ראיתי אור - סיפור אמיתי ../images/Emo42.gif../images/Emo77.gif
אני גולשת חדשה, ונכנסת לפורום זה בפעם הראשונה. ברצוני לספר בקצרה על מקרה אמיתי שקרה לי: בשנת 1988, בחצר של בית הממוקם בקרבת חוף ים כלשהו בארץ, ביום קיץ יפה, ביליתי לי בחוץ, לבד, נהנית מהנוף הנפלא. כשפניתי להכנס לבית, תפסה עיני אור מרצד בגינה. כאמור,אני כבר פניתי להכנס לבית, ופני היו כבר מופנות אליו, ואז שמעתי מעין קול אזהרה שכזה בראשי, שאמר לי: תשכחי מזה, אין שם כלום, הכנסי לבית ועשי את אשר רצית לעשות. לרגע קפאתי במקום, מבולבלת. אך באומץ (סליחה על ההתרברבות), החלטתי שאני מאמינה לעיני ולא לאוזני, ושוב היפניתי את פני לגינה. ואכן, לנגד עיני במרחק של כ-10 או 15 מטר ממני ראיתי אור מרצד על הארץ למרגלות שיח פרחים. לרגע נתקפתי בפאניקה, ורצתי למגרש החנייה של החוף, בתקווה למצוא שם את הנער שעובד שם בכדי שיצטרף אלי לפני שאתקרב אל האור. אך אותו נער לא היה שם ואני רצתי בחזרה לגינה, כי האור היה בתנועה,ולא רציתי שיברח. ליתר בטחון עמדתי במרחק של 10-8 מטר ממנו והתבוננתי בו במעין סקרנות מהולה בפחד. לאחר כדקה או שתיים חשתי פתאום במעין גל של ויברציה שבא ממנו וכמו חדר לי אל הבטן, והויברציה/טלפטיה הזו אמרה לי משהו בנוסח: "קחי אותי בתור החבר הכי טוב שלך, הרי בעצם קיומי אינני מסוגל להזיק." מייד נשרה ממני תחושת הפחד כלא היתה, ונותרה בי רק הסקרנות. אז התקרבתי אליו, לא מודעת ממש לכך שהוא הרגע תקשר איתי, התבוננתי בו בעיני פרה, והתחלתי לחפש במרפסות השכנים, לבדוק שלא עובדים עלי, המרפסות היו מוגפות. אז התבוננתי בשמיים בחיפוש אחר עב"מ, אך השמיים היו נקיים אפילו מעננים. ואז חזרתי להתבונן באור, שלחתי את ידי מעליו, והיא יצרה עליו צל של 90%. (השמש היתה במרכז השמיים באותו הזמן). מכאן יצאתי בהנחה שהאור בא מהשמש, וכי אולי זוהי תופעת טבע נדירה שלא מוכרת לי. המשכתי להתבונן בו, כשלפתע יכולתי לראות/לחוש באהבה אולטימטיבית, אושר עליון, וחכמה וידע העולים על אלה המוכרים לאנושות. האור הסביר לי בטלפטיה כי הוא חי כאן על פני כדור הארץ, ולא מבקר מבחוץ. כמו"כ, הוא הזהיר אותנו בני האדם מהרס עצמי שלנו ושל סביבתנו, ומהסכנות הנובעות בשימוש באנרגיה אטומית, ולרגע עלתה בעיני רוחי תמונה של אקדח עולה באש. הוא גם אמר כי אנו בני האדם יכולים ליהפך לכשכמותו (?). אני הייתי מוקסמת והמומה מכדי לשאול משהו, רק לאחר כ-10 דקות של "מגע" כשהוא פנה ללכת ולעבור את הגדר, ביקשתי ממנו (בטלפטיה גם כן, כמו להגיד משהו בלב) לא ללכת כי הוא הרי הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, הוא השתהה רגע על הגדר, ענה לי כי הוא תמיד יהיה איתי, ואנו שוב נפגש. אני כמובן(?) קיבלתי, ונתתי לו ללכת. (לא שיכולתי לעצור בעדו, יכולתי אולי רק ללכת אחריו). כשהוא הלך, הרגשתי שמחה מהולה בעצב: שמחה על שפגשתי בו, אך גם צער בלתי יתואר על כך שאנשים אחרים בעולם אולי לא יזכו לראות אותו, כי הוא כ"כ חמקמק, שאפילו לי כאדם אמיץ מאוד, שהתנסתה בהרבה בחיים, היה ויכוח עם עצמי בהתחלה אם בכלל ראיתי משהו.(הזכרתי את הקול שניסה לבטל את מראה עיני) בעיקר כאב (ועדיין) לי על הילדים, זה לא הוגן למנוע מהם את זה. אולי אם מערכת החינוך, מגיל צעיר, הייתה דואגת לעודד פתיחות, יצירתיות, תעוזה. אינני מתיימרת להיות חכמה, אולי רק ברת מזל. טיילתי בעולם בחיפוש אחר רמזים שיקרבו אותי אל האור, אך לשוא. אף אחד לא ראה, ומעטים מאמינים לי, או אפילו מנסים. אני יודעת שאינני יכולה להעביר לכם את החוויה, רק לספר אודותיה, וחבל כמובן, אבל אולי זה יעודד מי מכם לדעת שיש פה על פני כדור הארץ ישות נאורה שרוצה לעזור לנו לעזור לעצמנו. אחרי 10 שנים במקום אחר, ראיתי שוב משהו, אולי ד"ש ממנו? אבל זה סיפור אחר.
לעניננו: הרי ניסינו לחשוב על צורת הגיון שבה אם אתה מאמין במשהו אז הוא קיים בשבילך זה לא משנה אם אחרים חושבים כמוך או לא , אלא זה פשוט נכון לגביך בשביל העולם שלך , שאתה חי בו אבל הסרט הזה בעצם אנחנו רואים מישהו שTRULY מאמין שהוא תוצר הכוכב קיי פאקס ואפילו יודע כל כך הרבה אינפורמציה עליו (שהדהימה את האסטרונומים שחשבו שרק אולי הם יודעים על קיום אותם כוכבים רחוקים) ובסופו של דבר מבינים שהבחור אכן סתם "חולה נפש" (הגדרה כל כך מציקה ,לא ?) ושאין הוא מה שהוא מאמין להיות
אני זוכרת שפעם, דיי מזמן, קראתי הרבה עדויות (שכמובן לא תמיד אפשר להיות בטוחים אם הם קרו באמת או שסתם הכל היה נתון ליד הדימיון....) של אנשים שכיום נוגעים בכל מיני נושאים מיסטיים-רוחניים, שסיפרו כיצד ניגלה אליהם ה"כוח" שטמון בהם : היה סיפור חוזר ונישנה על יום אחד בו ראו לפתע מולם מן דבר-אור שכזה , שעמד לו בשמיים , ואז לפתע התקרב אליהם במהירות ופגע בעוצמה באיזור המצח שלהם, והשכיב אותם על הקרקע (כתוצאה מהפגיעה), ואז החלו לקרות להם בהמשך כל מיני תופעות ודברים מוזרים שהמדע לא היה יכול להסביר בצורה מניחה את הדעת ...... (מאחר ויש כאן רבים חובבי סרטים , ולא שזה כזה סרט משובח , אבל הוא בהחלט חביב, מישהו ראה במקרה פעם "פנומן" ?, זה סרט שמשחק בו ג´ון טרבולטה ,שגם פוגע בו אור , והוא מתחיל לפתח יכולת לימוד מדהימה (שפות וכו´), טלקינזיס , יכולת ריפוי ועוד... רק שאצלו (ושוב זה רק סרט) בסוף הסרט התברר שזה היה תעתוע מצד המוח ......) בכל מקרה , דווקא הייתי מאוד שמחה לקרוא את המשך הסיפור - מה שקרה אחרי 10 שנים מאז .
