Jochaim & Rolf Khun- The Bloody & Mad Rockers
והפעם: 2 תקליטים שעושים פיוז'ן לא רע בכלל בין בין ג'אז לפסיכדליה
גרמניים שיצאו שניהם (כנראה) בשנת 1969 בגרמניה, הראשון שנקרא
"The Kuhn Brothers & The Mad Rockers" שיצא בלייבל מטרונום
והשני "Jochaim Kuhn & Rolf Kuhn - Bloody Rockers" שיצא בלייבל
Byg Records. שני לייבלים מכובדים ביותר עם כל מני דברים מחתרתיים
שיצאו בהם (ב-Byg אפשר גם למצוא את הקממברט החשמלי של גונג או
את ההרכב הצרפתי Ame Son ובמטרונום יצאו הרבה אלבומי פרוג גרמניים
משובחים). לא סתם שני האחים האלה מצאו את עצמם מקליטים אלבומים
בלייבלים "השווים" האלה של התקופה. אני לא חזק בתחום הג'אז, אבל מה
שברור לי ששני האחים האלה נחשבים לאמנים רציניים בתחום, כשלכל אחד מהם
בנפרד רשימה די גדולה של תקליטים תחת ידו...
התקליט של "האחים קון" שיצא במטרונום מתחיל בשני "פיצוצים" שאחריהם איזה
בנאדם על אורגן המונד שנשמע כמו ג'ון לורד חצי שיכור "משחק" על האורגן כשאליו
מצטרף קלארינט חשמלי יחד עם בס-גיטרה תופים, כל החמישיה הזו יוצרת יצירת אוונגארד
רוק ג'אזית חופשית לגמרי, זו היצירה Night Time Girl...בהמשך היצירה Misty Purple
כשהקלארינט החשמלי מוביל את הטון אבל התופים והגיטרה נותנים את הקצב הרוקי לשיר...
בהמשך האורגניסט לוקח את ההובלה, ממש ג'אם חופשי באולפן...הצד השני ממשיך עם
Flight To Jerusalem ופה שומעים על ההתחלה את התופים מפציצים, כשהם מועברים תחת
אפקט "סאונד המנהרה" שהנדריקס אהב להשתמש בו הרבה ב-Axis as Bold as Love...
תשמעו לא מצאתי ב-Youtube את האלבום הזה לתת איזה דגימה שלו, אז אני אגיד שמי יש
לו פטיפון ולא מפחד מג'אז פסיכדלי חופשי שייקנה את התקליט הזה שיצא ב-Reissue לפני שנתיים
בלייבל הספרדי החביב על חובבי הפסיכדליה הלא הוא Wah Wah....
התקליט השני "Bloody Rockers" הוא גם כן פצצות לגבות, פה הנטייה לתחום הרוקי היא
יותר מורגשת והוא גם יותר אבסטרקטי בגישה הג'אזית שלו...הקלארינט נהיה מוטרף
לגמרי פה בחלק מהשירים (כאילו שהוא אמר לעצמו "אתמול הקלטנו אלבום על בקבוק
בירה, היום נקליט על בקבוק ערק")...בהמשך היצירה הרוקית Sounds of Feelings שנשמעת
קרוב יותר לסאונד הסאן פרנסיסקו של 67 (כשהוא כמובן מעורבב בשיגעון של הגרמנים) עם פסנתר
מוטרף...פה חברת התקליטים Byg ציינה בתיאור של התקליט את השמות של הנדריקס, פנק פלויד
וסופט מאשין ולא בכדי, ההשפעה של סופט מאשין (התקליט השני) מאוד חזקה פה....גם את התקליט
הזה הוציאה Wah Wah בראישיו ויניל באיכות מוקפדת.
שיהיה ברור: 2 התקליטים האלה הם מצויינים, הגישה קצת שונה ביניהם, אבל הם מייצגים
שילוב שווה בין ג'אז לפסיכדליה....תיזהרו לא להשמיע את התקליט השני בעבודה, אחרת
רוב הסיכויים שיפטרו אתכם (מי אמר שרק טרי ריילי זה פיגוע) ואז תצטרכו את הפרקליט
שיושיע אתכם...
והפעם: 2 תקליטים שעושים פיוז'ן לא רע בכלל בין בין ג'אז לפסיכדליה
גרמניים שיצאו שניהם (כנראה) בשנת 1969 בגרמניה, הראשון שנקרא
"The Kuhn Brothers & The Mad Rockers" שיצא בלייבל מטרונום
והשני "Jochaim Kuhn & Rolf Kuhn - Bloody Rockers" שיצא בלייבל
Byg Records. שני לייבלים מכובדים ביותר עם כל מני דברים מחתרתיים
שיצאו בהם (ב-Byg אפשר גם למצוא את הקממברט החשמלי של גונג או
את ההרכב הצרפתי Ame Son ובמטרונום יצאו הרבה אלבומי פרוג גרמניים
משובחים). לא סתם שני האחים האלה מצאו את עצמם מקליטים אלבומים
בלייבלים "השווים" האלה של התקופה. אני לא חזק בתחום הג'אז, אבל מה
שברור לי ששני האחים האלה נחשבים לאמנים רציניים בתחום, כשלכל אחד מהם
בנפרד רשימה די גדולה של תקליטים תחת ידו...
התקליט של "האחים קון" שיצא במטרונום מתחיל בשני "פיצוצים" שאחריהם איזה
בנאדם על אורגן המונד שנשמע כמו ג'ון לורד חצי שיכור "משחק" על האורגן כשאליו
מצטרף קלארינט חשמלי יחד עם בס-גיטרה תופים, כל החמישיה הזו יוצרת יצירת אוונגארד
רוק ג'אזית חופשית לגמרי, זו היצירה Night Time Girl...בהמשך היצירה Misty Purple
כשהקלארינט החשמלי מוביל את הטון אבל התופים והגיטרה נותנים את הקצב הרוקי לשיר...
בהמשך האורגניסט לוקח את ההובלה, ממש ג'אם חופשי באולפן...הצד השני ממשיך עם
Flight To Jerusalem ופה שומעים על ההתחלה את התופים מפציצים, כשהם מועברים תחת
אפקט "סאונד המנהרה" שהנדריקס אהב להשתמש בו הרבה ב-Axis as Bold as Love...
תשמעו לא מצאתי ב-Youtube את האלבום הזה לתת איזה דגימה שלו, אז אני אגיד שמי יש
לו פטיפון ולא מפחד מג'אז פסיכדלי חופשי שייקנה את התקליט הזה שיצא ב-Reissue לפני שנתיים
בלייבל הספרדי החביב על חובבי הפסיכדליה הלא הוא Wah Wah....
התקליט השני "Bloody Rockers" הוא גם כן פצצות לגבות, פה הנטייה לתחום הרוקי היא
יותר מורגשת והוא גם יותר אבסטרקטי בגישה הג'אזית שלו...הקלארינט נהיה מוטרף
לגמרי פה בחלק מהשירים (כאילו שהוא אמר לעצמו "אתמול הקלטנו אלבום על בקבוק
בירה, היום נקליט על בקבוק ערק")...בהמשך היצירה הרוקית Sounds of Feelings שנשמעת
קרוב יותר לסאונד הסאן פרנסיסקו של 67 (כשהוא כמובן מעורבב בשיגעון של הגרמנים) עם פסנתר
מוטרף...פה חברת התקליטים Byg ציינה בתיאור של התקליט את השמות של הנדריקס, פנק פלויד
וסופט מאשין ולא בכדי, ההשפעה של סופט מאשין (התקליט השני) מאוד חזקה פה....גם את התקליט
הזה הוציאה Wah Wah בראישיו ויניל באיכות מוקפדת.
שיהיה ברור: 2 התקליטים האלה הם מצויינים, הגישה קצת שונה ביניהם, אבל הם מייצגים
שילוב שווה בין ג'אז לפסיכדליה....תיזהרו לא להשמיע את התקליט השני בעבודה, אחרת
רוב הסיכויים שיפטרו אתכם (מי אמר שרק טרי ריילי זה פיגוע) ואז תצטרכו את הפרקליט
שיושיע אתכם...
