שאתה לא מצליח להחליט מה יותר יפה- המילים או הלחן.

שמעתי עכשיו שיר כזה,
שמלווה אותי שנים.
והוא מכאיב
ומענג
בו זמנית.
לא מצליחה להחליט מה יותר.

[URL]http://www.youtube.com/watch?v=6i1uD-sd7Ro[/URL]

"אין לך סיבה לפחד לעולם,
אין מפלצות, אין שדים
זה רק סתם.
רק הדקירות של חרבות זכרון
שוב מכות את הלב
לא רוצות לעזוב
ובכל העולם לא מוצאים בנאדם
שיקח את הכאב
ויתן לך לישון.."

ספרו לי, לכבוד שבת המלכה,
למה אתם לרוב יותר מתחברים? למילים או ללחן?
ואם אתם אנשי מילים (ואני בטוחה שיהיו לא מעט כאלה בפורום)
צטטו לי כמה שורות שנוגעות בכם,
אם לא קשה..

שבת שלום ולילה טוב.

 

[דאגרוטיפ]

את לא מצליחה להרדם, אנושקה?

לחלק הראשון של הפוסט שלך קוראים במילה אחת: טקסטואלית.
ואילו לחלקו האחר שבו את מתארת שילוב של לחן עם הטקסט
קוראים טקסטומלודית.
כמובן כשהלחן והטקסט שזורים זה בזה ומקשה להחליט
היכן האחד מתחיל והיכן האחר נגמר.

כטקסטואלית מטבעי, אני מזדהה עם דברייך.
ועם זאת כרקדנית שהמקצב זורם בדמה המלודיה
מאוד משמעותית עבורי. מה שמוביל לאותו שילוב שתארתי
טקסטומלודית.

אני מתקשה למצוא אחד מסויים מכל הקיימים ובשפה
מסויימה, אבל אבחר בראשון שעולה בראשי.
כמובן, יהא זה שיר של לאונרד כהן.
ובאופן מפתיע פחות או מפתיע יותר יהא זה אחד
משיריו הנפוצים ביותר.
אבל, בעיניי רק משורר ענק מסוגל לכתוב טקסט
מופתי כזה ולהלחינו בדיוק ובמידת הרגש המתאימה.
והשיר הוא לא אחר מאשר:

[URL]http://www.youtube.com/watch?v=w45ERQh0uII[/URL]
מתק חלומות.

 

[Anna begins cc]

זה היה ברור כל כך שיחכה פה לינק ללאונרד..
בחירת השיר הפתיעה, אבל ריגשה.
גם בעיניי סוזן זה אחד השירים בו המילים כל כך מחמיאות ללחן ולהפך.
הוא יוצר אווירה מושלמת בשיר הזה, ויוצר אצל המאזין הזדהות והבנה משמיעת השורה הראשונה..
גאון, אין מה לעשות..

 

[שאר העולם]

זה תלוי

כי אני אוהב גם וגם. אני מאוד אוהב להקשיב לג'אז ופרוגרסיב בסגנונות אלו למילים יש פחות משמעות בעיני.
למרות שיכול להיות שמי שכותב את המילים הם משוררים רמי מעלה, אני עדיין אחפש את המורכבות המוזיקלית
ואת הלחן היוצא דופן. ללחן יש משמעות גדולה בעיני,יהיה לי מאוד קשה להקשיב לטקסט של יהודה עמיחי אם אני לא מתחבר ללחן
לעומת זאת יש פה ושם שירים שיש להם לחן מעולה וגיטרה מהפנטת (ביחוד הסולו בסוף השיר) בעיני אבל הטקסט קצת מעפן כמו למשל
זה: http://www.youtube.com/watch?v=BlD6jCGVU4A
כמובן שאני מאוד אוהב כתיבה איכותית שאני יכול להתחבר אליה, אבל זה חייב לבוא עם לחן מתאים שיהיה לי נעים ומעניין להקשיב לו.

http://www.youtube.com/watch?v=zW2HUJv5VaQ

 

[Anna begins cc]

אתה אומר "גם וגם"

אבל אם קוראים את הפסקה שלך מבינים די מהר שהלחן הוא ראשון אצלך והמילים, גם אם חשובות, משניות ללחן..

שבת שלום.
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=bpYL1ZTSnSA[/URL]
(הלינק לא קשור לדיון, סתם מה שאני שומעת עכשיו..)

 

[רינתי77]

חשבתי על זה הרבה, והגעתי למסקנה

שאני לא בטוחה שאני יכולה ממש להפריד.יחד עם זאת, הלחן הוא
זה שמדבר אלי יותר מכל. אם הלחן לא מדבר אלי, מילים נהדרות
לא יחבבו עלי את השיר. יותר מזה, ישנם שירים שאני אוהבת שהמילים
שלהם ממש מטופשות. ה-שירים הם אלה בהם ישנה מנגינה
שתופסת אותי מיד יחד עם מילים שנחרטות בזיכרוני.

[URL]http://www.youtube.com/watch?v=z67FsTNpexg[/URL]

 

[Anna begins cc]

גם לי יש לא מעט כאלה

שירים עם מילים מטומטמות להחריד, אבל הלחן תופס אותך ולא מרפה.. זה קורה.
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=YlXOAEvupFU[/URL]
הייתה תקופה ארוכה, לפני עשור בערך, שלא הייתי מפסיקה לשמוע את השיר הזה. הוא היה מרים אותי בשניות מהכיסא..

הבחור מחזר אחרי מישהי עם חבר, וכל השיר הוא אומר לה כמה החבר שלה מכוער ולא שווה ולא אוהב אותה באמת, ושהוא הרבה יותר טוב ממנו והוא יכחה לה עד שהיא תבין את זה.. בפזמון היא אומרת לו "זו בכלל לא אהבה, אתה רק באובססיה אליי.."
בקיצור- טיפשי להחריד. אבל ממכר. אותי, לפחות..

מפתיע שיש פה לא מעט אנשי לחן. ציפיתי להרבה יותר טקסטואלים, כמו שדאג קוראת להם.

שבת שלום

 

[Aronsona]

ככל שאני חושב על זה אני לא ממש מצליח להפריד

אין ספק שישנם שירים שבהם המלל הוא העיקר והלחן הוא האקססוריז, התלבושת. אבל בעיקרון אני נהנה מאד גם ממוזיקה נטו.
ומכיוון אחר,ראי גאון כיו יו מה (Yo Yo Ma), אני שומע אותו בתענוג רב, גם אם הצ'לו נטו וגם כשהוא מלווה זמרים בשקט. במקרה כזה המלל קצת פחות חשוב.

 

[poseidon111]

אצלי הדברים ברורים ביותר. ראשית אני מתחבר

ללחן,
שנית בחשיבות הוא הלחן,
ושלישית זו המנגינה.

זה מה שמחבב עלי מוזיקה שאני שומע.
זו דוגמא טובה:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=kz_6jagv_D4[/URL]

 

[Anna begins cc]

עוד אחד מאנשי הלחן?..

מה יהיה?
ודווקא אתה, חשבתי שתהיה איש של טקסט, או לפחות גם וגם.
אבל לחן, בכזו נחרצות?..

אולי תתן לי בכל זאת שיר שהמילים בו כן תפסו אותך?..

 

[poseidon111]

ראי, אם מדובר על הנאה משירים, הלחן הוא העיקר

עבורי.
אם אני רוצה להנות מטקסט, הרי הוא בדרך כלל יהיה מספר ולא שיר.
שיר עם מילים שתפסו אותי? אולי זה:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=IYsrKDSKzWg[/URL]
אחד מהנדירים שהמילים גרמו לי להתרגש במקביל ללחן.
בדרך כלל זה רק הלחן.

 

[כאילו יש מחר]

אנה

עארף ?

למילים?
ללחן?
ואולי לויז'ואל?






[URL]http://www.youtube.com/watch?v=ZK5i4eruufs[/URL]






"ומודה על השנים שאני שותה
אולי גם קצת נביא"

 

[כאילו יש מחר]

+

[URL]http://www.youtube.com/watch?v=YQWszrZHBPI&t=7s[/URL]

 

[דאגרוטיפ]

ושניים נוספים - (אני בשוונג אחרי הים)

שהעלתי לא פעם.
בעיניי זה שילוב גאוני בין טקסט משובח ולחן.
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=Zd4Rl5TtrE0&feature=related[/URL]

*
Spell

Through the woods, and frosted moors
Past the snow-caked hedgerows I
Bed down upon the drifting snow
Sleep beneath the melting sky
I whisper all your names
I know not where you are
But somewhere, somewhere, somewhere here
Upon this wild abandoned star

And I'm full of love
And I'm full of wonder
And I'm full of love
And I'm falling under
Your spell

I have no abiding memory
No awakening, no flaming dart
No word of consolation
No arrow through my heart
Only a feeble notion
A glimmer from afar
That I cling to with my fingers
As we go spinning wildly through the stars

And I'm full of love
And I'm full of wonder
And I'm full of love
And I'm falling under
Your spell

The wind lifts me to my senses
I rise up with the dew
The snow turns to streams of light
The purple heather grows anew
I call you by your name
I know not where you are
But somehow, somewhere, sometime soon
Upon this wild abandoned star

And I'm full of love
And I'm full of wonder
And I'm full of love
And I'm falling under
Your spell
*
-
ועיבוד עברי אחד לשירו הכתוב של המשורר שארל בודלר
הטקסט עולה כאן על הלחן, ובכל זאת:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=wqjgcHMv1Ek[/URL]

*
את נשגבה לי

את נשגבה לי כמו כיפת שמי אפלה -
הו כלי מלא עצבות, הו שתקנית גדולה;
ככל שתחמקי, יפה, אוהב יותר,
- את נזר נהדר שאת לילי עוטר -
ככל שבלגלוג תבעי ותגרפי
את מה שבין ידי לכחול האינסופי.

אני יוצא לקרב, תוקף ברוב חימה:
כהסתער על פגר להקת רימה.
אוהב אותך, חיה נוטרת, מתקיפה -
עד בוא הקור, שבו את עוד יותר יפה!
*

 

[tamarkae]

גם אני מתחברת לרוב למילים...

אפילו יש לי כמה ספרי שירה....

אבל אם אני שומעת שיר חדש והמנגינה תופסת אותי אני יכולה בכלל לא לשמוע את המילים, אבל זה קורה לי לעיתים ממש רחוקות, כשהשיר נגמרת ואני קולטת שלא הקשבתי למילים והייתי שקועה בלחן....

והנה שיר שהתאהבתי בטקסט שלו לפני שידעתי שיש לו לחן, ואז גיליתי שיש לו לחן והתפללתי שהוא יהיה מושלם...

[URL]http://www.youtube.com/watch?v=tWn47IKi-rY[/URL]

"וכשתביטי בפני תדעי שכל הזמן
אני כותב לך מכתבים במחשבתי..."

 

[W a b b i t]

אצלי זה בדיוק ההפך

קודם מוסיקה ואחר כך המילים.
לפעמים אני בכלל לא יודע מה המילים.
אבל שמתי לב למשהו, אחרי שנים של שמיעת שירים אהובים מאוד
כאלו שחוזרים אליהם כל פעם מחדש, יש משהו במילים אחרי שבדקתי אותם-
שאני מאוד מתחבר אליו כך או אחרת.