"אני מאשים...", מכריז רונן בר...
מהתצהיר עולה עוד קונספציה = תפיסה רעיונית, הפעם בלעדית של רה"מ, לפיה השב"כ הוא ארגון חשאי, הסר למרותו של רה"מ.
אם מסרב ראש השב"כ למלא את חובתו, לסור למרותו של רה"מ - נוצר ביניהם מצב של חוסר אמון. יכול להיות שבהונגריה של אורבן
זה עבד ולכן יכול היה נשיא הונגריה, להפיל את יריביו בזה אחר זה, עד להשתלטותו המוחלטת על המדינה, אבל בישראל, השב"כ אינו
משטרה חשאית, הסרה לגחמות השלטון. לשב"כ יש מלחמה יומיומית, בטרור הערבי ואבטחת הדרג הפוליטי ואישים בצמרת המדינה,
היא רק סעיף, ברשימת מטלותיו.
הבעיה, בפיטוריו המיידיים של רונן בר, היא בחשד, של מינוי "בובה מטעם", כדוגמת האפס, ישראל כ"ץ, שמונה לשמש כשר ביטחון,
למרות שאין לו מושג בתחום, במקומו של יואב גלנט, שאף הוא פוטר, על רקע חוסר אמון, בינו לבין רה"מ, משום שהעז להתריע על
סכנת מלחמה, עקב המשך המהפכה השלטונית.